3: "אֵלוּ" ו"אֵילוּ" ?!

4 views
Skip to first unread message

אוריאל פרנק

unread,
Mar 31, 2019, 5:09:14 AM3/31/19
to
קראו מלמטה.

---------- Forwarded message ---------
מאת: האקדמיה ללשון העברית <pni...@hebrew-academy.org.il>
‪Date: יום א׳, 31 במרץ 2019 ב-11:45‬ 

ברק דן :
שלום רב,

זאת איננה רק עמדתו, אלא עמדת המשיבים לציבור. ד"ר מישור הוא חבר ועדת הדקדוק של האקדמיה, ודעתו נחשבת מאוד.

בברכה,
ברק דן


מאת: אוריאל פרנק <frank...@gmail.com>
‪Date: יום א׳, 31 במרץ 2019 ב-10:33‬
שלום רב, 
תודה על המענה, ועל ההפנייה לדבריו המלומדים של ד"ר מישור
רציתי לדעת האם דבריו הם דעתו האישית בלבד, 
או שהיא מייצגת מסקנה של דיון בוועדה כלשהי של האקדמיה? 
שבוע טוב, 
אפ"ר
‫בתאריך יום א׳, 31 במרץ 2019 ב-9:47 מאת האקדמיה ללשון העברית <‪pni...@hebrew-academy.org.il‬‏>:‬

ברק דן :
שלום רב,
יש אמת בדבריך, אבל יש יתרונות להבחנה בין כתיב הכינוי הרומז לרבים בלשון חכמים אלו (בלשון המקרא: אלה) לכתיב כינוי השאלה אילו (ביחיד: איזה; ביחידה: איזו) - גם אם הוא נראה כמילת התנאי הבטל אִילו. ראה על כך את דברי ד"ר מרדכי מישור ב"אקדם" 37, ואין לי מה להוסיף בנידון. 
[אפ"ר: ראו עמ' 7]
בברכה,
ברק דן
 
מכתב של אפ"ר לכבוד "פניות הציבור" של האקדמיה ללשון העברית
‫בתאריך יום ד׳, 27 במרץ 2019 ב-22:26 מאת אוריאל פרנק <‪frank...@gmail.com‬‏>:‬
שלום, 
לפני חמש שנים למדתי ממר רוני הפנר על בידול בכתיב בין שתי מלים אלו:
1. מילת השאלה  אֵילו (מלא יו"ד)
2. כינוי הרמז  אֵלו (חסר יו"ד)

לענ"ד, יש בבידול זה יתרון חשוב, והוא ההצבעה על האטימולוגיה של מילת השאלה (וכפי שכתב על כך ברגגרין, עיונים, עמ' 66), אך "אליה ושני קוצים בה": 
א. כך מזדהים כתיבן המלא של שתי המילים "אֵילו" הנ"ל, המשנאית, ו"אִילו" המקראית (קהלת ד י; שם ו ו; מילת הניגוד/התנאי). מוטב לנו לאחד כתיב מילים הומופוניות, ולהבדיל בינן ובין "אִילו" בעלת א' חרוקה.
ב. דומני שמנהג הסופרים נוטה לאחד ולחסר את כתיב "אֵלוּ" ו"אֵילוּ?" (ראו למשל במשנת "אלו מציאות" בכת"י קאופמן ועוד).

מה דעתכם?
 
כט"ס,
אוריאל פרנק

---------- Forwarded message ---------
מאת: אוריאל פרנק <frank...@gmail.com>
‪Date: יום ג׳, 10 ביוני 2014 ב-17:30‬
‪Subject: "אֵלוּ" ו"אֵילוּ" ?! 2‬ 

השאלה של הפרדת הערכים:
1. מילת השאלה  אֵלו
2. כינוי הרמז  אֵלו
  - אכן, אינה מהותית. 

מה שצ"ע הוא: 
א. האם יש הבדל ביניהם בכתיב חסר ניקוד?  

ב. האם יש להם אטימולוגיה שונה?

הודעה שהועברה
מאת: אתר השפה העברית <safa....@gmail.com>
תאריך: 2 ביוני 2014 בשעה 17:25

נושא: Re: אילו
אל: אוריאל פרנק ‫‎<uriel...@gmail.com>‎‬


לענ"ד, מדובר בשני ערכים שונים, מכיוון שיש להם חלק דיבר שונה (מילת שאלה או מילת גוף), כתיב חסר ניקוד שונה ואטימולוגיה שונה.
בכל אופן, השאלה של הפרדת הערכים אינה מהותית לשאלה המקורית.

