מסכים; אם כי בלי הקריאה המאולצת שהצעתי אני לא רואה דרך אחרת להסביר את המילונים.בתאריך יום ד׳, 22 במאי 2019 ב-18:55 מאת אוריאל פרנק <frank...@gmail.com>:אם כאפשרות ב', היה רש"י צ"ל משהו כמו : "ו[ה]טעם [ב]הבָרָתו [ש]למעלה בַּנוןבתאריך יום ד׳, 22 במאי 2019 ב-16:17 מאת שקד חיים <shak...@gmail.com>:אכן אפשר להבין כמו 3: טעם הברתו = סיבת הגייתו.אבל אולי גם כמו 2: טעם הברתו = הטעם (מטעמי המקרא) הוא בהברה שלמעלה, כלומר בנו"ן.
אוריאל פרנק כתב:במילונים של אבן שושן וספיר מובאים דברי רש"י לכאורה במקום שגוי:http://www.milononline.net/do_search.php?Q=%E4%E1%F8%E4¨1.[תמ] קול או צליל לא ברורים, הֵד: התוקע לתוך הבור... אם קול שופר שמע - יצא ואם קול הבָרה שמע - לא יצא (ראש השנה ג, ז); לא היו ישנין כל הלילה, כדי שישמע כוהן גדול קול הבָרה, ולא תהא שֵינה חוטפתו (יומא יט)
2. [יב] (בדקדוק) יחידת הגִייה המוּרכֶּבֶת מעיצוּר וּתנוּעה אחריו (הבָרה פּתוּחה) או מעיצור, ותנועה ועיצור (הבָרה סגוּרה) (בלועזית: פוֹנֵמה): נָטַע - שם דבר הוא וטעם הבָרָתו למעלה בַּנון (רש"י, איוב יד 9)
3. [עח] מִבטא, הגייה: חברי מדבר בהבָרה אשכנזית
4. [תמ] שמוּעה: עדיין לא יצאה הבָרה בעיר (ירושלמי סנהדרין כח, ג);
לא שמעו קול הבָרה (גיטין פט)הקשה תלמידי: לכאורה, רש"י משתמש ב"הברה" כפירוש 3, ולא כפירוש 2!