8 הארכה ב'וַיְזָתָא' ?

23 views

Skip to first unread message

אוריאל פרנק‎

unread,

Mar 6, 2017, 8:21:42 PM3/6/17

הודעה שהועברה
מאת: אוריאל פרנק <frank...@gmail.com>
תאריך: 3 במרץ 2017 בשעה 1:45
נושא: 7 הארכה ב'וַיְזָתָא' ?
אל:

שלום,

למען הסדר הטוב, אם מישהו רוצה לפתוח דיון צדדי, נא לפתוח זאת בהודעה חדשה, עם כותרת מתאימה.

מרוב הסתעפויות לא רואים את מה שקשור ישירות לשאלה שבכותרת.

אני מעתיק כאן את עיקרי הדברים, ומוסיף:

1) ה"זקיפה" שעליה מדבר אדם בן נון בו' של ויזתא היא הארכה מועטה בתנועה (המסומנת בניקוד פתח), ולא הארכה בעיצור (במסומנת ע"י אות ו'), בדיוק כפי הזקיפות שיש בהמשך ההקלטה במילים: לא שלחו את ידם, בא מספר ההרוגים, הרגו היהודים...

הרוצה לשמוע דוגמה של קריאה במסורת תימן שעליה מדבר אדם בן נון, יוכל להאזין כאן:

https://www.youtube.com/watch?v=-diZg6Zjo2Q
40:13

אך בשיטוט מהיר במרשתת מצאתי הקלטות של מסורת תימן שבהן יש הארכה בתנועה של האות ו' ושל האות ז':

https://www.youtube.com/watch?v=6wCDC_wp3R8

35:45

וכמה שיש הארכה רק בתנועה של האות ז:

https://www.youtube.com/watch?v=ZqjuZKFHbOo

36:06

וגם כאן:

https://www.youtube.com/watch?v=y6iYYHmCzps

24:39

וגם כאן:

https://www.youtube.com/watch?v=K88hOQBTFGo

25:09

2) בקריאה המוקלטת ששלח אליהוא - הפך השווא הנח שביו"ד של ויזתא לשווא נע!

שבת שלום

אפ"ר

------------------------------------

בתאריך 27 בפברואר 2017 בשעה 19:05, מאת אדם בן נון <adam....@gmail.com>:
מנהג תימן לגעות באות ו', שלא עפ"י כללי המתגים, וכן ציינתי במגילת אסתר שהוצאתי.

וכן הוא בכל הקלטות זקני תימן ששמעתי מעודי ועד היום.

ואין בכך משהו מיוחד וחריג לדידן, שכן אנו זוקפים הרבה אותיות מכוח מסורת אף שאין להן שום מקור דקדוקי. כ"ש הכא שלפחות יש לנו מקור קלוש בדמות פוסקים שניתן להישען עליהם קימעא....

בתאריך 27 בפברואר 2017 בשעה 19:12, מאת דוד כוכב <da...@darga.org.il>:

געיא היא בדיוק הארכה, והארכה בלבד.
הגעיות המסומנות תפקידן לפעמים מוזיקלי לפעמים פונטי או כל סיבה שהיא. אם היתה הארכה היא היתה צריכה להיות מסומנת.
גם את"ל שהיה מנהג בבבל להאריך, זה לא היה מנהג א"י והמסורה. ובענייני הקריאה נוהגים כמסורה.
מה שאפשר לומר זה שאין במנהג המסורה מסירה כאילו קיים "איסור" להוסיף געיא חדשה מטעם כלשהו, לכן ניתן לשלב מנהג ממקור אחר.
אבל בחידושי הריטב"א מסכת מגילה דף טז עמוד ב:

"והא דאמר רבי אלעזר ו"ו דויזתא צריך לממתחיה בזקיפא. יש שפירשו שעושין אותה ארוכה, וזו טעות שהרי אינה כתובה במנין אותיות ארוכות".

הרי שתפס שאין להוסיף על מנייני המסורה.
ועוד שלשון חידושי הר"ן מסכת מגילה דף טז עמוד ב:

"צריך להאריך בה בטעם קריאתה ולא יחטוף אותה".

כלומר רק להאריך שלא יהיה חטוף, ולא להאריך כגעיא.
ועוד שפירוש זה קשה, כי מורדיא הוא משוט, ומשוט ארוך בצורתו ואינו ענין לאריכות בקריאה. ועוד שהאריכות היא בפתח, ולא בוא"ו.

וכ"כ המ"ב בדעת הי"א - כלשון הר"ן - שלא יחטוף אותה.

הודעה שהועברה
מאת: טעמי תורה <tame...@gmail.com>
תאריך: 1 במרץ 2017 בשעה 13:59
נושא: Re: 3 הארכה ב'וַיְזָתָא' ?

לעיל נכתב:

המקור איננו המהרי"ל אלא הרא"ש, שכתב להאריך בנגינת ויזתא,

ותלמיד המהרי"ל, ר' זלמן, העיד שרבו האריך בנשימה ו' דויזתא כשהיה קורא.
הדבר מובא בשם ר' זעירא בספר המנהיג, וכן נהגו בצרפת ובספרד, והוא מקובל עד היום בקהלות אשכנז רבות.
לעומת זה, ר' אברהם מקשטיל כתב במחזור רומא להתיז את הז', וכן נוהגים בקהלות ספרד.

אך בספר המנהיג מביא זאת בשם רבנו תם (רבי' יעקב מ"כ) ולא בשם ר' זעירא.

ומנין המקור שכן נהגו בצרפת ובספרד?

והאם המנהג להתיז את הזי"ן קשור לדין זה? ומנין שכך נהגו בקהילות ספרד?

בתאריך 28 בפברואר 2017 בשעה 15:09, מאת אברהם אומן <avau...@gmail.com>:

באריכות של "אחד" מפורש שצריך להאריך בדלית עצמה ולא בפתח של החית שלפניה.
אבל האם יש כאן איזה מקור מוקדם לפני הגר"ש דבילצקי?

בתאריך 28 בפברואר 2017 בשעה 14:40, מאת טעמי תורה <tame...@gmail.com>:

לענין אופן האריכות בוי"ו של 'ויזתא', להלן ממכתב אחד המנויים שנשלח אלי בעבר:

ושמעתי מהרב שריה דבליצקי שליט"א שהאריכות היא בתנועה דהיינו ואאאיזתא ע"כ דבריו.

בתאריך 27 בפברואר 2017 בשעה 22:43,

מאת Eliyahu Levin <eliy...@gmail.com>:

"האם יש מקום לשים געיא בוי"ו של ויזתא רק כדי לסמן את האריכות?"

- לענ"ד חד-משמעית: לא!

אליהו

בתאריך 28 בפברואר 2017 בשעה 8:02, מאת דוד כוכב <da...@darga.org.il>:

חבושה מאריך בפתח.

הארכה בוא"ו אינה בVכי ואו אינהVאלאW

והארכה בWמסובכת, כי תחילתה בשורוק וסופה הפתח שתחתיה. לכן או שמאריכים לפניה בשורוק: וּוּוּוּוּוּ, או שמבטאים את כולה באיטיות ואז במקום וא"ו יוצא: וּוּוּוּוּוּאאאַאַאַאַאַאַ.

מקור הדין אינו הרא"ש ומה שנדפס בסוגריים שבשו"ע (ר"ן בשם הרא"ש) הוא שיבוש, כי הר"ן לא כתב דבר בשם הרא"ש. והרא"ש הביא דעה זו בתחילה ואח"כ כתב שי"א להאריך בכתיבה. והטור בקיצור פסקי הרא"ש כתב רק להאריך בכתיבת הוי"ו דויזתא, כדרכו לפסוק ברא"ש כלישנא בתרא, וגם בטור הביא זאת בהלכות הכתיבה.

בתאריך 27 בפברואר 2017 בשעה 21:27, מאת Elihu Shannon <sha...@saad.org.il>:

המקור איננו המהרי"ל אלא הרא"ש, שכתב להאריך בנגינת ויזתא,
ותלמיד המהרי"ל, ר' זלמן, העיד שרבו האריך בנשימה ו' דויזתא כשהיה קורא.
הדבר מובא בשם ר' זעירא בספר המנהיג, וכן נהגו בצרפת ובספרד, והוא מקובל עד היום בקהלות אשכנז רבות.
לעומת זה, ר' אברהם מקשטיל כתב במחזור רומא להתיז את הז', וכן נוהגים בקהלות ספרד.
אף אני נוהג כן, ותוכלו לשמוע פה:
http://www1.saad.org.il/elihu/esther/13.mp3
כמובן אפשר למצא עוד כשלושה עשר קטעים 'מיוחדים' ועוד מקורות וקריאות במנגינות שונות באתר:
http://www1.saad.org.il/elihu/esther/esther.html
בספר מקראי קודש [כרך מגלת אסתר וקריאתה] תמצאו גם מקורות ומנהגים רבים וגם תווים: ספר טוב ללימוד.

לענ"ד במגילה לא נורא אם סוטים קצת מן המנגינה הנכונה, כי צריך גם להרבות שמחה, שלא תמיד באה מדקדוקים.

פורים שמח
אליהוא

בתאריך 27 בפברואר 2017 בשעה 19:53, מאת אוריאל פרנק <frank...@gmail.com>:

האם מי שמאריך, מאריך בעיצור ו' (כאילו יש דגש חזק) או בתנועה (כאילו יש געיא לאחר הפתח)?
הקשיבו למה שמצאתי:

חבושה:
https://www.youtube.com/watch?v=jFq-6iwyWy4
36:39

הגר"ע יוסף אינו מאריך כאן:
https://www.youtube.com/watch?v=7ZJ9wb9xzbo
29:23

וגם כאן
https://www.youtube.com/watch?v=16xuV7unbyQ
28:39

הגר"ע יוסף מאריך כאן באות ז':
https://www.youtube.com/watch?v=cfmmw5zEdpk
36:23

בתאריך 27 בפברואר 2017 בשעה 21:10, מאת Michael Dushinsky <mid...@gmail.com>:

וההארכה ב-וי''ו היא רק ב-vvvvvvv -
ולא בתנועת ה-a, שלאחריה!
כי אם אתה ''גועה'' את ה''פתח'', לא
בוי''ו הארכת אלא בתנועה שלאחריו,
וזה בוודאי לא מה שאמרו חז''ל.
נא להפיץ.
העמי''ד
פראהא תע''א

בתאריך 27 בפברואר 2017 בשעה 18:00, מאת ELKA <al...@zahav.net.il>:

עדיין על משמרתי אעמודה, שלפי שאין כאן במציאות געיא דקדוקית, הרוצה להבליט את האות השוואית לבל תבלע בשעטת הקורא, אלא הוראת חז"ל למתוח, להאריך, להסב תשומת לב (הפרט האחרון, בודאי שאינו בגעיות הרגילות), לא שתו כאן המסרנים געיא, אלא מסרו לנו תורה שבעל-פה.
בברכה נאמנה,
מ. ג.

בתאריך 27 בפברואר 2017 בשעה 16:46, מאת טעמי תורה <tame...@gmail.com>:

דגש חזק שונה מסתם הארכה, אולי זה דומה מעט להארכה במתג.
אך איך שלא יהיה, אם הארכה זו אינה ע"פ כללי ההטעמה אלא הארכה משום רמז כלשהו, אינה ענין לבעלי המסורה, ובדיוק כשם שבעלי המסורה אינם מוסרים על מנהגים אחרים בקריאת התורה, בדיוק כך אינם מוסרים על מנהג זה בקריאת התורה שאינו קושר להטעמה אלא בא משום רמז כלשהו.
לא ברור מדוע אתה מתעקש לא להבין דבר כה פשוט.

בתאריך 27 בפברואר 2017 בשעה 16:34, מאת אוריאל פרנק <frank...@gmail.com>:

לפי מה שאני מבין, "להאריך בהגיית ו" זהה להארכה באות שמסומנת בדגש חזק, וקצת דומה להארכה בתנועה בגלל שמסומן מתג ליד ניקוד.
אם הבנה זו נכונה - אז זה היה צריך להיות מסומן.

בתאריך 27 בפברואר 2017 בשעה 16:28, מאת טעמי תורה <tame...@gmail.com>:

שוב, הם לא געו, אך יתכן שבקריאתם אכן האריכו בקריאה ע"פ דרש חז"ל.
אני לא מבין כלל את נסיון ההקבלה שלך, זה בערך כמו שתגיד שאין להרים את הקול בפסוק 'בלילה ההוא נדדה שנת המלך' כיון שבעלי המסורה לא מסרו זאת.
מה הקשר בין מפעלם של בעלי המסורה לבין מנהגים שונים בקריאה שאינם קשורים לכללי הניקוד וההטעמה?

