3: כְּמוֹ שֶׁיָּדַעְנוּ
אוריאל פרנק
כתב ה"ר דוד אבודרהם (עמ' קה) יש אנשים שמנו התיבות שיש בכל ברכה וברכה מי"ח והביאו פסוקים על כל ברכה מענינה שעולין תיבותיהן כמנין תיבות הברכה וכן עשיתי אני בראשונה מנין כזה ואח"כ נראה לי שאין לו יסוד ולא שורש כי לא תמצא מקום בעולם שאומרים י"ח בענין אחד תיבה בתיבה אלא יש מוסיפין תיבות ויש גורעין וא"כ המנין הזה אינו מועיל אלא למי שעשאו ולא לזולתו ולמה נטריח על הסופרים לכתבו:
ובכן תן פחדך מ"ד תיבות, נגד כה אמר ה' צבאות עוד אשר יבואו עמים עד ולחלות את פני ה'א מ"ד תיבות. ובכ"ן בגי' אנ"א י-ה-ו-הב.
מאת: אלחנן ס. <els...@gmail.com>
תאריך: 21 בספטמבר 2018 בשעה 8:13
נושא: Re: 2: כְּמוֹ שֶׁיָּדַעְנוּ
בלי "ובכן". כך כתב בקמח סלת עמ' קמד
בתאריך 21 בספטמבר 2018 בשעה 5:50, מאת y r <gur...@gmail.com>:
במקומות מקבילים לשער הכוונות -פרי עץ חיים, וסידור חמדת ישראל- מפורש:וצריך למחוק מלת כמו רק צ"ל שידענו לחוד ובברכה זו מ"ב תיבין חוץ מן ובכן
בתאריך יום ו׳, 21 בספט׳ 2018 ב-1:47 מאת אוריאל פרנק <frank...@gmail.com>:1. טרם קיבלתי מענה לשאלה מה משמעות המילים שבכותרת.2. כמה מהמכותבים יצאו וספרו את מספר התיבות שמזכיר הרב יוסף, ואכן, צע"ג בדברי מהרח"ו.
ואולי כוונתו שאין למנות תיבת "ובכן" במניין מ"ב (אולי כי הוא בכלל גימטריא אחרת). אבל זה דוחק (כפי שהעירני שכני, ר' יוסף מימון), שהרי ב"ובכן יתקדש", מנה בשעה"כ ח' תיבות, ושם "ובכן" הוא מן המניין!הנה נוסח אשכנז ותימן:1. ובכן
2. תן
3. פחדך
4. י"י
5. אלהינו
6. על
7. כל
8. מעשיך
9. ואימתך
10. על
11. כל
12. מה
13. שבראת.
14. ויראוך
15. כל
16. המעשים
17. וישתחוו
18. לפניך
19. כל
20. הברואים
21. ויעשו
22. כולם
23. אגודה
24. אחת
25. לעשות
26. רצונך
27. בלבב
28. שלם.
29. כמו
30. שידענו
31. י"י
32. אלהינו
33. שהשלטון
34. לפניך
35. עוז
36. בידך
37. וגבורה
38. בימינך
39. ושמך
40. נורא
41. על
42. כל
43. מה
44. שבראת
הודעה שהועברה
מאת: אליעזר כמון <kam...@netvision.net.il>
תאריך: 18 בספטמבר 2018 בשעה 3:02
נושא: RE: [רוחב לשון] 1: כְּמוֹ שֶׁיָּדַעְנוּ
אל: frank...@gmail.comגם אחרי התיקון של הרב עובדיה ("שידענו" במקום "כמו שידענו") סופר אני 43 מילים בתפילה זו, ולא 42.
From: rohav-...@googlegroups.com [mailto:rohav-lashon@googlegroups.com] On Behalf Of אוריאל פרנק
Sent: Tuesday, September 18, 2018 1:39 AM
To: undisclosed-recipients:
Subject: [רוחב לשון] 1: כְּמוֹ שֶׁיָּדַעְנוּ
מה משמעות מילים אלו בתפילה?
א. בקטע שאומר הש"ץ לפני "אוחִילָה" זה די מובן:
"כִּי חֲנוּנֶיךָ ה' אֱלהֵינוּ הֵמָּה חֲנוּנִים. וּמְרֻחֲמֶיךָ הֵמָּה מְרֻחָמִים,
כְּמָה שֶׁיָּדַעְנוּ ה' אֱלהֵינוּ אֵת אֲשֶׁר תָּחן יוּחָן, וְאֵת אֲשֶׁר תְּרַחֵם יְרֻחָם,
כַּכָּתוּב בְּתורָתֶךָ (שמות לג, יט):
וַיּאמֶר אֲנִי אַעֲבִיר כָּל טוּבִי עַל פָּנֶיךָ. וְקָרָאתִי בְשֵׁם ה' לְפָנֶיךָ,
וְחַנֹּתִי אֶת אֲשֶׁר אָחֹן, וְרִחַמְתִּי אֶת אֲשֶׁר אֲרַחֵם".
