3 אנחנו / אנו

[אוריאל פרנק‎]

מצו"ב עוד שרשור מהעבר על נושא זה (תגובות על הקובץ המצ"ב).

בתאריך 26 ביולי 2014 בשעה 22:26, מאת אוריאל פרנק <frank...@gmail.com>:

> א.  לר' יוסף דוד רוזנברג,
>תיקון:   פרנ"ס מופיע גם בברכת הזן וגם בברכת הארץ (שתיקן יהושע).
>
> ב. ברור שיש מילים שהיו קיימות בזמן התורה, ולא נצרכו לתורה, ולכן אינן מתועדות בה.
>
> ג. צ"ע מה ידוע על שורש זה בשפות אחרות. וכן צ"ע אם המילה קיימת בכל הנוסחים. 
למשל, בברכת הארץ, בסידור שלבני תימן, המשפט עם "ומפרנס אותנו"  כלל לא קיים שם.
>
> ד. לר' יעקב בודנר, 
> ייש"כ על המאמר ששלחת. 
> ***היכן הוא התפרסם?
>
> כמה הערות:
> 1.  "ולמתעקש לטעון שמטבע אין הכוונה למילים"... 
> האם כוונתך לשלול את דעת גדולי מאורי הדורות, הרמב"ם והחינוך?! 
> ראה גם באנצ' תלמודית, ערך ברכת המזון, הערות 54-55. 
> 2.  קושייתך בסעיף א על התיקון אנו> אנחנו, מדברי רד"ק, היא קושיה נכונה ע"ד הפשט.
אך תירוצך החביב והנחמד - לכאורה איננו יציב ונכון, ע"ד הפשט. הציטוטים שהבאת אינם משכנעים שכל מילה בברכת הארץ ובעלינו לשבח יצאה מפי יהושע, אף אם נקבל את הייחוס, שצ"ע אם לקבלו ע"ד הפשט. 
> 3.  לגבי קושייתך בסעיף ג, אכן רבים תיקנו אנו> אנחנו - לא רק בב' מקומות אלו! 
> 4. אגב, התיקון אנו> אנחנו, מוזכר כבר אצל רבו של רש"י. 
> הניסוח של המתקנים איננו כדבריך  (שהואיל ויהושע תיקנו, זה חייב להיות ע"פ לישנא דקרא), אלא הם קובעים חד משמעית שכך מדויק לומר, תוך התעלמות מהנ"ל ע"פ הרד"ק.
>
> ה. יישר כח לכל המעיינים והמדקדקים בלשון התפילה. 
> יה"ר שנזכה להתעמק ולכוון בכל תפילותינו, 
> ושה' ישעה לתפילותינו, 
> ונזכה להשמדת כל הרשעה ולגאולה שלמה כבר בשנת תשעה הבעל"ט. 
> שבוע וחודש טובים, 
> אפ"ר

בתאריך 2014 7 25 19:06, מאת "sm" <shmu...@013.net>:

דברים משונים ביותר!

באיזה נוסח תיקן משה רבינו, נוסח אשכנז או ספרד? רק ב'אנו' פתאום נפלה בעיה? באמת כל מה שהפריע לפוסקים במילה אנו הוא רק בעלינו וברכת המזון בגלל שהנוסח שלהם אמור להיות קדמון, וזה אמור להיות מובן מאליו?

ואת עלינו לשבח באיזה נוסח תיקן?

ומה עם כסא כבודו – מושב יקרו?

האם באמת הדעה המקובלת היא דעתו של הרוקח זצ"ל בכל ענין מנין התיבות והאותיות וייחוס מנין זה לאנשי כנה"ג ולמעלה?

שמואל

 ---------- הודעה שהועברה ----------

מאת: "טעמי תורה" <tame...@gmail.com>
Date: 2014 7 22 14:09
נושא: Re: פרנסה 

משה תיקן גם את מטבע הברכה, כמו שהוזכר בראשונים (עיין במאמר המצורף), ולמתעקש לטעון שמטבע אין הכוונה למילים ממש, הנה דברי המבי"ט (בספרו בית אלקים שער היסודות פרק ס"א):

ואני חושב כי לא כל נוסח הברכות והתפלות תקנו אנשי כנסת הגדולה, שהרי ברכת המזון אמרו חז"ל משה רבינו תקן ברכת הזן, יהושע תיקן ברכת הארץ, ודוד ושלמה תקנו ברכת בונה ירושלים, ולא לבד ענין הברכה של הזן והארץ ובונה ירושלים, אלא הנוסח עצמו כמו שהיא סדורה אצלנו אפשר שתקנו, כי אין שום מלה באלו הברכות בפרט בהזן והארץ שלא תיאמר בזמן משה עצמו ובזמן יהושע, ואפי' מימי האבות היו יכולים לומר ברכת הזן את העולם כולו בטובו בחן בחסד וברחמים נותן לחם לכל בשר כי לעולם חסדו וכו' ואל יחסר לנו מזון וכו'.

 

וכן את נוסח עלינו לשבח חיבר יהושע מילה במילה, כמו שכתב הרוקח שהובא במאמר המצורף.

 

בתאריך 22 ביולי 2014 בשעה 13:53, מאת Eliyahu Levin <eliy...@gmail.com>:

 

על כרחנו נאמר שמרע"ה רק תיקן אבל לא קבע את הנוסח, 

גם ברור כשמש שנוסח עלינו לשבח שהוא חלק מנוסח מלכיות במוסף ראש-השנה 

אינו מעשה ידי יהושוע בן-נון. 

הוא תקיעתא דבי רב. 

אליהו

 

בתאריך 22 ביולי 2014 בשעה 13:11, מאת YD Rosenberg <slowt...@esrcal.com>:

היה לי קושיא קטנה -- "ומפרנס אותנו תמיד בכל יום"

יש לנו קבלה שמשה רבינו חיבר ברכה ראשונה  של ברכת המזון:

"אמר רב נחמן: משה תקן לישראל ברכת הזן בשעה שירד להם מן" - ברכות מח:

 

א] "פרנסה" לא מילה מקראי

 (מצאתי בתרגום על בראשית טו:ב "וּבַר פַּרְנָסָא הָדֵין דִּי בְּבֵיתִי" 
and this provider who is in my house)

 

ב] אפילו אם רצה לומר שמשה ודאי ידע את המילה "פרנסה" (כמו כל יהודי!), אבל יש לנו ספר שלם (משנה תורה) בדבריו של משה רבינו, ע"ה, והוא לא הזכיר "פרנסה".

האם יש לכם תשובה?

 

 

תודה רבה וכל טוב,

יוסף דוד רוזנברג

כד' תמוז תשע"ד