בתאריך 27 בפברואר 2017 בשעה 16:25, מאת אוריאל פרנק <frank...@gmail.com>:

אם חכמי המסורה לא געו, ברור שיש לנהוג כמותם.
כ"ט
א

בתאריך 27 בפברואר 2017 בשעה 16:14, מאת טעמי תורה <tame...@gmail.com>:

שוב אתה חוזר על דבריך ולא מתייחס לטענתי.
חכמי המסורה לא געו, כי אכן ע"פ כללי ההטעמה אין כאן געיא, אלא שחז"ל אמרו שיש להאריך בקריאת הוי"ו (לדעת חלק מהראשונים) משום רמז מסויים, ולא בגלל שיש שם געיא ע"פ כללי ההטעמה, ומשום כך גם חכמי המסורה לא סימנו זאת, כיון שתפקידם להורות על ההטעמה ועל הניקוד, ולא על מנהגים שונים בקריאה מחמת רמזים וטעמים מעין אלו.
נסיון ההקבלה כאן בין תפקידם של חכמי המסורה לבין הארכה ע"פ דרש מסויים, אינה במקומה, ואין ענינם של חכמי המסורה להידרש לדרשים ומנהגי רמזים כלל.

בתאריך 27 בפברואר 2017 בשעה 15:57, מאת אוריאל פרנק <frank...@gmail.com>:
לו חכמי המסורה געו -- היו מוסרים זאת, ומסמנים זאת.
ואת"ל שזהו הפירוש בבבלי, הרי ההכרעה בקריאה צריכה להיות ככל מחלוקת בין המסורה לבין התלמוד הבבלי, שקי"ל שקוראים לפי מסורה דידן.
הצב"י אפ"ר

בתאריך 27 בפברואר 2017 בשעה 13:48, מאת טעמי תורה <tame...@gmail.com>:
לגבי ויזתא, אין שום ראיה מנוסח המסורה, כי אין הכוונה להארכה משום כללי הדקדוק או הטעמים, אלא הכוונה להארכה בקריאה משום רמז מסויים, ואינו ענין כלל לכללי הניקוד והטעמים, ולכן ברור שאינו קשור לבעלי המסורה והם לא אמורים להעיר על זה.

אני הקטן מתפלא מה"ראיה" כי אכן אין כאן מקום לגעיא דקדוקית, אלא לִגְעִיָּה סמלית, מדינא דגמרא, ולא סתם מנהג שחודש בדורות מאוחרים.
אני הקטן אכן גועה (כפי שגועים במתג/געיא, ובהארכה) בו' דויזתא ככתוב וכמנהג, וכך קבלתי ממו"ר הגה"צ רבי יהודה מדז'יקוב זצ"ל.
בברכה,
מ. ג.

בתאריך 27 בפברואר 2017 בשעה 13:35, מאת אוריאל פרנק <frank...@gmail.com>:
שלום,
ראו בקובץ המצו"ב כמה הערות שהוספתי, והנה החשובה שבהן בנוגע לקריאת 'וַיְזָתָא':
לענ"ד יותר מתאים לכתוב כך:
ורוב ישראל לא נהגו כמהרי"ל. ונראה טעמם, שהולכים על פי נוסח המסורה שלא סימנו שום סימן, לא מתג (/געיא/מעמיד) ולא דגש, שיורה על הארכה בו' זו.
לכן, אע"פ שהמאריך יש לו אילנות גדולים להיתלות בהם, הנח להם לישראל, אם אינם נביאים הם בני נביאים הם.
חודש טוב
אפ"ר

הודעה שהועברה
מאת: טעמי תורה <tame...@gmail.com>
תאריך: 27 בפברואר 2017 בשעה 9:39
נושא: קונטרס תורת הקורא על מגילת אסתר
אל:

מצורף בזה קונטרס תורת הקורא על מגילת אסתר (קונטרס תשע"ו בתוספת כמה תיקונים והוספות).

אנו שמחים לבשר שהתחלנו בעז"ה במלאכת עריכת וסידור חיבור 'תורת הקורא' לדפוס.
בהזדמנות זו אנו פונים ומבקשים שוב מכל מי שנהנה מהגליונות ורוצה לסייע בהוצאת הספר, לפנות אלינו בהקדם כדי שנוכל להשלים את המלאכה.
כל סכום יתקבל בברכה ויעזור ויקדם את הוצאת הספר.
בברכת התורה
מכון טעמי תורה
--

נחלת שבעה.pdf

אוריאל פרנק‎

unread,

Mar 19, 2019, 12:30:27 PM3/19/19

שולח כאן דיון מלפני שנתיים.

אולי יש למישהו משהו לחדש בו.

כמו כן, לפני כמה שבועות שלחתי דוא"ל שכותרתו "הארכה בהגיית הגיים", ואני מדביקו כאן:

בתאריך יום ה׳, 28 בפבר׳ 2019 ב-22:27 מאת אוריאל פרנק <‪frank...@gmail.com‬‏>:‬

האם נכון להגדיר כך:
א. כל הארכה בניגון הטעמים היא אך ורק הארכה בתנועות ולא בעיצורים.
לכן בהברה סגורה יש לבטא את העיצור לאחר גמר ניגון הטעם, כגון הרביע שבשם אברם, או השלשלת שבפועל ויתמהמה.
ב. הארכה בעיצור היא מימוש הדגש החזק.

‫התקבלה על כך תגובה זו:
בתאריך יום ו׳, 1 במרץ 2019 ב-9:54 מאת אליהוא שנון <‪fpz...@gmail.com‬‏>:‬
מסכים. הרי אפשר לנגן תנועה, אבל קשה מאד להשמיע במנגינה עיצור.

כ"ט ופורים שמח,

אפ"ר

בתאריך 8 במרץ 2017 בשעה 1:43, מאת Israel Yedidya <yed...@cs.biu.ac.il <mailto:yed...@cs.biu.ac.il> >:

ופה א"א לומר שסברו אחרת מבעלי המסורה כמו שאפשר היה לומר בהעמדה בואו של ויזתא.
וראה שהפוסקים פסקו הלכות אלו, אע"פ שהיו מודעים לאפשרות שלא יהיה ע"פ המסורה והטעמים, ובכל זאת הדבר לא הפריע להם. וביניהם גם מרן הב"י שדאג שיהיה לו עותק של הכתר (ושלח אותו אותו אח"כ לרמ"א), לראיה שהיה אכפת לו הדיוק ע"פ המסורת.

הארכה כל שהיא לשם הרמז בדבר, גם המדקדקים יכולים לקבל... הרי אין כלל שמודד במקרו שניות כמה צריך להיות האורך של כל הברה,
--
ישראל ידידיה

נחלת שבעה.pdf

אוריאל פרנק‎

unread,

Mar 20, 2019, 7:00:12 AM3/20/19

---------- Forwarded message ---------
From: Israel Yedidya <Israel....@biu.ac.il>
‪Date: יום ד׳, 20 במרץ 2019 ב-12:26‬
‪Subject: RE: 9 הארכה ב'וַיְזָתָא' ?‬
‪To: אוריאל פרנק <frank...@gmail.com>‬

לא שעיקר הטעם יעשה בשוא של המם של אברם, זה ודאי שאינו נכון. אבל אני לא שולל המשך של האריכות גם למם. כעין זנב לטעם וטפל לו. מה רע בזה שיעשה את השוא במם קצת ארוך יותר מזה של הבית? ניסיתי להסביר זאת בדוגמא של הסיום בה' אלקיכם.

אם כנים הדברים אז נשאל האם ההטעמה - האריכות היא בתנועה או בהברה (שזה כולל במילה אברם את הריש ותנועתו וגם את המם)?

פורים שמח.

--
ישראל ידידיה

-----Original Message-----
From: אוריאל פרנק <frank...@gmail.com>
Sent: Tuesday, March 19, 2019 8:56 PM
To: ישראל ידידיה‏ <Israel....@biu.ac.il>
Subject: Re: 9 הארכה ב'וַיְזָתָא' ?

מם של אברם ?!

‫בתאריך יום ג׳, 19 במרץ 2019 ב-20:11 מאת ‪Israel Yedidya‬‏ <‪yed...@macs.biu.ac.il <mailto:yed...@macs.biu.ac.il> ‬‏>:‬

שלום אוריאל.

א. עיקר ההארכה היא בתנועות, אבל לא שולל אפשרות של המשך ההארכה גם בעיצורים שלאחריהם אם אפשר להאריך בהם - אם מעט ואם הרבה. כמו דלת רפויה של אחד ומם של אברם. אפשר להרגיש זאת היטב בהארכה שעושים בסיום הקריאה (שמאריכים בה בסוף הפסוק יותר משאר פסוקים) למשל במילים ה' אלקיכם שמנגנים את סוף הפסוק בכ' ומוסיפים עוד הארכה במם.

לעומת זאת בהא המופקת של ויתמהמה אי אפשר להאריך לכן אין ספק שצריך להאריך בתנועה שלפניה בלבד.

ב. הארכת העיצור איננה דגש חזק. הכפילות (או החיזוק) אמנם דורשת אריכות מסויימת, אבל היא תכופה ולא יוצרת אורך אמיתי. כך למשל המם של "למה" - במלעיל המם הדגושה קצרה, ובמלרע המם הרפויה ארוכה בגלל הטעם.

הנלענ"ד, ועמכם הסליחה אם חזרתי על דברים שכבר נאמרו.

פורים שמח.

--

ישראל ידידיה

From: אוריאל פרנק <frank...@gmail.com <mailto:frank...@gmail.com> >
Sent: 19 March, 2019 06:30 PM
To: undisclosed-recipients:
Subject: 9 הארכה ב'וַיְזָתָא' ?

שולח כאן דיון מלפני שנתיים.

אולי יש למישהו משהו לחדש בו.

כמו כן, לפני כמה שבועות שלחתי דוא"ל שכותרתו "הארכה בהגיית הגיים", ואני מדביקו כאן:

בתאריך יום ה׳, 28 בפבר׳ 2019 ב-22:27 מאת אוריאל פרנק <‪frank...@gmail.com <mailto:frank...@gmail.com> ‏>:

האם נכון להגדיר כך:
א. כל הארכה בניגון הטעמים היא אך ורק הארכה בתנועות ולא בעיצורים.
לכן בהברה סגורה יש לבטא את העיצור לאחר גמר ניגון הטעם, כגון הרביע שבשם אברם, או השלשלת שבפועל ויתמהמה.
ב. הארכה בעיצור היא מימוש הדגש החזק.

‫התקבלה על כך תגובה זו:

בתאריך יום ו׳, 1 במרץ 2019 ב-9:54 מאת אליהוא שנון <‪fpz...@gmail.com <mailto:fpz...@gmail.com> ‏>:

מסכים. הרי אפשר לנגן תנועה, אבל קשה מאד להשמיע במנגינה עיצור.

כ"ט ופורים שמח,

אפ"ר

בתאריך 8 במרץ 2017 בשעה 1:43, מאת Israel Yedidya <yed...@cs.biu.ac.il <mailto:yed...@cs.biu.ac.il> <mailto:yed...@cs.biu.ac.il <mailto:yed...@cs.biu.ac.il> > >:

בגמרא שם אמרו גם שיש לומר חמש מאות איש ואת וכו' עשרת - כל זה בנשימה אחת (כמובן למי שיכול). וזה לא לפי פיסוק הטעמים לנשום ולהפסיק לאחר "עשרת" ולא לחברו ולהסמיכו ל"בני המן" ובכלל גם לקורא שיכול לומר בנשימה אחת חזקה עליו שלא יקפיד בטעמים (כמו למשל פסקים של "ואת").

ופה א"א לומר שסברו אחרת מבעלי המסורה כמו שאפשר היה לומר בהעמדה בואו של ויזתא.
וראה שהפוסקים פסקו הלכות אלו, אע"פ שהיו מודעים לאפשרות שלא יהיה ע"פ המסורה והטעמים, ובכל זאת הדבר לא הפריע להם. וביניהם גם מרן הב"י שדאג שיהיה לו עותק של הכתר (ושלח אותו אותו אח"כ לרמ"א), לראיה שהיה אכפת לו הדיוק ע"פ המסורת.