כלומר, הביטוי דומה ל"כמו/כמה שנאמר" בהגדה של פסח: יש כאן ביטוי שמשווה ואומר שהאמור לעיל ["מְרֻחֲמֶיךָ הֵמָּה מְרֻחָמִים"] דומה למה שידוע לנו מהכתוב בתורה.
ב. את הביטוי בנוסח עדות המזרח אני מבין פחות:
אֱלהֵינוּ וֵאלהֵי אֲבותֵינוּ. הֱיֵה נָא עִם פִּיפִיּות שְׁלוּחֵי עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל. הָעומְדִים לְפָנֶיךָ הַיּום. לְבַקֵּשׁ רַחֲמִים וְתַחֲנוּנִים עַל עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל. הורֵם מַה שֶּׁיּאמְרוּ. הֲבִינֵם מַה שֶּׁיְּדַבֵּרוּ. הודִיעֵם מַה שֶּׁיִּשְׁאֲלוּ. וְאַל יִכָּשְׁלוּ בִּלְשׁונָם. וְאַל יֵבושׁוּ בְּמַעֲנָם. וְאַל יאמְרוּ לְפָנֶיךָ דָּבָר שֶׁלּא כִרְצונָךְ. כְּמו שֶׁיָּדַעְנוּ ה' אֱלהֵינוּ. שֶׁחֲנוּנֶיךָ הֵם חֲנוּנִים. וּמְרֻחֲמֶיךָ הֵם מְרֻחֲמִים. כַּכָּתוּב בְּתורַת משֶׁה עַבְדֶּךָ: וַיּאמֶר אֲנִי אַעֲבִיר כָּל טוּבִי עַל פָּנֶיךָ, וְקָרָאתִי בְשֵׁם ה' לְפָנֶיךָ. וְחַנּתִי אֶת אֲשֶׁר אָחן, וְרִחַמְתִּי אֶת אֲשֶׁר אֲרַחֵם:
ג. אך בברכת קדושת השם ממש לא ברור לי הביטוי:
וּבְכֵן תֵּן פַּחְדְּךָ ה' אֱלהֵינוּ, עַל כָּל מַעֲשֶׂיךָ, וְאֵימָתְךָ עַל כָּל מַה שֶּׁבָּרָאתָ, וְיִירָאוּךָ כָּל הַמַּעֲשִׂים, וְיִשְׁתַּחֲווּ לְפָנֶיךָ כָּל הַבְּרוּאִים. וְיֵעָשוּ כֻלָּם אֲגֻדָּה אֶחָת, לַעֲשות רְצונְךָ בְּלֵבָב שָׁלֵם. כְּמו שֶׁיָּדַעְנוּ ה' אֱלהֵינוּ, שֶׁהַשָּׁלְטָן לְפָנֶיךָ, עז בְּיָדְךָ, וּגְבוּרָה בִּימִינֶךָ. וְשִׁמְךָ נורָא עַל כָּל מַה שֶּׁבָּרָאתָ:
מה פשר ההשוואה (?) במקרה זה?
אגב, בניגוד לנוסח אשכנז (ותימן) משמיטים עדות המזרח "כמו", וגורסים "וְיֵעָשׂוּ כֻלָּם אֲגֻדָּה אֶחָת לַעֲשׂות רְצונְךָ בְּלֵבָב שָׁלֵם. שֶׁיָּדַעְנוּ"...
וכך כתב הראשל"צ בילקוט יוסף קצוש"ע אורח חיים קצת הערות בנוסח תפלת ימים הנוראים:
ה. ויעשו כולם אגודה אחת לעשות רצונך בלבב שלם, הניקוד של אחת, האלף בסגול והחית בקמץ, שכן הוא בשמואל ב (ב. כה): ויתקבצו בני בנימין ויהיו לאגודה אחת. ויש מי שרצה לומר שצ"ל האלף בפתח. אך העיקר כמנהגינו לומר האלף בסגול, כלשון הפסוק. [חזון עובדיה על הימים הנוראים עמוד סט].
ו. שידענו ה"א שהשלטון בידך. ולא כהנוסחא "כמו" שידענו, ואף שכן כתב מרן הב"י (סי' תקפב), מ"מ בשער הכוונות דף צז ע"ב כתב שצריך למחוק תיבת "כמו". שיש כאן מ"ב תיבות, כנגד שם בן מ"ב אותיות. ע"ש. וכ"כ בספר קמח סולת. ע"ש. [חזון עובדיה ימים הנוראים עמוד ע].
--
קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'רוחב לשון' של קבוצות Google.
כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל rohav-lashon+unsubscribe@googlegroups.com.
כדי לפרסם בקבוצה הזו, שלח אימייל אל rohav-...@googlegroups.com.
בקר בקבוצה הזו ב-https://groups.google.com/group/rohav-lashon.
לאפשרויות נוספות, היכנס ל-https://groups.google.com/d/optout.