הודעה שהועברה
מאת: חנוך ולדנברג <ggg...@gmail.com>
תאריך: 2 ביוני 2014 בשעה 17:09

עיינתי שוב ואכן לא הבנתי דבריו נכונה.
מכל מקום נראה לי שאתה צודק ואין סיבה לחלק אותה מילה לשני ערכים.

הודעה שהועברה
מאת: אתר השפה העברית <safa....@gmail.com>
תאריך: 1 ביוני 2014 בשעה 11:45
 
נראה לי שהכותב לא הבין את דבריי.
גם לדעתי אילו היא צורה מלאה של אלו.
וגם אני טענתי שהמילה היא חלופה משנאית לאלה המקראית ואינה הלחם.
אלא שיש שתי מילים "אלו", שנכתבת בניקוד באותו האופן. המילה השניה היא מילת שאלה ואליה התייחסתי בדבריי.

לגבי שתי המילים האחרות:
המילה אִילוֹ (בחולם) לא מוכרת לי ולא התייחסתי אליה.
אִילוּ כמילת התנאי היא הלחם של אם+לוּ, וגם אליה לא התייחסתי בדבריי.

---------- הודעה שהועברה ----------
מאת: "חנוך ולדנברג" <ggg...@gmail.com>
Date: 2014 5 30 16:09
נושא: אילו
אל: "אוריאל פרנק" <uriel...@gmail.com>


מ"ש רוני אינו נכון.
אֵילו היא צורה מלאה של אלו, כמצוי הרבה בכ"י של ספרות חז"ל. אין שום הבדל במשמעות. 
האות י' משמשת הרבה פעמים בספרות חז"ל כאות ניקוד לצירה.
המילה היא חלופה משנאית של 'אלה' המקראית, ואינה הלחם.

אִילוֹ בחיריק+חולם, היא אכן הלחם, ראה קוהלת ד י. ונראה שגם אִילוּ בחיריק+שורוק, שם ו ו, אסתר ז ד.

 

הודעה שהועברה
מאת: אוריאל פרנק <frank...@gmail.com>
תאריך: 29 במאי 2014 בשעה 19:45
נושא: "אֵלוּ" ו"אֵילוּ" 

מה דעתכם?
---------- הודעה שהועברה ----------
מאת: "אתר השפה העברית" <safa....@gmail.com>
Date: 2014 5 27 19:11
נושא: Re: "אֵלוּ" ו"אֵילוּ"
אל: "אוריאל פרנק" <frank...@gmail.com>


שלום אוריאל,

שתי המילים אמנם זהות מבחינת הצורה המנוקדת שלהן, אבל הן נחשבות לערכים מילונאיים נפרדים.

למיטב ידיעתי, צורת השאלה אילו היא הלחם של שתי המילים אי+אלו,
וזאת בדומה למילים נוספות שנוצרו באופן דומה: איזה, איפה, איכן/היכן.
(אלו הוא הכינוי הרומז שהתייחסת אליו לעיל, המקביל לאלה המקראי).

כמו כן, בכתיב חסר ניקוד מקובל לכתוב את מילת השאלה ביו"ד ואת הכינוי הרומז ללא יו"ד.

בברכה,
רוני
 

2014-05-27 16:18 GMT+03:00 אוריאל פרנק <frank...@gmail.com>:

בס"ד

לרוני, שלום,

כתבת:  

למילים אלה ואלו (these) יש היום אותה המשמעות – כינוי רומז לעצמים קרובים (ברבים) ממין זכר או נקבה. 
...
ושימו לב לא להתבלבל עם מילת השאלה אֵילוּ? (הרבים של איזה? או איזו?):
  • אילו ספרים קראתם? אילו הצגות ראיתם?
 

לענ"ד, אין הבדל בין מילות השאלה  "אלו מציאות שלו? ואלו חיב להכריז?" שבתחילת הפרק, לבין כינויי הרמז שבהמשך:

 "אלו מציאות שלו, מצא פרות מפזרין..... 

וכו: "ואלו חיב להכריז, מצא פרות בכלי או כלי כמות שהוא, ...הרי אלו חיב להכריז ."

כולם בכתיב חסר, 
-- להבדיל ממילת הניגוד "אילו", א' חרוקה.

מצו"ב כת"י קאופמן

כט"ס
אוריאל פרנק

אוריאל פרנק

unread,
Sep 22, 2019, 7:51:18 AM9/22/19
to
קראו מלמטה.

image.png
Reply all
Reply to author
Forward
0 new messages