הארכה כל שהיא לשם הרמז בדבר, גם המדקדקים יכולים לקבל... הרי אין כלל שמודד במקרו שניות כמה צריך להיות האורך של כל הברה,
--
ישראל ידידיה

---------- Forwarded message ---------
From: אוריאל פרנק <frank...@gmail.com <mailto:frank...@gmail.com> >
‪Date: יום ג׳, 7 במרץ 2017 ב-3:21
‪Subject: 8 הארכה ב'וַיְזָתָא' ?
To:

הודעה שהועברה
מאת: אוריאל פרנק <frank...@gmail.com <mailto:frank...@gmail.com> >

תאריך: 3 במרץ 2017 בשעה 1:45
נושא: 7 הארכה ב'וַיְזָתָא' ?
אל:

שלום,

למען הסדר הטוב, אם מישהו רוצה לפתוח דיון צדדי, נא לפתוח זאת בהודעה חדשה, עם כותרת מתאימה.

מרוב הסתעפויות לא רואים את מה שקשור ישירות לשאלה שבכותרת.

אני מעתיק כאן את עיקרי הדברים, ומוסיף:

1) ה"זקיפה" שעליה מדבר אדם בן נון בו' של ויזתא היא הארכה מועטה בתנועה (המסומנת בניקוד פתח), ולא הארכה בעיצור (במסומנת ע"י אות ו'), בדיוק כפי הזקיפות שיש בהמשך ההקלטה במילים: לא שלחו את ידם, בא מספר ההרוגים, הרגו היהודים...

הרוצה לשמוע דוגמה של קריאה במסורת תימן שעליה מדבר אדם בן נון, יוכל להאזין כאן:

https://www.youtube.com/watch?v=-diZg6Zjo2Q <https://www.youtube.com/watch?v=-diZg6Zjo2Q>

40:13

אך בשיטוט מהיר במרשתת מצאתי הקלטות של מסורת תימן שבהן יש הארכה בתנועה של האות ו' ושל האות ז':

https://www.youtube.com/watch?v=6wCDC_wp3R8 <https://www.youtube.com/watch?v=6wCDC_wp3R8>

35:45

וכמה שיש הארכה רק בתנועה של האות ז:

https://www.youtube.com/watch?v=ZqjuZKFHbOo <https://www.youtube.com/watch?v=ZqjuZKFHbOo>

36:06

וגם כאן:

https://www.youtube.com/watch?v=y6iYYHmCzps <https://www.youtube.com/watch?v=y6iYYHmCzps>

24:39

וגם כאן:

https://www.youtube.com/watch?v=K88hOQBTFGo <https://www.youtube.com/watch?v=K88hOQBTFGo>

25:09

2) בקריאה המוקלטת ששלח אליהוא - הפך השווא הנח שביו"ד של ויזתא לשווא נע!

שבת שלום

אפ"ר

------------------------------------

בתאריך 27 בפברואר 2017 בשעה 19:05, מאת אדם בן נון <adam....@gmail.com <mailto:adam....@gmail.com> >:

מנהג תימן לגעות באות ו', שלא עפ"י כללי המתגים, וכן ציינתי במגילת אסתר שהוצאתי.

וכן הוא בכל הקלטות זקני תימן ששמעתי מעודי ועד היום.

ואין בכך משהו מיוחד וחריג לדידן, שכן אנו זוקפים הרבה אותיות מכוח מסורת אף שאין להן שום מקור דקדוקי. כ"ש הכא שלפחות יש לנו מקור קלוש בדמות פוסקים שניתן להישען עליהם קימעא....

בתאריך 27 בפברואר 2017 בשעה 19:12, מאת דוד כוכב <da...@darga.org.il <mailto:da...@darga.org.il> >:

געיא היא בדיוק הארכה, והארכה בלבד.

הגעיות המסומנות תפקידן לפעמים מוזיקלי לפעמים פונטי או כל סיבה שהיא. אם היתה הארכה היא היתה צריכה להיות מסומנת.

גם את"ל שהיה מנהג בבבל להאריך, זה לא היה מנהג א"י והמסורה. ובענייני הקריאה נוהגים כמסורה.

מה שאפשר לומר זה שאין במנהג המסורה מסירה כאילו קיים "איסור" להוסיף געיא חדשה מטעם כלשהו, לכן ניתן לשלב מנהג ממקור אחר.

אבל בחידושי הריטב"א מסכת מגילה דף טז עמוד ב:

"והא דאמר רבי אלעזר ו"ו דויזתא צריך לממתחיה בזקיפא. יש שפירשו שעושין אותה ארוכה, וזו טעות שהרי אינה כתובה במנין אותיות ארוכות".

הרי שתפס שאין להוסיף על מנייני המסורה.

ועוד שלשון חידושי הר"ן מסכת מגילה דף טז עמוד ב:

"צריך להאריך בה בטעם קריאתה ולא יחטוף אותה".

כלומר רק להאריך שלא יהיה חטוף, ולא להאריך כגעיא.

ועוד שפירוש זה קשה, כי מורדיא הוא משוט, ומשוט ארוך בצורתו ואינו ענין לאריכות בקריאה. ועוד שהאריכות היא בפתח, ולא בוא"ו.

וכ"כ המ"ב בדעת הי"א - כלשון הר"ן - שלא יחטוף אותה.

הודעה שהועברה

מאת: טעמי תורה <tame...@gmail.com <mailto:tame...@gmail.com> >

תאריך: 1 במרץ 2017 בשעה 13:59
נושא: Re: 3 הארכה ב'וַיְזָתָא' ?

לעיל נכתב:

המקור איננו המהרי"ל אלא הרא"ש, שכתב להאריך בנגינת ויזתא,

ותלמיד המהרי"ל, ר' זלמן, העיד שרבו האריך בנשימה ו' דויזתא כשהיה קורא.
הדבר מובא בשם ר' זעירא בספר המנהיג, וכן נהגו בצרפת ובספרד, והוא מקובל עד היום בקהלות אשכנז רבות.
לעומת זה, ר' אברהם מקשטיל כתב במחזור רומא להתיז את הז', וכן נוהגים בקהלות ספרד.

אך בספר המנהיג מביא זאת בשם רבנו תם (רבי' יעקב מ"כ) ולא בשם ר' זעירא.

ומנין המקור שכן נהגו בצרפת ובספרד?

והאם המנהג להתיז את הזי"ן קשור לדין זה? ומנין שכך נהגו בקהילות ספרד?

בתאריך 28 בפברואר 2017 בשעה 15:09, מאת אברהם אומן <avau...@gmail.com <mailto:avau...@gmail.com> >:

באריכות של "אחד" מפורש שצריך להאריך בדלית עצמה ולא בפתח של החית שלפניה.

אבל האם יש כאן איזה מקור מוקדם לפני הגר"ש דבילצקי?

בתאריך 28 בפברואר 2017 בשעה 14:40, מאת טעמי תורה <tame...@gmail.com <mailto:tame...@gmail.com> >:

לענין אופן האריכות בוי"ו של 'ויזתא', להלן ממכתב אחד המנויים שנשלח אלי בעבר:

ושמעתי מהרב שריה דבליצקי שליט"א שהאריכות היא בתנועה דהיינו ואאאיזתא ע"כ דבריו.

בתאריך 27 בפברואר 2017 בשעה 22:43,

מאת Eliyahu Levin <eliy...@gmail.com <mailto:eliy...@gmail.com> >:

"האם יש מקום לשים געיא בוי"ו של ויזתא רק כדי לסמן את האריכות?"

- לענ"ד חד-משמעית: לא!

אליהו

בתאריך 28 בפברואר 2017 בשעה 8:02, מאת דוד כוכב <da...@darga.org.il <mailto:da...@darga.org.il> >:

חבושה מאריך בפתח.

הארכה בוא"ו אינה בVכי ואו אינהVאלאW

והארכה בWמסובכת, כי תחילתה בשורוק וסופה הפתח שתחתיה. לכן או שמאריכים לפניה בשורוק: וּוּוּוּוּוּ, או שמבטאים את כולה באיטיות ואז במקום וא"ו יוצא: וּוּוּוּוּוּאאאַאַאַאַאַאַ.

מקור הדין אינו הרא"ש ומה שנדפס בסוגריים שבשו"ע (ר"ן בשם הרא"ש) הוא שיבוש, כי הר"ן לא כתב דבר בשם הרא"ש. והרא"ש הביא דעה זו בתחילה ואח"כ כתב שי"א להאריך בכתיבה. והטור בקיצור פסקי הרא"ש כתב רק להאריך בכתיבת הוי"ו דויזתא, כדרכו לפסוק ברא"ש כלישנא בתרא, וגם בטור הביא זאת בהלכות הכתיבה.

בתאריך 27 בפברואר 2017 בשעה 21:27, מאת Elihu Shannon <sha...@saad.org.il <mailto:sha...@saad.org.il> >:

http://www1.saad.org.il/elihu/esther/13.mp3 <http://www1.saad.org.il/elihu/esther/13.mp3>

כמובן אפשר למצא עוד כשלושה עשר קטעים 'מיוחדים' ועוד מקורות וקריאות במנגינות שונות באתר:

http://www1.saad.org.il/elihu/esther/esther.html <http://www1.saad.org.il/elihu/esther/esther.html>

בספר מקראי קודש [כרך מגלת אסתר וקריאתה] תמצאו גם מקורות ומנהגים רבים וגם תווים: ספר טוב ללימוד.

לענ"ד במגילה לא נורא אם סוטים קצת מן המנגינה הנכונה, כי צריך גם להרבות שמחה, שלא תמיד באה מדקדוקים.

פורים שמח
אליהוא

בתאריך 27 בפברואר 2017 בשעה 19:53, מאת אוריאל פרנק <frank...@gmail.com <mailto:frank...@gmail.com> >:

האם מי שמאריך, מאריך בעיצור ו' (כאילו יש דגש חזק) או בתנועה (כאילו יש געיא לאחר הפתח)?

הקשיבו למה שמצאתי:

חבושה:

https://www.youtube.com/watch?v=jFq-6iwyWy4 <https://www.youtube.com/watch?v=jFq-6iwyWy4>

36:39

<http://goog_2027347008/>

ה <http://goog_2027347008/> גר"ע יוסף אינו מאריך כאן:

https://www.youtube.com/watch?v=7ZJ9wb9xzbo <https://www.youtube.com/watch?v=7ZJ9wb9xzbo>

29:23

וגם כאן

https://www.youtube.com/watch?v=16xuV7unbyQ <https://www.youtube.com/watch?v=16xuV7unbyQ>

28:39

ה <https://mail.google.com/mail/ca/u/1/goog_2027347008> גר"ע יוסף מאריך כאן באות ז':

https://www.youtube.com/watch?v=cfmmw5zEdpk
<https://www.youtube.com/watch?v=cfmmw5zEdpk>

36:23

בתאריך 27 בפברואר 2017 בשעה 21:10, מאת Michael Dushinsky <mid...@gmail.com <mailto:mid...@gmail.com> >:

וההארכה ב-וי''ו היא רק ב-vvvvvvv -

ולא בתנועת ה-a, שלאחריה!

כי אם אתה ''גועה'' את ה''פתח'', לא

בוי''ו הארכת אלא בתנועה שלאחריו,

וזה בוודאי לא מה שאמרו חז''ל.

נא להפיץ.

העמי''ד

פראהא תע''א

בתאריך 27 בפברואר 2017 בשעה 18:00, מאת ELKA <al...@zahav.net.il <mailto:al...@zahav.net.il> >:

עדיין על משמרתי אעמודה, שלפי שאין כאן במציאות געיא דקדוקית, הרוצה להבליט את האות השוואית לבל תבלע בשעטת הקורא, אלא הוראת חז"ל למתוח, להאריך, להסב תשומת לב (הפרט האחרון, בודאי שאינו בגעיות הרגילות), לא שתו כאן המסרנים געיא, אלא מסרו לנו תורה שבעל-פה.

בברכה נאמנה,

מ. ג.

בתאריך 27 בפברואר 2017 בשעה 16:46, מאת טעמי תורה <tame...@gmail.com <mailto:tame...@gmail.com> >:

דגש חזק שונה מסתם הארכה, אולי זה דומה מעט להארכה במתג.

אך איך שלא יהיה, אם הארכה זו אינה ע"פ כללי ההטעמה אלא הארכה משום רמז כלשהו, אינה ענין לבעלי המסורה, ובדיוק כשם שבעלי המסורה אינם מוסרים על מנהגים אחרים בקריאת התורה, בדיוק כך אינם מוסרים על מנהג זה בקריאת התורה שאינו קושר להטעמה אלא בא משום רמז כלשהו.

