ברק דן :[אפ"ר: ראו עמ' 7]שלום רב,יש אמת בדבריך, אבל יש יתרונות להבחנה בין כתיב הכינוי הרומז לרבים בלשון חכמים אלו (בלשון המקרא: אלה) לכתיב כינוי השאלה אילו (ביחיד: איזה; ביחידה: איזו) - גם אם הוא נראה כמילת התנאי הבטל אִילו. ראה על כך את דברי ד"ר מרדכי מישור ב"אקדם" 37, ואין לי מה להוסיף בנידון.בברכה,ברק דן
שלום,לפני חמש שנים למדתי ממר רוני הפנר על בידול בכתיב בין שתי מלים אלו:1. מילת השאלה אֵילו (מלא יו"ד)2. כינוי הרמז אֵלו (חסר יו"ד)לענ"ד, יש בבידול זה יתרון חשוב, והוא ההצבעה על האטימולוגיה של מילת השאלה (וכפי שכתב על כך ברגגרין, עיונים, עמ' 66), אך "אליה ושני קוצים בה":א. כך מזדהים כתיבן המלא של שתי המילים "אֵילו" הנ"ל, המשנאית, ו"אִילו" המקראית (קהלת ד י; שם ו ו; מילת הניגוד/התנאי). מוטב לנו לאחד כתיב מילים הומופוניות, ולהבדיל בינן ובין "אִילו" בעלת א' חרוקה.ב. דומני שמנהג הסופרים נוטה לאחד ולחסר את כתיב "אֵלוּ" ו"אֵילוּ?" (ראו למשל במשנת "אלו מציאות" בכת"י קאופמן ועוד).מה דעתכם?כט"ס,אוריאל פרנק
מאת: חנוך ולדנברג <ggg...@gmail.com>
תאריך: 2 ביוני 2014 בשעה 17:09
עיינתי שוב ואכן לא הבנתי דבריו נכונה.מכל מקום נראה לי שאתה צודק ואין סיבה לחלק אותה מילה לשני ערכים.
נראה לי שהכותב לא הבין את דבריי.גם לדעתי אילו היא צורה מלאה של אלו.וגם אני טענתי שהמילה היא חלופה משנאית לאלה המקראית ואינה הלחם.
אלא שיש שתי מילים "אלו", שנכתבת בניקוד באותו האופן. המילה השניה היא מילת שאלה ואליה התייחסתי בדבריי.לגבי שתי המילים האחרות:המילה אִילוֹ (בחולם) לא מוכרת לי ולא התייחסתי אליה.
אִילוּ כמילת התנאי היא הלחם של אם+לוּ, וגם אליה לא התייחסתי בדבריי.---------- הודעה שהועברה ----------
מאת: "חנוך ולדנברג" <ggg...@gmail.com>
Date: 2014 5 30 16:09
נושא: אילו
אל: "אוריאל פרנק" <uriel...@gmail.com>אִילוֹ בחיריק+חולם, היא אכן הלחם, ראה קוהלת ד י. ונראה שגם אִילוּ בחיריק+שורוק, שם ו ו, אסתר ז ד.מ"ש רוני אינו נכון.המילה היא חלופה משנאית של 'אלה' המקראית, ואינה הלחם.
אֵילו היא צורה מלאה של אלו, כמצוי הרבה בכ"י של ספרות חז"ל. אין שום הבדל במשמעות.
האות י' משמשת הרבה פעמים בספרות חז"ל כאות ניקוד לצירה.
בס"ד
לרוני, שלום,
כתבת:
למילים אלה ואלו (these) יש היום אותה המשמעות – כינוי רומז לעצמים קרובים (ברבים) ממין זכר או נקבה.
...ושימו לב לא להתבלבל עם מילת השאלה ◄אֵילוּ? (הרבים של איזה? או איזו?):לענ"ד, אין הבדל בין מילות השאלה "אלו מציאות שלו? ואלו חיב להכריז?" שבתחילת הפרק, לבין כינויי הרמז שבהמשך:
"אלו מציאות שלו, מצא פרות מפזרין.....
וכו: "ואלו חיב להכריז, מצא פרות בכלי או כלי כמות שהוא, ...הרי אלו חיב להכריז ."
כולם בכתיב חסר,-- להבדיל ממילת הניגוד "אילו", א' חרוקה.מצו"ב כת"י קאופמןכט"סאוריאל פרנק