2: לפרשת ויקרא

[אוריאל פרנק‎]

בהרבה מאוד מקומות הפסקה בתביר יותר מטפחא מפרשת לא נכון.

ואביא 2 דוגמאות:

1) לגבי 8 שרצים כתוב כל הנוגע בהם במותם - יטמא עד הערב.

אם מפסיקים בתביר יותר מבטפחא הפרוש הוא:

אם מישהו נגע בצב (אפילו חי), כאשר הצב ימות הוא יטמא.

2) כל חלב שור וכשב ועז - לא תאכלו

אם מפסיקים כל חלב שור וכשב - ועז לא תאכלו, אז מתפרש שאסור לאכול עזים.

 

לכן אני חושב שצריך ללמד את הכלל שטפחא מפסיק חזק מתביר.

רש"י מביא זאת בפרשת תצוה בפסוק ילבשם הכהן תחתיו מבניו.

ואין צורך להכביר בדוגמאות כי רבים מאוד הם.

משה ארנד

בתאריך 6 באוגוסט 2018 בשעה 17:56, מאת אוריאל פרנק <frank...@gmail.com>:

טעויות בפיסוק הטעמים תביר ואחריו טפחא/טרחא: 

ויקרא ד פסוק ה

וְלָקַ֛ח הַכֹּהֵ֥ן הַמָּשִׁ֖יחַ מִדַּ֣ם הַפָּ֑ר וְהֵבִ֥יא אֹת֖וֹ אֶל־אֹ֥הֶל מוֹעֵֽד׃

ויקרא ד פסוק טז

וְהֵבִ֛יא הַכֹּהֵ֥ן הַמָּשִׁ֖יחַ מִדַּ֣ם הַפָּ֑ר אֶל־אֹ֖הֶל מוֹעֵֽד׃

הכהן שנמשח ע"י דם הפר...

(הערת מר אברהם נפח)