לא ברור מדוע אתה מתעקש לא להבין דבר כה פשוט.

בתאריך 27 בפברואר 2017 בשעה 16:34, מאת אוריאל פרנק <frank...@gmail.com <mailto:frank...@gmail.com> >:

לפי מה שאני מבין, "להאריך בהגיית ו" זהה להארכה באות שמסומנת בדגש חזק, וקצת דומה להארכה בתנועה בגלל שמסומן מתג ליד ניקוד.

אם הבנה זו נכונה - אז זה היה צריך להיות מסומן.

בתאריך 27 בפברואר 2017 בשעה 16:28, מאת טעמי תורה <tame...@gmail.com <mailto:tame...@gmail.com> >:

שוב, הם לא געו, אך יתכן שבקריאתם אכן האריכו בקריאה ע"פ דרש חז"ל.

אני לא מבין כלל את נסיון ההקבלה שלך, זה בערך כמו שתגיד שאין להרים את הקול בפסוק 'בלילה ההוא נדדה שנת המלך' כיון שבעלי המסורה לא מסרו זאת.

מה הקשר בין מפעלם של בעלי המסורה לבין מנהגים שונים בקריאה שאינם קשורים לכללי הניקוד וההטעמה?

בתאריך 27 בפברואר 2017 בשעה 16:25, מאת אוריאל פרנק <frank...@gmail.com <mailto:frank...@gmail.com> >:

אם חכמי המסורה לא געו, ברור שיש לנהוג כמותם.

כ"ט

א

בתאריך 27 בפברואר 2017 בשעה 16:14, מאת טעמי תורה <tame...@gmail.com <mailto:tame...@gmail.com> >:

שוב אתה חוזר על דבריך ולא מתייחס לטענתי.

חכמי המסורה לא געו, כי אכן ע"פ כללי ההטעמה אין כאן געיא, אלא שחז"ל אמרו שיש להאריך בקריאת הוי"ו (לדעת חלק מהראשונים) משום רמז מסויים, ולא בגלל שיש שם געיא ע"פ כללי ההטעמה, ומשום כך גם חכמי המסורה לא סימנו זאת, כיון שתפקידם להורות על ההטעמה ועל הניקוד, ולא על מנהגים שונים בקריאה מחמת רמזים וטעמים מעין אלו.

נסיון ההקבלה כאן בין תפקידם של חכמי המסורה לבין הארכה ע"פ דרש מסויים, אינה במקומה, ואין ענינם של חכמי המסורה להידרש לדרשים ומנהגי רמזים כלל.

בתאריך 27 בפברואר 2017 בשעה 15:57, מאת אוריאל פרנק <frank...@gmail.com <mailto:frank...@gmail.com> >:

לו חכמי המסורה געו -- היו מוסרים זאת, ומסמנים זאת.

ואת"ל שזהו הפירוש בבבלי, הרי ההכרעה בקריאה צריכה להיות ככל מחלוקת בין המסורה לבין התלמוד הבבלי, שקי"ל שקוראים לפי מסורה דידן.

הצב"י אפ"ר

בתאריך 27 בפברואר 2017 בשעה 13:48, מאת טעמי תורה <tame...@gmail.com <mailto:tame...@gmail.com> >:

לגבי ויזתא, אין שום ראיה מנוסח המסורה, כי אין הכוונה להארכה משום כללי הדקדוק או הטעמים, אלא הכוונה להארכה בקריאה משום רמז מסויים, ואינו ענין כלל לכללי הניקוד והטעמים, ולכן ברור שאינו קשור לבעלי המסורה והם לא אמורים להעיר על זה.

אני הקטן מתפלא מה"ראיה" כי אכן אין כאן מקום לגעיא דקדוקית, אלא לִגְעִיָּה סמלית, מדינא דגמרא, ולא סתם מנהג שחודש בדורות מאוחרים.

אני הקטן אכן גועה (כפי שגועים במתג/געיא, ובהארכה) בו' דויזתא ככתוב וכמנהג, וכך קבלתי ממו"ר הגה"צ רבי יהודה מדז'יקוב זצ"ל.

בברכה,

מ. ג.

בתאריך 27 בפברואר 2017 בשעה 13:35, מאת אוריאל פרנק <frank...@gmail.com <mailto:frank...@gmail.com> >:

שלום,

ראו בקובץ המצו"ב כמה הערות שהוספתי, והנה החשובה שבהן בנוגע לקריאת 'וַיְזָתָא':

לענ"ד יותר מתאים לכתוב כך:

ורוב ישראל לא נהגו כמהרי"ל. ונראה טעמם, שהולכים על פי נוסח המסורה שלא סימנו שום סימן, לא מתג (/געיא/מעמיד) ולא דגש, שיורה על הארכה בו' זו.

לכן, אע"פ שהמאריך יש לו אילנות גדולים להיתלות בהם, הנח להם לישראל, אם אינם נביאים הם בני נביאים הם.

חודש טוב

אפ"ר

הודעה שהועברה

מאת: טעמי תורה <tame...@gmail.com <mailto:tame...@gmail.com> >

תאריך: 27 בפברואר 2017 בשעה 9:39
נושא: קונטרס תורת הקורא על מגילת אסתר
אל:

מצורף בזה קונטרס תורת הקורא על מגילת אסתר (קונטרס תשע"ו בתוספת כמה תיקונים והוספות).

אנו שמחים לבשר שהתחלנו בעז"ה במלאכת עריכת וסידור חיבור 'תורת הקורא' לדפוס.

בהזדמנות זו אנו פונים ומבקשים שוב מכל מי שנהנה מהגליונות ורוצה לסייע בהוצאת הספר, לפנות אלינו בהקדם כדי שנוכל להשלים את המלאכה.

כל סכום יתקבל בברכה ויעזור ויקדם את הוצאת הספר.

בברכת התורה

מכון טעמי תורה

--

<http://www.avg.com/email-signature?utm_medium=email&utm_source=link&utm_campaign=sig-email&utm_content=emailclient>

Virus-free. www.avg.com <http://www.avg.com/email-signature?utm_medium=email&utm_source=link&utm_campaign=sig-email&utm_content=emailclient>

אוריאל פרנק‎

unread,

Mar 24, 2019, 6:11:45 AM3/24/19

to Israel Yedidya

בתאריך יום א׳, 24 במרץ 2019 ב-11:46 מאת ‪Asher Laufer‬‏

לאוריאל היקר,

למיטב הבנתי דגש חזק במקורו הוא תופעה פונטית שבא לציין שהעיצור הדגוש סוגר את הברה הקודמת והוא גם פותח את ההברה התוכפת. בעברית המסורתית הדבר בא לידי ביטוי בפועל בארכה (בסותמים ההארכה מתקיימת בשלב הסתימה). גם בשפות אחרות שבהן מתקיים דגש חזק הוא בא לידי ביטוי בהארכה (בשפות שבהן נמדדו משכים נתגלה שהדגש החזק איננו מכפיל בדיוק את משך ההגה הדגוש. מדידות משך בערבית גילו שעיצור מוכפל נמשך למעלה מ-50% מבן זוגו הלא‑מוכפל.)

אשר לשאלתך, דיגוש חזק הוא הארכה, אך אין פירוש הדבר שהארכה היא דיגוש. בעברית אין הכפלה בסופי מילים, ולכן הארכת משך הדלת הרפה של אחד היא הארכה גרידה, כדי להבדילה ממילה אחרת. אין היא פותחת הברה חדשה.

בברכה,
אשר לאופר

‫בתאריך יום ו׳, 22 במרץ 2019 ב-15:22 מאת ‪Israel Yedidya‬‏ <‪Israel....@biu.ac.il‬‏>:‬

אברםּ? כלל וכלל לא. דגש זה חיזוק, ואני מתאר אריכות. וכי יעלה על הדעת שבגלל אריכות הריש של אברם נצייר אותו בדגש? וכי אריכות הדלת הרפה של אחד היא בגדר דגש?

פורים שמח ושבת שלום.

--
ישראל ידידיה

-----Original Message-----
From: אוריאל פרנק <frank...@gmail.com>

Sent: Friday, March 22, 2019 2:15 PM
פורים שמח.
לכאורה, האופן שתיארת הוא: אברםּ.
שבת שלום

בתאריך 20 במרץ 2019 23:31,‏ "Israel Yedidya" <Israel....@biu.ac.il <mailto:Israel....@biu.ac.il> > כתב:

כעת אין זמני פנוי. אבל בו נעזוב את האריכות בסוף קטע, כנראה שאנחנו לא משדרים על אותו גל ולא פליגי.

אבל העיקר הוא שכמו שמאריכים בדלת של אחד ואין טענה שזה לא לפי הדקדוק או הטעמים וכו' כך זה לגיטימי להאריך בעיצור הסוגר הברה מוטעמת עד גבול מסויים ולא על חשבון עיקר סלסול הטעם בתנועה שלפניו. וכמובן שלא טענתי מעולם שצריך לעשות כך, רק שאין לתמוה על כך. נגיד שתעשה את הריש של אברם 2 שניות ואת המם שניה אחת, זה לא משנה משמעות ולא נשמע משונה, אא"כ תעשה את עיקר הסלסול של הרביע במם.

בברכת פורים שמח.

--
ישראל ידידיה

-----Original Message-----

From: אוריאל פרנק <frank...@gmail.com <mailto:frank...@gmail.com> >
Sent: Wednesday, March 20, 2019 4:55 PM
למשל באתר זה, האם מצאת דוגמה שבסוף קטע מאריכים בעיצור ?
http://www.bar-mitzva.com/kriot.asp <http://www.bar-mitzva.com/kriot.asp>

‫בתאריך יום ד׳, 20 במרץ 2019 ב-16:48 מאת ‪Israel Yedidya‬‏ <‪Israel....@biu.ac.il <mailto:Israel....@biu.ac.il> <mailto:Israel....@biu.ac.il <mailto:Israel....@biu.ac.il> > ‬‏>:‬

איך אתה מסיים כל פרשה? לא בקול תרועה? שים לב שאם הפרשה מסתיימת באות שאפשר להאריך בה הקורא מאריך בה. הלא כן?

מקווה שהובנתי.

--
ישראל ידידיה
Israel Yedidya

-------- הודעה מקורית --------
מאת: אוריאל פרנק <frank...@gmail.com <mailto:frank...@gmail.com> <mailto:frank...@gmail.com <mailto:frank...@gmail.com> > >
תאריך: 20/03/2019 16:40 (GMT+02:00)

שלום
לא הבנתי תשובתך.
אין טעם להאריך מ' סופית ב"אברם" וב"-להיכם"
אבל באחד - יש טעם.
אינני מכיר מנהג זה שתיארת "שמנגנים את סוף הפסוק בכ' ומוסיפים עוד הארכה במם".

‫בתאריך יום ד׳, 20 במרץ 2019 ב-15:14 מאת ‪Israel Yedidya‬‏ <‪Israel....@biu.ac.il <mailto:Israel....@biu.ac.il> <mailto:Israel....@biu.ac.il <mailto:Israel....@biu.ac.il> > ‬‏>:‬

וישאל השואל לשם מה להאריך במם של ה' אלקיכם בסוף קטע? כי ...

אמנם לא *צריך* להאריך במם, אבל אין לשלול את האפשרות הזאת, ואין לראות בכך גריעותא, (אא"כ מאריך יותר מדי. ורק כ"זנב" ולא כעיקר סילסול הטעם).

וראיה שאפשר לעשות כן מאריכות הדלת (הרפה) של אחד.

פורים שמח.

--
ישראל ידידיה

---------- Forwarded message ---------
From: אליעזר כמון <kam...@netvision.net.il <mailto:kam...@netvision.net.il> <mailto:kam...@netvision.net.il <mailto:kam...@netvision.net.il> > <mailto:kam...@netvision.net.il <mailto:kam...@netvision.net.il> <mailto:kam...@netvision.net.il <mailto:kam...@netvision.net.il> > > >
‪Date: יום ד׳, 20 במרץ 2019 ב-13:17‬
‪Subject: RE: [רוחב לשון] 10 הארכה ב'וַיְזָתָא' ?‬

לשם מה להאריך מ' סופית? סתם בשביל להאריך? כדי להשלים את הרביע? זה בעיניי מגוחך לגמרי ולא נראה שמישהו יבין שזו השלמת הרביע.

