הסיבה לחריגות ל"י בהטעמה

[אוריאל פרנק‎]

בהמשך למה שנאמר בסוף הדרשה לשבת פרשת וארא - הפרשה המהפכנית

על כן, יש להקפיד בראשית פרשתנו לקרוא את לשונות הגאולה בהטעמה מלרעית: 

לָכֵ֞ן אֱמֹ֥ר לִבְנֵֽי־יִשְׂרָאֵל֮ אֲנִ֣י יְדוָד וְהוֹצֵאתִ֣י אֶתְכֶ֗ם מִתַּ֙חַת֙ סִבְלֹ֣ת מִצְרַ֔יִם וְהִצַּלְתִּ֥י אֶתְכֶ֖ם מֵעֲבֹדָתָ֑םוְגָאַלְתִּ֤י אֶתְכֶם֙ בִּזְר֣וֹעַ נְטוּיָ֔ה וּבִשְׁפָטִ֖ים גְּדֹלִֽים׃ וְלָקַחְתִּ֨י אֶתְכֶ֥ם לִי֙ לְעָ֔ם וְהָיִ֥יתִי לָכֶ֖ם לֵֽאלֹהִ֑ים... וְהֵבֵאתִ֤י אֶתְכֶם֙ אֶל־הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁ֤ר נָשָׂ֙אתִי֙ אֶת־יָדִ֔י לָתֵ֣ת אֹתָ֔הּ לְאַבְרָהָ֥ם לְיִצְחָ֖ק וּֽלְיַעֲקֹ֑בוְנָתַתִּ֨י אֹתָ֥הּ לָכֶ֛ם מוֹרָשָׁ֖ה

אמנם, "נָשָׂ֙אתִי֙" שהוא עבר נקרא מלעיל, אך גם "וְהָיִ֥יתִי", אע"פ שהוא מהופך לעתיד, נשאר בהטעמה מלעילית, כמו שאר הפעלים שאות השורש האחרונה היא ה/י ("גזרת ל"י", כגון: בנ"ה, עש"ה). לכן, בפעלים כאלה אי אפשר לדעת אם הפועל הוא בעבר (ו' חיבור בלבד) או בעתיד (ו' היפוך), אלא על פי ההקשר: "דבר הלמד מעניינו".

צ"ע, מהי הסיבה לחריגות ל"י שהטעם נותר מלעיל גם בו' ההיפוך, 

ומדוע בבניין הפעיל זה גם משתנה למלרע, כמו שקראנו בשבת האחרונה:

וּפָנִ֣יתִי אֲלֵיכֶ֔ם וְהִפְרֵיתִ֣י אֶתְכֶ֔ם וְהִרְבֵּיתִ֖י אֶתְכֶ֑ם וַהֲקִימֹתִ֥י אֶת־בְּרִיתִ֖י אִתְּכֶֽם׃

[אוריאל פרנק‎]

חודש טוב, 

לגבי התירוץ - עדיין לא הבנתי מה התירוץ. אני מנסה להבין את ההיגיון בכך שזה רק בנחי ל"י בבניין קל. 

האם זה קשור לעובדה שצורות אלה קצרות יותר, ולכן כביכול "אין מקום" לבידול בהטעמה, 

משא"כ בגזרות אחרות ובבניינים אחרים יש יותר "מרחב תמרון"?

  

אגב, לגבי שם הגזרה, מורים רבים מכנים אותו "נליה" או "נלי-נלה"

בתאריך 14 במאי 2018 בשעה 19:41, מאת Eliyahu Levin <eliy...@gmail.com>:

התירוץ לכאורה פשוט 

כלל זה של ל"ה (מה שאתה קורא ל"י, ויותר נכון ל"י/ו) 

נאמר על בניין קל ולא בשאר בנינים 

וכמדומה שיש חריגים (מלעיל) גם בשאר בנינים 

 

בתאריך 14 במאי 2018 בשעה 18:06, מאת אוריאל פרנק <frank...@gmail.com>:

--

הודעות יוצאות ונכנסות
עשויות להגיע לשיתוף נמענים נוספים.
אם אין זה רצוי - נא להודיע!
אליהו