ספר השורשים לרד"ק ערך ארץ:
ונהגו בו לשון זכר ולשון נקבה, לשון נקבה ברוב, ולשון זכר ולא נשא אותם הארץ (בראשית יג, ו.), נעתם ארץ (ישעיה ט, יח.), אך בגורל יחלק את הארץ (במדבר כו, נה.), שרץ ארצם צפרדעים (תהלים קה, ל.), אבל אמללה ארץ (ישעיה לג, ט.), זכר ונקבה.
חזקוני בראשית כ"ח כ"ב:
יהיה בית אלקים - מקומה יהיה בית אלקים, ותיבת יהיה לא אאבן קאי, ד"א דוגמתו מצינו לשון זכר גבי נקבה אך בגורל יחלק את הארץ אתן את הארץ הזאת ולא נשא אותם הארץ.
רש"י ישעיה ט' י"ח:
נעתם ארץ. יונתן תירגם חרוכ' ארעא וקשה בעיני לפרש כן, שהיה לו לומר נעתמה הארץ ואחרי שאין לו דמיון במקרא לא לשון התרגום ולא לשון אחר אני מפרשו לפי עניינו בעברת הקב''ה נעתם העשן הזה לארץ והוא לשון נגזר על הארץ או לשון נתך והגיע לארץ.
פרוש הט"ז על התורה בראשית י"ג ו':
ולא נשא, בלשון זכר. דקאי על המרעה שהוא לשון זכר אבל בלאו הכי הוה ליה למימר ולא נשאה כמו שהוא בתרגום ולא סוברת יתהון דהארץ לשון נקבה בכ"מ בתורה כגון הארץ ההיא, ארץ אוכלת. והרא"ם הקשה מן פסוק שרץ ארצם צפרדעים. ואין זה קושיא דשרץ קאי על הקב"ה שהוא השריץ את הארץ. ועוד הקשה מן בגורל יחלק את הארץ גם זה ל"ק דלשון יחלק אינו לשון זכר אלא יהיה חלוק כמו וכן לא יעשה שפירשו לא יהיה עשוי ואינו לשון נקבה מדלא אמר תעשה.
ספר משכיל לדוד בראשית י"ג ו':
וההיא דיחלק את הארץ יפרש רש"י דה"ק יחלק גבול הארץ.