---------- Forwarded message ---------
From: Israel Yedidya <Israel....@biu.ac.il <mailto:Israel....@biu.ac.il> <mailto:Israel....@biu.ac.il <mailto:Israel....@biu.ac.il> > <mailto:Israel....@biu.ac.il <mailto:Israel....@biu.ac.il> <mailto:Israel....@biu.ac.il <mailto:Israel....@biu.ac.il> > > >
‪Date: יום ד׳, 20 במרץ 2019 ב-12:26
‪Subject: RE: 9 הארכה ב'וַיְזָתָא' ?

לא שעיקר הטעם יעשה בשוא של המם של אברם, זה ודאי שאינו נכון. אבל אני לא שולל המשך של האריכות גם למם. כעין זנב לטעם וטפל לו. מה רע בזה שיעשה את השוא במם קצת ארוך יותר מזה של הבית? ניסיתי להסביר זאת בדוגמא של הסיום בה' אלקיכם.

אם כנים הדברים אז נשאל האם ההטעמה - האריכות היא בתנועה או בהברה (שזה כולל במילה אברם את הריש ותנועתו וגם את המם)?

פורים שמח.

--
ישראל ידידיה

-----Original Message-----
From: אוריאל פרנק <frank...@gmail.com <mailto:frank...@gmail.com> <mailto:frank...@gmail.com <mailto:frank...@gmail.com> > <mailto:frank...@gmail.com <mailto:frank...@gmail.com> <mailto:frank...@gmail.com <mailto:frank...@gmail.com> > > >
Sent: Tuesday, March 19, 2019 8:56 PM
To: ישראל ידידיה‏ <Israel....@biu.ac.il <mailto:Israel....@biu.ac.il> <mailto:Israel....@biu.ac.il <mailto:Israel....@biu.ac.il> > <mailto:Israel....@biu.ac.il <mailto:Israel....@biu.ac.il> <mailto:Israel....@biu.ac.il <mailto:Israel....@biu.ac.il> > > >

מם של אברם ?!

‫בתאריך יום ג׳, 19 במרץ 2019 ב-20:11 מאת ‪Israel Yedidya‏ <‪yed...@macs.biu.ac.il <mailto:yed...@macs.biu.ac.il> <mailto:yed...@macs.biu.ac.il <mailto:yed...@macs.biu.ac.il> > <mailto:yed...@macs.biu.ac.il <mailto:yed...@macs.biu.ac.il> <mailto:yed...@macs.biu.ac.il <mailto:yed...@macs.biu.ac.il> > > <mailto:yed...@macs.biu.ac.il <mailto:yed...@macs.biu.ac.il> <mailto:yed...@macs.biu.ac.il <mailto:yed...@macs.biu.ac.il> > <mailto:yed...@macs.biu.ac.il <mailto:yed...@macs.biu.ac.il> <mailto:yed...@macs.biu.ac.il <mailto:yed...@macs.biu.ac.il> > > > ‏>:

שלום אוריאל.

א. עיקר ההארכה היא בתנועות, אבל לא שולל אפשרות של המשך ההארכה גם בעיצורים שלאחריהם אם אפשר להאריך בהם - אם מעט ואם הרבה. כמו דלת רפויה של אחד ומם של אברם. אפשר להרגיש זאת היטב בהארכה שעושים בסיום הקריאה (שמאריכים בה בסוף הפסוק יותר משאר פסוקים) למשל במילים ה' אלקיכם שמנגנים את סוף הפסוק בכ' ומוסיפים עוד הארכה במם.

לעומת זאת בהא המופקת של ויתמהמה אי אפשר להאריך לכן אין ספק שצריך להאריך בתנועה שלפניה בלבד.

ב. הארכת העיצור איננה דגש חזק. הכפילות (או החיזוק) אמנם דורשת אריכות מסויימת, אבל היא תכופה ולא יוצרת אורך אמיתי. כך למשל המם של "למה" - במלעיל המם הדגושה קצרה, ובמלרע המם הרפויה ארוכה בגלל הטעם.

הנלענ"ד, ועמכם הסליחה אם חזרתי על דברים שכבר נאמרו.

פורים שמח.

--

ישראל ידידיה

From: אוריאל פרנק <frank...@gmail.com <mailto:frank...@gmail.com> <mailto:frank...@gmail.com <mailto:frank...@gmail.com> > <mailto:frank...@gmail.com <mailto:frank...@gmail.com> <mailto:frank...@gmail.com <mailto:frank...@gmail.com> > > <mailto:frank...@gmail.com <mailto:frank...@gmail.com> <mailto:frank...@gmail.com <mailto:frank...@gmail.com> > <mailto:frank...@gmail.com <mailto:frank...@gmail.com> <mailto:frank...@gmail.com <mailto:frank...@gmail.com> > > > >
Sent: 19 March, 2019 06:30 PM
To: undisclosed-recipients:
Subject: 9 הארכה ב'וַיְזָתָא' ?

שולח כאן דיון מלפני שנתיים.

אולי יש למישהו משהו לחדש בו.

כמו כן, לפני כמה שבועות שלחתי דוא"ל שכותרתו "הארכה בהגיית הגיים", ואני מדביקו כאן:

בתאריך יום ה׳, 28 בפבר׳ 2019 ב-22:27 מאת אוריאל פרנק <‪frank...@gmail.com <mailto:frank...@gmail.com> <mailto:frank...@gmail.com <mailto:frank...@gmail.com> > <mailto:frank...@gmail.com <mailto:frank...@gmail.com> <mailto:frank...@gmail.com <mailto:frank...@gmail.com> > > <mailto:frank...@gmail.com <mailto:frank...@gmail.com> <mailto:frank...@gmail.com <mailto:frank...@gmail.com> > <mailto:frank...@gmail.com <mailto:frank...@gmail.com> <mailto:frank...@gmail.com <mailto:frank...@gmail.com> > > > ‏>:

האם נכון להגדיר כך:
א. כל הארכה בניגון הטעמים היא אך ורק הארכה בתנועות ולא בעיצורים.
לכן בהברה סגורה יש לבטא את העיצור לאחר גמר ניגון הטעם, כגון הרביע שבשם אברם, או השלשלת שבפועל ויתמהמה.
ב. הארכה בעיצור היא מימוש הדגש החזק.

‫התקבלה על כך תגובה זו:

בתאריך יום ו׳, 1 במרץ 2019 ב-9:54 מאת אליהוא שנון <‪fpz...@gmail.com <mailto:fpz...@gmail.com> <mailto:fpz...@gmail.com <mailto:fpz...@gmail.com> > <mailto:fpz...@gmail.com <mailto:fpz...@gmail.com> <mailto:fpz...@gmail.com <mailto:fpz...@gmail.com> > > <mailto:fpz...@gmail.com <mailto:fpz...@gmail.com> <mailto:fpz...@gmail.com <mailto:fpz...@gmail.com> > <mailto:fpz...@gmail.com <mailto:fpz...@gmail.com> <mailto:fpz...@gmail.com <mailto:fpz...@gmail.com> > > > ‏>:

מסכים. הרי אפשר לנגן תנועה, אבל קשה מאד להשמיע במנגינה עיצור.

כ"ט ופורים שמח,

אפ"ר

בתאריך 8 במרץ 2017 בשעה 1:43, מאת Israel Yedidya <yed...@cs.biu.ac.il <mailto:yed...@cs.biu.ac.il> <mailto:yed...@cs.biu.ac.il <mailto:yed...@cs.biu.ac.il> > <mailto:yed...@cs.biu.ac.il <mailto:yed...@cs.biu.ac.il> <mailto:yed...@cs.biu.ac.il <mailto:yed...@cs.biu.ac.il> > > <mailto:yed...@cs.biu.ac.il <mailto:yed...@cs.biu.ac.il> <mailto:yed...@cs.biu.ac.il <mailto:yed...@cs.biu.ac.il> > <mailto:yed...@cs.biu.ac.il <mailto:yed...@cs.biu.ac.il> <mailto:yed...@cs.biu.ac.il <mailto:yed...@cs.biu.ac.il> > > > <mailto:yed...@cs.biu.ac.il <mailto:yed...@cs.biu.ac.il> <mailto:yed...@cs.biu.ac.il <mailto:yed...@cs.biu.ac.il> > <mailto:yed...@cs.biu.ac.il <mailto:yed...@cs.biu.ac.il> <mailto:yed...@cs.biu.ac.il <mailto:yed...@cs.biu.ac.il> > > <mailto:yed...@cs.biu.ac.il <mailto:yed...@cs.biu.ac.il> <mailto:yed...@cs.biu.ac.il <mailto:yed...@cs.biu.ac.il> > <mailto:yed...@cs.biu.ac.il <mailto:yed...@cs.biu.ac.il> <mailto:yed...@cs.biu.ac.il <mailto:yed...@cs.biu.ac.il> > > > > >:

בגמרא שם אמרו גם שיש לומר חמש מאות איש ואת וכו' עשרת - כל זה בנשימה אחת (כמובן למי שיכול). וזה לא לפי פיסוק הטעמים לנשום ולהפסיק לאחר "עשרת" ולא לחברו ולהסמיכו ל"בני המן" ובכלל גם לקורא שיכול לומר בנשימה אחת חזקה עליו שלא יקפיד בטעמים (כמו למשל פסקים של "ואת").

ופה א"א לומר שסברו אחרת מבעלי המסורה כמו שאפשר היה לומר בהעמדה בואו של ויזתא.
וראה שהפוסקים פסקו הלכות אלו, אע"פ שהיו מודעים לאפשרות שלא יהיה ע"פ המסורה והטעמים, ובכל זאת הדבר לא הפריע להם. וביניהם גם מרן הב"י שדאג שיהיה לו עותק של הכתר (ושלח אותו אותו אח"כ לרמ"א), לראיה שהיה אכפת לו הדיוק ע"פ המסורת.

הארכה כל שהיא לשם הרמז בדבר, גם המדקדקים יכולים לקבל... הרי אין כלל שמודד במקרו שניות כמה צריך להיות האורך של כל הברה,
--
ישראל ידידיה

---------- Forwarded message ---------
From: אוריאל פרנק <frank...@gmail.com <mailto:frank...@gmail.com> <mailto:frank...@gmail.com <mailto:frank...@gmail.com> > <mailto:frank...@gmail.com <mailto:frank...@gmail.com> <mailto:frank...@gmail.com <mailto:frank...@gmail.com> > > <mailto:frank...@gmail.com <mailto:frank...@gmail.com> <mailto:frank...@gmail.com <mailto:frank...@gmail.com> > <mailto:frank...@gmail.com <mailto:frank...@gmail.com> <mailto:frank...@gmail.com <mailto:frank...@gmail.com> > > > >
‪Date: יום ג׳, 7 במרץ 2017 ב-3:21
‪Subject: 8 הארכה ב'וַיְזָתָא' ?
To:

הודעה שהועברה

מאת: אוריאל פרנק <frank...@gmail.com <mailto:frank...@gmail.com> <mailto:frank...@gmail.com <mailto:frank...@gmail.com> > <mailto:frank...@gmail.com <mailto:frank...@gmail.com> <mailto:frank...@gmail.com <mailto:frank...@gmail.com> > > <mailto:frank...@gmail.com <mailto:frank...@gmail.com> <mailto:frank...@gmail.com <mailto:frank...@gmail.com> > <mailto:frank...@gmail.com <mailto:frank...@gmail.com> <mailto:frank...@gmail.com <mailto:frank...@gmail.com> > > > >

תאריך: 3 במרץ 2017 בשעה 1:45
נושא: 7 הארכה ב'וַיְזָתָא' ?
אל:

שלום,

למען הסדר הטוב, אם מישהו רוצה לפתוח דיון צדדי, נא לפתוח זאת בהודעה חדשה, עם כותרת מתאימה.

מרוב הסתעפויות לא רואים את מה שקשור ישירות לשאלה שבכותרת.

אני מעתיק כאן את עיקרי הדברים, ומוסיף:

1) ה"זקיפה" שעליה מדבר אדם בן נון בו' של ויזתא היא הארכה מועטה בתנועה (המסומנת בניקוד פתח), ולא הארכה בעיצור (במסומנת ע"י אות ו'), בדיוק כפי הזקיפות שיש בהמשך ההקלטה במילים: לא שלחו את ידם, בא מספר ההרוגים, הרגו היהודים...

הרוצה לשמוע דוגמה של קריאה במסורת תימן שעליה מדבר אדם בן נון, יוכל להאזין כאן:

https://www.youtube.com/watch?v=-diZg6Zjo2Q <https://www.youtube.com/watch?v=-diZg6Zjo2Q> <https://www.youtube.com/watch?v=-diZg6Zjo2Q <https://www.youtube.com/watch?v=-diZg6Zjo2Q> > <https://www.youtube.com/watch?v=-diZg6Zjo2Q <https://www.youtube.com/watch?v=-diZg6Zjo2Q> > <https://www.youtube.com/watch?v=-diZg6Zjo2Q <https://www.youtube.com/watch?v=-diZg6Zjo2Q> <https://www.youtube.com/watch?v=-diZg6Zjo2Q <https://www.youtube.com/watch?v=-diZg6Zjo2Q> > >

40:13

אך בשיטוט מהיר במרשתת מצאתי הקלטות של מסורת תימן שבהן יש הארכה בתנועה של האות ו' ושל האות ז':

https://www.youtube.com/watch?v=6wCDC_wp3R8 <https://www.youtube.com/watch?v=6wCDC_wp3R8> <https://www.youtube.com/watch?v=6wCDC_wp3R8 <https://www.youtube.com/watch?v=6wCDC_wp3R8> > <https://www.youtube.com/watch?v=6wCDC_wp3R8 <https://www.youtube.com/watch?v=6wCDC_wp3R8> > <https://www.youtube.com/watch?v=6wCDC_wp3R8 <https://www.youtube.com/watch?v=6wCDC_wp3R8> <https://www.youtube.com/watch?v=6wCDC_wp3R8 <https://www.youtube.com/watch?v=6wCDC_wp3R8> > >

35:45

וכמה שיש הארכה רק בתנועה של האות ז:

https://www.youtube.com/watch?v=ZqjuZKFHbOo <https://www.youtube.com/watch?v=ZqjuZKFHbOo> <https://www.youtube.com/watch?v=ZqjuZKFHbOo <https://www.youtube.com/watch?v=ZqjuZKFHbOo> > <https://www.youtube.com/watch?v=ZqjuZKFHbOo <https://www.youtube.com/watch?v=ZqjuZKFHbOo> > <https://www.youtube.com/watch?v=ZqjuZKFHbOo <https://www.youtube.com/watch?v=ZqjuZKFHbOo> <https://www.youtube.com/watch?v=ZqjuZKFHbOo <https://www.youtube.com/watch?v=ZqjuZKFHbOo> > >

36:06

וגם כאן:

https://www.youtube.com/watch?v=y6iYYHmCzps <https://www.youtube.com/watch?v=y6iYYHmCzps> <https://www.youtube.com/watch?v=y6iYYHmCzps <https://www.youtube.com/watch?v=y6iYYHmCzps> > <https://www.youtube.com/watch?v=y6iYYHmCzps <https://www.youtube.com/watch?v=y6iYYHmCzps> > <https://www.youtube.com/watch?v=y6iYYHmCzps <https://www.youtube.com/watch?v=y6iYYHmCzps> <https://www.youtube.com/watch?v=y6iYYHmCzps <https://www.youtube.com/watch?v=y6iYYHmCzps> > >

24:39

וגם כאן:

https://www.youtube.com/watch?v=K88hOQBTFGo <https://www.youtube.com/watch?v=K88hOQBTFGo> <https://www.youtube.com/watch?v=K88hOQBTFGo <https://www.youtube.com/watch?v=K88hOQBTFGo> > <https://www.youtube.com/watch?v=K88hOQBTFGo <https://www.youtube.com/watch?v=K88hOQBTFGo> > <https://www.youtube.com/watch?v=K88hOQBTFGo <https://www.youtube.com/watch?v=K88hOQBTFGo> <https://www.youtube.com/watch?v=K88hOQBTFGo <https://www.youtube.com/watch?v=K88hOQBTFGo> > >

25:09

2) בקריאה המוקלטת ששלח אליהוא - הפך השווא הנח שביו"ד של ויזתא לשווא נע!

שבת שלום

אפ"ר

------------------------------------

בתאריך 27 בפברואר 2017 בשעה 19:05, מאת אדם בן נון <adam....@gmail.com <mailto:adam....@gmail.com> <mailto:adam....@gmail.com <mailto:adam....@gmail.com> > <mailto:adam....@gmail.com <mailto:adam....@gmail.com> <mailto:adam....@gmail.com <mailto:adam....@gmail.com> > > <mailto:adam....@gmail.com <mailto:adam....@gmail.com> <mailto:adam....@gmail.com <mailto:adam....@gmail.com> > <mailto:adam....@gmail.com <mailto:adam....@gmail.com> <mailto:adam....@gmail.com <mailto:adam....@gmail.com> > > > >:

מנהג תימן לגעות באות ו', שלא עפ"י כללי המתגים, וכן ציינתי במגילת אסתר שהוצאתי.

וכן הוא בכל הקלטות זקני תימן ששמעתי מעודי ועד היום.

ואין בכך משהו מיוחד וחריג לדידן, שכן אנו זוקפים הרבה אותיות מכוח מסורת אף שאין להן שום מקור דקדוקי. כ"ש הכא שלפחות יש לנו מקור קלוש בדמות פוסקים שניתן להישען עליהם קימעא....

בתאריך 27 בפברואר 2017 בשעה 19:12, מאת דוד כוכב <da...@darga.org.il <mailto:da...@darga.org.il> <mailto:da...@darga.org.il <mailto:da...@darga.org.il> > <mailto:da...@darga.org.il <mailto:da...@darga.org.il> <mailto:da...@darga.org.il <mailto:da...@darga.org.il> > > <mailto:da...@darga.org.il <mailto:da...@darga.org.il> <mailto:da...@darga.org.il <mailto:da...@darga.org.il> > <mailto:da...@darga.org.il <mailto:da...@darga.org.il> <mailto:da...@darga.org.il <mailto:da...@darga.org.il> > > > >:

געיא היא בדיוק הארכה, והארכה בלבד.

הגעיות המסומנות תפקידן לפעמים מוזיקלי לפעמים פונטי או כל סיבה שהיא. אם היתה הארכה היא היתה צריכה להיות מסומנת.

גם את"ל שהיה מנהג בבבל להאריך, זה לא היה מנהג א"י והמסורה. ובענייני הקריאה נוהגים כמסורה.

מה שאפשר לומר זה שאין במנהג המסורה מסירה כאילו קיים "איסור" להוסיף געיא חדשה מטעם כלשהו, לכן ניתן לשלב מנהג ממקור אחר.

אבל בחידושי הריטב"א מסכת מגילה דף טז עמוד ב:

"והא דאמר רבי אלעזר ו"ו דויזתא צריך לממתחיה בזקיפא. יש שפירשו שעושין אותה ארוכה, וזו טעות שהרי אינה כתובה במנין אותיות ארוכות".

הרי שתפס שאין להוסיף על מנייני המסורה.

ועוד שלשון חידושי הר"ן מסכת מגילה דף טז עמוד ב:

"צריך להאריך בה בטעם קריאתה ולא יחטוף אותה".

כלומר רק להאריך שלא יהיה חטוף, ולא להאריך כגעיא.

ועוד שפירוש זה קשה, כי מורדיא הוא משוט, ומשוט ארוך בצורתו ואינו ענין לאריכות בקריאה. ועוד שהאריכות היא בפתח, ולא בוא"ו.

וכ"כ המ"ב בדעת הי"א - כלשון הר"ן - שלא יחטוף אותה.

הודעה שהועברה

מאת: טעמי תורה <tame...@gmail.com <mailto:tame...@gmail.com> <mailto:tame...@gmail.com <mailto:tame...@gmail.com> > <mailto:tame...@gmail.com <mailto:tame...@gmail.com> <mailto:tame...@gmail.com <mailto:tame...@gmail.com> > > <mailto:tame...@gmail.com <mailto:tame...@gmail.com> <mailto:tame...@gmail.com <mailto:tame...@gmail.com> > <mailto:tame...@gmail.com <mailto:tame...@gmail.com> <mailto:tame...@gmail.com <mailto:tame...@gmail.com> > > > >

תאריך: 1 במרץ 2017 בשעה 13:59
נושא: Re: 3 הארכה ב'וַיְזָתָא' ?

לעיל נכתב:

המקור איננו המהרי"ל אלא הרא"ש, שכתב להאריך בנגינת ויזתא,

ותלמיד המהרי"ל, ר' זלמן, העיד שרבו האריך בנשימה ו' דויזתא כשהיה קורא.
הדבר מובא בשם ר' זעירא בספר המנהיג, וכן נהגו בצרפת ובספרד, והוא מקובל עד היום בקהלות אשכנז רבות.
לעומת זה, ר' אברהם מקשטיל כתב במחזור רומא להתיז את הז', וכן נוהגים בקהלות ספרד.

אך בספר המנהיג מביא זאת בשם רבנו תם (רבי' יעקב מ"כ) ולא בשם ר' זעירא.

ומנין המקור שכן נהגו בצרפת ובספרד?

והאם המנהג להתיז את הזי"ן קשור לדין זה? ומנין שכך נהגו בקהילות ספרד?

בתאריך 28 בפברואר 2017 בשעה 15:09, מאת אברהם אומן <avau...@gmail.com <mailto:avau...@gmail.com> <mailto:avau...@gmail.com <mailto:avau...@gmail.com> > <mailto:avau...@gmail.com <mailto:avau...@gmail.com> <mailto:avau...@gmail.com <mailto:avau...@gmail.com> > > <mailto:avau...@gmail.com <mailto:avau...@gmail.com> <mailto:avau...@gmail.com <mailto:avau...@gmail.com> > <mailto:avau...@gmail.com <mailto:avau...@gmail.com> <mailto:avau...@gmail.com <mailto:avau...@gmail.com> > > > >:

באריכות של "אחד" מפורש שצריך להאריך בדלית עצמה ולא בפתח של החית שלפניה.

אבל האם יש כאן איזה מקור מוקדם לפני הגר"ש דבילצקי?

בתאריך 28 בפברואר 2017 בשעה 14:40, מאת טעמי תורה <tame...@gmail.com <mailto:tame...@gmail.com> <mailto:tame...@gmail.com <mailto:tame...@gmail.com> > <mailto:tame...@gmail.com <mailto:tame...@gmail.com> <mailto:tame...@gmail.com <mailto:tame...@gmail.com> > > <mailto:tame...@gmail.com <mailto:tame...@gmail.com> <mailto:tame...@gmail.com <mailto:tame...@gmail.com> > <mailto:tame...@gmail.com <mailto:tame...@gmail.com> <mailto:tame...@gmail.com <mailto:tame...@gmail.com> > > > >:

לענין אופן האריכות בוי"ו של 'ויזתא', להלן ממכתב אחד המנויים שנשלח אלי בעבר:

ושמעתי מהרב שריה דבליצקי שליט"א שהאריכות היא בתנועה דהיינו ואאאיזתא ע"כ דבריו.

בתאריך 27 בפברואר 2017 בשעה 22:43,

מאת Eliyahu Levin <eliy...@gmail.com <mailto:eliy...@gmail.com> <mailto:eliy...@gmail.com <mailto:eliy...@gmail.com> > <mailto:eliy...@gmail.com <mailto:eliy...@gmail.com> <mailto:eliy...@gmail.com <mailto:eliy...@gmail.com> > > <mailto:eliy...@gmail.com <mailto:eliy...@gmail.com> <mailto:eliy...@gmail.com <mailto:eliy...@gmail.com> > <mailto:eliy...@gmail.com <mailto:eliy...@gmail.com> <mailto:eliy...@gmail.com <mailto:eliy...@gmail.com> > > > >:

"האם יש מקום לשים געיא בוי"ו של ויזתא רק כדי לסמן את האריכות?"

- לענ"ד חד-משמעית: לא!

אליהו

בתאריך 28 בפברואר 2017 בשעה 8:02, מאת דוד כוכב <da...@darga.org.il <mailto:da...@darga.org.il> <mailto:da...@darga.org.il <mailto:da...@darga.org.il> > <mailto:da...@darga.org.il <mailto:da...@darga.org.il> <mailto:da...@darga.org.il <mailto:da...@darga.org.il> > > <mailto:da...@darga.org.il <mailto:da...@darga.org.il> <mailto:da...@darga.org.il <mailto:da...@darga.org.il> > <mailto:da...@darga.org.il <mailto:da...@darga.org.il> <mailto:da...@darga.org.il <mailto:da...@darga.org.il> > > > >:

חבושה מאריך בפתח.

הארכה בוא"ו אינה בVכי ואו אינהVאלאW

והארכה בWמסובכת, כי תחילתה בשורוק וסופה הפתח שתחתיה. לכן או שמאריכים לפניה בשורוק: וּוּוּוּוּוּ, או שמבטאים את כולה באיטיות ואז במקום וא"ו יוצא: וּוּוּוּוּוּאאאַאַאַאַאַאַ.

מקור הדין אינו הרא"ש ומה שנדפס בסוגריים שבשו"ע (ר"ן בשם הרא"ש) הוא שיבוש, כי הר"ן לא כתב דבר בשם הרא"ש. והרא"ש הביא דעה זו בתחילה ואח"כ כתב שי"א להאריך בכתיבה. והטור בקיצור פסקי הרא"ש כתב רק להאריך בכתיבת הוי"ו דויזתא, כדרכו לפסוק ברא"ש כלישנא בתרא, וגם בטור הביא זאת בהלכות הכתיבה.

בתאריך 27 בפברואר 2017 בשעה 21:27, מאת Elihu Shannon <sha...@saad.org.il <mailto:sha...@saad.org.il> <mailto:sha...@saad.org.il <mailto:sha...@saad.org.il> > <mailto:sha...@saad.org.il <mailto:sha...@saad.org.il> <mailto:sha...@saad.org.il <mailto:sha...@saad.org.il> > > <mailto:sha...@saad.org.il <mailto:sha...@saad.org.il> <mailto:sha...@saad.org.il <mailto:sha...@saad.org.il> > <mailto:sha...@saad.org.il <mailto:sha...@saad.org.il> <mailto:sha...@saad.org.il <mailto:sha...@saad.org.il> > > > >:

המקור איננו המהרי"ל אלא הרא"ש, שכתב להאריך בנגינת ויזתא,
ותלמיד המהרי"ל, ר' זלמן, העיד שרבו האריך בנשימה ו' דויזתא כשהיה קורא.
הדבר מובא בשם ר' זעירא בספר המנהיג, וכן נהגו בצרפת ובספרד, והוא מקובל עד היום בקהלות אשכנז רבות.
לעומת זה, ר' אברהם מקשטיל כתב במחזור רומא להתיז את הז', וכן נוהגים בקהלות ספרד.
אף אני נוהג כן, ותוכלו לשמוע פה:

http://www1.saad.org.il/elihu/esther/13.mp3 <http://www1.saad.org.il/elihu/esther/13.mp3> <http://www1.saad.org.il/elihu/esther/13.mp3 <http://www1.saad.org.il/elihu/esther/13.mp3> > <http://www1.saad.org.il/elihu/esther/13.mp3 <http://www1.saad.org.il/elihu/esther/13.mp3> > <http://www1.saad.org.il/elihu/esther/13.mp3 <http://www1.saad.org.il/elihu/esther/13.mp3> <http://www1.saad.org.il/elihu/esther/13.mp3 <http://www1.saad.org.il/elihu/esther/13.mp3> > >

כמובן אפשר למצא עוד כשלושה עשר קטעים 'מיוחדים' ועוד מקורות וקריאות במנגינות שונות באתר:

http://www1.saad.org.il/elihu/esther/esther.html <http://www1.saad.org.il/elihu/esther/esther.html> <http://www1.saad.org.il/elihu/esther/esther.html <http://www1.saad.org.il/elihu/esther/esther.html> > <http://www1.saad.org.il/elihu/esther/esther.html <http://www1.saad.org.il/elihu/esther/esther.html> > <http://www1.saad.org.il/elihu/esther/esther.html <http://www1.saad.org.il/elihu/esther/esther.html> <http://www1.saad.org.il/elihu/esther/esther.html <http://www1.saad.org.il/elihu/esther/esther.html> > >

בספר מקראי קודש [כרך מגלת אסתר וקריאתה] תמצאו גם מקורות ומנהגים רבים וגם תווים: ספר טוב ללימוד.

לענ"ד במגילה לא נורא אם סוטים קצת מן המנגינה הנכונה, כי צריך גם להרבות שמחה, שלא תמיד באה מדקדוקים.

פורים שמח
אליהוא

בתאריך 27 בפברואר 2017 בשעה 19:53, מאת אוריאל פרנק <frank...@gmail.com <mailto:frank...@gmail.com> <mailto:frank...@gmail.com <mailto:frank...@gmail.com> > <mailto:frank...@gmail.com <mailto:frank...@gmail.com> <mailto:frank...@gmail.com <mailto:frank...@gmail.com> > > <mailto:frank...@gmail.com <mailto:frank...@gmail.com> <mailto:frank...@gmail.com <mailto:frank...@gmail.com> > <mailto:frank...@gmail.com <mailto:frank...@gmail.com> <mailto:frank...@gmail.com <mailto:frank...@gmail.com> > > > >:

האם מי שמאריך, מאריך בעיצור ו' (כאילו יש דגש חזק) או בתנועה (כאילו יש געיא לאחר הפתח)?

הקשיבו למה שמצאתי:

חבושה:

https://www.youtube.com/watch?v=jFq-6iwyWy4 <https://www.youtube.com/watch?v=jFq-6iwyWy4> <https://www.youtube.com/watch?v=jFq-6iwyWy4 <https://www.youtube.com/watch?v=jFq-6iwyWy4> > <https://www.youtube.com/watch?v=jFq-6iwyWy4 <https://www.youtube.com/watch?v=jFq-6iwyWy4> > <https://www.youtube.com/watch?v=jFq-6iwyWy4 <https://www.youtube.com/watch?v=jFq-6iwyWy4> <https://www.youtube.com/watch?v=jFq-6iwyWy4 <https://www.youtube.com/watch?v=jFq-6iwyWy4> > >

36:39

<http://goog_2027347008/ <http://goog_2027347008/> >

ה <http://goog_2027347008/ <http://goog_2027347008/> > גר"ע יוסף אינו מאריך כאן:

https://www.youtube.com/watch?v=7ZJ9wb9xzbo <https://www.youtube.com/watch?v=7ZJ9wb9xzbo> <https://www.youtube.com/watch?v=7ZJ9wb9xzbo <https://www.youtube.com/watch?v=7ZJ9wb9xzbo> > <https://www.youtube.com/watch?v=7ZJ9wb9xzbo <https://www.youtube.com/watch?v=7ZJ9wb9xzbo> > <https://www.youtube.com/watch?v=7ZJ9wb9xzbo <https://www.youtube.com/watch?v=7ZJ9wb9xzbo> <https://www.youtube.com/watch?v=7ZJ9wb9xzbo <https://www.youtube.com/watch?v=7ZJ9wb9xzbo> > >

29:23

וגם כאן

https://www.youtube.com/watch?v=16xuV7unbyQ <https://www.youtube.com/watch?v=16xuV7unbyQ> <https://www.youtube.com/watch?v=16xuV7unbyQ <https://www.youtube.com/watch?v=16xuV7unbyQ> > <https://www.youtube.com/watch?v=16xuV7unbyQ <https://www.youtube.com/watch?v=16xuV7unbyQ> > <https://www.youtube.com/watch?v=16xuV7unbyQ <https://www.youtube.com/watch?v=16xuV7unbyQ> <https://www.youtube.com/watch?v=16xuV7unbyQ <https://www.youtube.com/watch?v=16xuV7unbyQ> > >

28:39

ה <https://mail.google.com/mail/ca/u/1/goog_2027347008 <https://mail.google.com/mail/ca/u/1/goog_2027347008> <https://mail.google.com/mail/ca/u/1/goog_2027347008 <https://mail.google.com/mail/ca/u/1/goog_2027347008> > > גר"ע יוסף מאריך כאן באות ז':

https://www.youtube.com/watch?v=cfmmw5zEdpk <https://www.youtube.com/watch?v=cfmmw5zEdpk> <https://www.youtube.com/watch?v=cfmmw5zEdpk <https://www.youtube.com/watch?v=cfmmw5zEdpk> > <https://www.youtube.com/watch?v=cfmmw5zEdpk <https://www.youtube.com/watch?v=cfmmw5zEdpk> >
<https://www.youtube.com/watch?v=cfmmw5zEdpk <https://www.youtube.com/watch?v=cfmmw5zEdpk> <https://www.youtube.com/watch?v=cfmmw5zEdpk <https://www.youtube.com/watch?v=cfmmw5zEdpk> > >

36:23

בתאריך 27 בפברואר 2017 בשעה 21:10, מאת Michael Dushinsky <mid...@gmail.com <mailto:mid...@gmail.com> <mailto:mid...@gmail.com <mailto:mid...@gmail.com> > <mailto:mid...@gmail.com <mailto:mid...@gmail.com> <mailto:mid...@gmail.com <mailto:mid...@gmail.com> > > <mailto:mid...@gmail.com <mailto:mid...@gmail.com> <mailto:mid...@gmail.com <mailto:mid...@gmail.com> > <mailto:mid...@gmail.com <mailto:mid...@gmail.com> <mailto:mid...@gmail.com <mailto:mid...@gmail.com> > > > >:

וההארכה ב-וי''ו היא רק ב-vvvvvvv -

ולא בתנועת ה-a, שלאחריה!

כי אם אתה ''גועה'' את ה''פתח'', לא

בוי''ו הארכת אלא בתנועה שלאחריו,

וזה בוודאי לא מה שאמרו חז''ל.

נא להפיץ.

העמי''ד

פראהא תע''א

בתאריך 27 בפברואר 2017 בשעה 18:00, מאת ELKA <al...@zahav.net.il <mailto:al...@zahav.net.il> <mailto:al...@zahav.net.il <mailto:al...@zahav.net.il> > <mailto:al...@zahav.net.il <mailto:al...@zahav.net.il> <mailto:al...@zahav.net.il <mailto:al...@zahav.net.il> > > <mailto:al...@zahav.net.il <mailto:al...@zahav.net.il> <mailto:al...@zahav.net.il <mailto:al...@zahav.net.il> > <mailto:al...@zahav.net.il <mailto:al...@zahav.net.il> <mailto:al...@zahav.net.il <mailto:al...@zahav.net.il> > > > >:

עדיין על משמרתי אעמודה, שלפי שאין כאן במציאות געיא דקדוקית, הרוצה להבליט את האות השוואית לבל תבלע בשעטת הקורא, אלא הוראת חז"ל למתוח, להאריך, להסב תשומת לב (הפרט האחרון, בודאי שאינו בגעיות הרגילות), לא שתו כאן המסרנים געיא, אלא מסרו לנו תורה שבעל-פה.

בברכה נאמנה,

מ. ג.

בתאריך 27 בפברואר 2017 בשעה 16:46, מאת טעמי תורה <tame...@gmail.com <mailto:tame...@gmail.com> <mailto:tame...@gmail.com <mailto:tame...@gmail.com> > <mailto:tame...@gmail.com <mailto:tame...@gmail.com> <mailto:tame...@gmail.com <mailto:tame...@gmail.com> > > <mailto:tame...@gmail.com <mailto:tame...@gmail.com> <mailto:tame...@gmail.com <mailto:tame...@gmail.com> > <mailto:tame...@gmail.com <mailto:tame...@gmail.com> <mailto:tame...@gmail.com <mailto:tame...@gmail.com> > > > >:

דגש חזק שונה מסתם הארכה, אולי זה דומה מעט להארכה במתג.

אך איך שלא יהיה, אם הארכה זו אינה ע"פ כללי ההטעמה אלא הארכה משום רמז כלשהו, אינה ענין לבעלי המסורה, ובדיוק כשם שבעלי המסורה אינם מוסרים על מנהגים אחרים בקריאת התורה, בדיוק כך אינם מוסרים על מנהג זה בקריאת התורה שאינו קושר להטעמה אלא בא משום רמז כלשהו.

לא ברור מדוע אתה מתעקש לא להבין דבר כה פשוט.

בתאריך 27 בפברואר 2017 בשעה 16:34, מאת אוריאל פרנק <frank...@gmail.com <mailto:frank...@gmail.com> <mailto:frank...@gmail.com <mailto:frank...@gmail.com> > <mailto:frank...@gmail.com <mailto:frank...@gmail.com> <mailto:frank...@gmail.com <mailto:frank...@gmail.com> > > <mailto:frank...@gmail.com <mailto:frank...@gmail.com> <mailto:frank...@gmail.com <mailto:frank...@gmail.com> > <mailto:frank...@gmail.com <mailto:frank...@gmail.com> <mailto:frank...@gmail.com <mailto:frank...@gmail.com> > > > >:

לפי מה שאני מבין, "להאריך בהגיית ו" זהה להארכה באות שמסומנת בדגש חזק, וקצת דומה להארכה בתנועה בגלל שמסומן מתג ליד ניקוד.

אם הבנה זו נכונה - אז זה היה צריך להיות מסומן.

בתאריך 27 בפברואר 2017 בשעה 16:28, מאת טעמי תורה <tame...@gmail.com <mailto:tame...@gmail.com> <mailto:tame...@gmail.com <mailto:tame...@gmail.com> > <mailto:tame...@gmail.com <mailto:tame...@gmail.com> <mailto:tame...@gmail.com <mailto:tame...@gmail.com> > > <mailto:tame...@gmail.com <mailto:tame...@gmail.com> <mailto:tame...@gmail.com <mailto:tame...@gmail.com> > <mailto:tame...@gmail.com <mailto:tame...@gmail.com> <mailto:tame...@gmail.com <mailto:tame...@gmail.com> > > > >:

שוב, הם לא געו, אך יתכן שבקריאתם אכן האריכו בקריאה ע"פ דרש חז"ל.

אני לא מבין כלל את נסיון ההקבלה שלך, זה בערך כמו שתגיד שאין להרים את הקול בפסוק 'בלילה ההוא נדדה שנת המלך' כיון שבעלי המסורה לא מסרו זאת.

מה הקשר בין מפעלם של בעלי המסורה לבין מנהגים שונים בקריאה שאינם קשורים לכללי הניקוד וההטעמה?

בתאריך 27 בפברואר 2017 בשעה 16:25, מאת אוריאל פרנק <frank...@gmail.com <mailto:frank...@gmail.com> <mailto:frank...@gmail.com <mailto:frank...@gmail.com> > <mailto:frank...@gmail.com <mailto:frank...@gmail.com> <mailto:frank...@gmail.com <mailto:frank...@gmail.com> > > <mailto:frank...@gmail.com <mailto:frank...@gmail.com> <mailto:frank...@gmail.com <mailto:frank...@gmail.com> > <mailto:frank...@gmail.com <mailto:frank...@gmail.com> <mailto:frank...@gmail.com <mailto:frank...@gmail.com> > > > >:

אם חכמי המסורה לא געו, ברור שיש לנהוג כמותם.

כ"ט

א

בתאריך 27 בפברואר 2017 בשעה 16:14, מאת טעמי תורה <tame...@gmail.com <mailto:tame...@gmail.com> <mailto:tame...@gmail.com <mailto:tame...@gmail.com> > <mailto:tame...@gmail.com <mailto:tame...@gmail.com> <mailto:tame...@gmail.com <mailto:tame...@gmail.com> > > <mailto:tame...@gmail.com <mailto:tame...@gmail.com> <mailto:tame...@gmail.com <mailto:tame...@gmail.com> > <mailto:tame...@gmail.com <mailto:tame...@gmail.com> <mailto:tame...@gmail.com <mailto:tame...@gmail.com> > > > >:

שוב אתה חוזר על דבריך ולא מתייחס לטענתי.

חכמי המסורה לא געו, כי אכן ע"פ כללי ההטעמה אין כאן געיא, אלא שחז"ל אמרו שיש להאריך בקריאת הוי"ו (לדעת חלק מהראשונים) משום רמז מסויים, ולא בגלל שיש שם געיא ע"פ כללי ההטעמה, ומשום כך גם חכמי המסורה לא סימנו זאת, כיון שתפקידם להורות על ההטעמה ועל הניקוד, ולא על מנהגים שונים בקריאה מחמת רמזים וטעמים מעין אלו.

נסיון ההקבלה כאן בין תפקידם של חכמי המסורה לבין הארכה ע"פ דרש מסויים, אינה במקומה, ואין ענינם של חכמי המסורה להידרש לדרשים ומנהגי רמזים כלל.

בתאריך 27 בפברואר 2017 בשעה 15:57, מאת אוריאל פרנק <frank...@gmail.com <mailto:frank...@gmail.com> <mailto:frank...@gmail.com <mailto:frank...@gmail.com> > <mailto:frank...@gmail.com <mailto:frank...@gmail.com> <mailto:frank...@gmail.com <mailto:frank...@gmail.com> > > <mailto:frank...@gmail.com <mailto:frank...@gmail.com> <mailto:frank...@gmail.com <mailto:frank...@gmail.com> > <mailto:frank...@gmail.com <mailto:frank...@gmail.com> <mailto:frank...@gmail.com <mailto:frank...@gmail.com> > > > >:

לו חכמי המסורה געו -- היו מוסרים זאת, ומסמנים זאת.

ואת"ל שזהו הפירוש בבבלי, הרי ההכרעה בקריאה צריכה להיות ככל מחלוקת בין המסורה לבין התלמוד הבבלי, שקי"ל שקוראים לפי מסורה דידן.

הצב"י אפ"ר

בתאריך 27 בפברואר 2017 בשעה 13:48, מאת טעמי תורה <tame...@gmail.com <mailto:tame...@gmail.com> <mailto:tame...@gmail.com <mailto:tame...@gmail.com> > <mailto:tame...@gmail.com <mailto:tame...@gmail.com> <mailto:tame...@gmail.com <mailto:tame...@gmail.com> > > <mailto:tame...@gmail.com <mailto:tame...@gmail.com> <mailto:tame...@gmail.com <mailto:tame...@gmail.com> > <mailto:tame...@gmail.com <mailto:tame...@gmail.com> <mailto:tame...@gmail.com <mailto:tame...@gmail.com> > > > >:

לגבי ויזתא, אין שום ראיה מנוסח המסורה, כי אין הכוונה להארכה משום כללי הדקדוק או הטעמים, אלא הכוונה להארכה בקריאה משום רמז מסויים, ואינו ענין כלל לכללי הניקוד והטעמים, ולכן ברור שאינו קשור לבעלי המסורה והם לא אמורים להעיר על זה.

אני הקטן מתפלא מה"ראיה" כי אכן אין כאן מקום לגעיא דקדוקית, אלא לִגְעִיָּה סמלית, מדינא דגמרא, ולא סתם מנהג שחודש בדורות מאוחרים.

אני הקטן אכן גועה (כפי שגועים במתג/געיא, ובהארכה) בו' דויזתא ככתוב וכמנהג, וכך קבלתי ממו"ר הגה"צ רבי יהודה מדז'יקוב זצ"ל.

בברכה,

מ. ג.

בתאריך 27 בפברואר 2017 בשעה 13:35, מאת אוריאל פרנק <frank...@gmail.com <mailto:frank...@gmail.com> <mailto:frank...@gmail.com <mailto:frank...@gmail.com> > <mailto:frank...@gmail.com <mailto:frank...@gmail.com> <mailto:frank...@gmail.com <mailto:frank...@gmail.com> > > <mailto:frank...@gmail.com <mailto:frank...@gmail.com> <mailto:frank...@gmail.com <mailto:frank...@gmail.com> > <mailto:frank...@gmail.com <mailto:frank...@gmail.com> <mailto:frank...@gmail.com <mailto:frank...@gmail.com> > > > >:

שלום,

ראו בקובץ המצו"ב כמה הערות שהוספתי, והנה החשובה שבהן בנוגע לקריאת 'וַיְזָתָא':

לענ"ד יותר מתאים לכתוב כך:

ורוב ישראל לא נהגו כמהרי"ל. ונראה טעמם, שהולכים על פי נוסח המסורה שלא סימנו שום סימן, לא מתג (/געיא/מעמיד) ולא דגש, שיורה על הארכה בו' זו.

לכן, אע"פ שהמאריך יש לו אילנות גדולים להיתלות בהם, הנח להם לישראל, אם אינם נביאים הם בני נביאים הם.

חודש טוב

אפ"ר

הודעה שהועברה

מאת: טעמי תורה <tame...@gmail.com <mailto:tame...@gmail.com> <mailto:tame...@gmail.com <mailto:tame...@gmail.com> > <mailto:tame...@gmail.com <mailto:tame...@gmail.com> <mailto:tame...@gmail.com <mailto:tame...@gmail.com> > > <mailto:tame...@gmail.com <mailto:tame...@gmail.com> <mailto:tame...@gmail.com <mailto:tame...@gmail.com> > <mailto:tame...@gmail.com <mailto:tame...@gmail.com> <mailto:tame...@gmail.com <mailto:tame...@gmail.com> > > > >

תאריך: 27 בפברואר 2017 בשעה 9:39
נושא: קונטרס תורת הקורא על מגילת אסתר
אל:

מצורף בזה קונטרס תורת הקורא על מגילת אסתר (קונטרס תשע"ו בתוספת כמה תיקונים והוספות).

אנו שמחים לבשר שהתחלנו בעז"ה במלאכת עריכת וסידור חיבור 'תורת הקורא' לדפוס.

בהזדמנות זו אנו פונים ומבקשים שוב מכל מי שנהנה מהגליונות ורוצה לסייע בהוצאת הספר, לפנות אלינו בהקדם כדי שנוכל להשלים את המלאכה.

כל סכום יתקבל בברכה ויעזור ויקדם את הוצאת הספר.

בברכת התורה

מכון טעמי תורה

--

<http://www.avg.com/email-signature?utm_medium=email&utm_source=link&utm_campaign=sig-email&utm_content=emailclient <http://www.avg.com/email-signature?utm_medium=email&utm_source=link&utm_campaign=sig-email&utm_content=emailclient> <http://www.avg.com/email-signature?utm_medium=email&utm_source=link&utm_campaign=sig-email&utm_content=emailclient <http://www.avg.com/email-signature?utm_medium=email&utm_source=link&utm_campaign=sig-email&utm_content=emailclient> > >

Virus-free. www.avg.com <http://www.avg.com> <http://www.avg.com> <http://www.avg.com> <http://www.avg.com/email-signature?utm_medium=email&utm_source=link&utm_campaign=sig-email&utm_content=emailclient <http://www.avg.com/email-signature?utm_medium=email&utm_source=link&utm_campaign=sig-email&utm_content=emailclient> <http://www.avg.com/email-signature?utm_medium=email&utm_source=link&utm_campaign=sig-email&utm_content=emailclient <http://www.avg.com/email-signature?utm_medium=email&utm_source=link&utm_campaign=sig-email&utm_content=emailclient> > >

--
‏קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'רוחב לשון' של קבוצות Google.
כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל rohav-lashon...@googlegroups.com <mailto:rohav-lashon%2Bunsu...@googlegroups.com> <mailto:rohav-lashon%2Bunsu...@googlegroups.com <mailto:rohav-lashon%252Buns...@googlegroups.com> > <mailto:rohav-lashon...@googlegroups.com <mailto:rohav-lashon%2Bunsu...@googlegroups.com> <mailto:rohav-lashon%2Bunsu...@googlegroups.com <mailto:rohav-lashon%252Buns...@googlegroups.com> > > .
כדי לפרסם בקבוצה הזו, שלח אימייל אל rohav-...@googlegroups.com <mailto:rohav-...@googlegroups.com> <mailto:rohav-...@googlegroups.com <mailto:rohav-...@googlegroups.com> > <mailto:rohav-...@googlegroups.com <mailto:rohav-...@googlegroups.com> <mailto:rohav-...@googlegroups.com <mailto:rohav-...@googlegroups.com> > > .
בקר בקבוצה הזו ב-https://groups.google.com/group/rohav-lashon <https://groups.google.com/group/rohav-lashon> .
לאפשרויות נוספות, היכנס ל-https://groups.google.com/d/optout <https://groups.google.com/d/optout> .

אוריאל פרנק‎

unread,

Mar 24, 2019, 8:16:26 AM3/24/19

to Israel Yedidya

שולח שוב עם שני תיקונים קלים (בצבע אדום)

‫בתאריך יום א׳, 24 במרץ 2019 ב-12:11 מאת אוריאל פרנק <‪frank...@gmail.com‬‏>:‬

בתאריך יום א׳, 24 במרץ 2019 ב-11:46 מאת ‪Asher Laufer‬‏
לאוריאל היקר,

למיטב הבנתי דגש חזק במקורו הוא תופעה פונטית שבא לציין שהעיצור הדגוש סוגר את הברה הקודמת והוא גם פותח את ההברה התוכפת. בעברית המסורתית הדבר בא לידי ביטוי בפועל בהארכה (בסותמים ההארכה מתקיימת בשלב הסתימה). גם בשפות אחרות שבהן מתקיים דגש חזק הוא בא לידי ביטוי בהארכה (בשפות שבהן נמדדו משכים נתגלה שהדגש החזק איננו מכפיל בדיוק את משך ההגה הדגוש. מדידות משך בערבית גילו שעיצור מוכפל נמשך למעלה מ-50% מבן זוגו הלא‑מוכפל באותן נסיבות.)

Reply all

Reply to author

Forward

0 new messages