על בסמוך, "על יד"

1 view
Skip to first unread message

אוריאל פרנק

unread,
Oct 15, 2018, 4:25:23 AM10/15/18
to
משנה מסכת מנחות פרק יא משנה ה
 וכופל טפחיים מכאן וטפחיים מכאן וטפחיים ריוח באמצע כדי שתהא הרוח מנשבת ביניהן אבא שאול אומר שם היו נותנין שני בזיכי לבונה של לחם הפנים אמרו לו והלא כבר נאמר (ויקרא כ"ד) ונתת על המערכת לבונה זכה אמר להן והלא כבר נאמר (במדבר ב, כ) וְעָלָיו מַטֵּה מְנַשֶּׁה 

תלמוד בבלי מסכת מנחות דף סב עמוד א 
ושתי הלחם ושני כבשי עצרת [וכו']. ת"ר: והניף הכהן אותם על לחם הביכורים - יכול יניח כבשים על גבי הלחם? תלמוד לומר: על שני כבשים; אי על שני כבשים, יכול לחם על גבי כבשים? תלמוד לומר: על לחם הביכורים, נישתקל הכתוב ואיני יודע אם לחם על גבי כבשים ואם כבשים על גבי לחם, מה מצינו בכל מקום לחם למעלה, אף כאן לחם למעלה, היכא? אמר רב פפא: במילואים. רבי יוסי בן המשולם אומר: כבשים למעלה, ומה אני מקיים על שני כבשים? להוציא שבעה. חנינא בן חכינאי אומר: מניח שתי הלחם בין ירכותיהן של כבשים ומניף, ונמצא מקיים שני מקראות הללו, לחם על גבי כבשים וכבשים על גבי הלחם. אמר רבי: לפני מלך בשר ודם אין עושין כן, לפני מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא עושין כן? אלא מניח זה בצד זה ומניף. והא בעינן על! א"ל רב חסדא לרב המנונא, ואמרי לה רב המנונא לרב חסדא: רבי לטעמיה, דאמר על בסמוך; דתניא: ונתת על המערכת לבונה זכה - רבי אומר: על בסמוך; אתה אומר: על בסמוך, או אינו אלא על ממש? כשהוא אומר: וסכות על הארון את הפרוכת, הוי אומר: על בסמוך 

רש"י בראשית פרשת לך לך פרק יד פסוק ו ד"ה על המדבר - אצל המדבר, כמו (במדבר ב כ) ועליו מטה מנשה: 

רש"י בראשית פרשת וירא פרק יח פסוק ב ד"ה נצבים עליו - לפניו, כמו (במדבר ב כ) ועליו מטה מנשה. אבל לשון נקיה הוא כלפי המלאכים:  

בראשית פרשת וירא פרק יח פסוק ח
וְהוּא־עֹמֵד עֲלֵיהֶם תַּחַת הָעֵץ וַיֹּאכֵלוּ: 
רשב"ם בראשית פרשת וירא פרק יח פסוק ח 
עומד עליהם - כשאיש יושב ואחר עומד, קורהו עומד עליו. וכן ראיתי י"י יושב על כסא [וגו'] שרפים [עומדים] ממעל לו, וכן במיכיהו וכל צבא השמים עומדים עליו מימינו ומשמאלו:
רד"ק בראשית פרשת וירא פרק יח פסוק ח 
עליהם - לפניהם, כמו נצבים עליו. וכן עומדים ממעל לו (ישעיה ו' ב'):
הדר זקנים על התורה בראשית פרשת וירא פרק יח פסוק ח 
והוא עומד עליהם תחת העץ. י"א במקום עץ להגן עליהם לעשות להם צל כי אברהם גדול היה בענקים:

שמות פרשת שמות פרק ב פסוק ה
וְנַעֲרֹתֶיהָ הֹלְכֹת עַל־יַד הַיְאֹר 
רש"י שמות פרשת שמות פרק ב פסוק ה 
על יד היאר - אצל היאור, כמו (שמואל ב יד ל) ראו חלקת יואב על ידי, והוא לשון יד ממש, שיד האדם סמוכה לו. ורבותינו דרשו הולכות לשון מיתה, כמו (בראשית כה לב) הנה אנכי הולך למות, הולכות למות לפי שמיחו בה. והכתוב מסייען, כי למה לנו לכתוב ונערותיה הולכות:
אבן עזרא שמות (הפירוש הארוך) פרשת שמות פרק ב פסוק ה 
והזכיר דבר נערותיה שהולכות על מקום היאור, כמו ויד תהיה לך (דבר' כג, יג) 

רש"י שמות פרשת יתרו פרק כ פסוק כא ד"ה וזבחת עליו  - אצלו, כמו (במדבר ב כ) ועליו מטה מנשה. או אינו אלא עליו ממש, תלמוד לומר (דברים יב כז) הבשר והדם על מזבח ה' אלהיך, ואין שחיטה בראש המזבח:  

במדבר פרשת שלח פרק יג פסוק כט
יוֹשֵׁב עַל־הַיָּם וְעַל יַד הַיַּרְדֵּן: 
רש"י במדבר פרשת שלח פרק יג פסוק כט 
על יד הירדן - יד כמשמעו, אצל הירדן, ולא תוכלו לעבור:

רש"י נחמיה פרק ג פסוק ב ד"ה  ועל - כמו (מדבר /במדבר/ ב') ועליו מטה מנשה בסמוך וכן פתרונו סמוך לבנין ידו והמקרא לא דקדק בלשונו פעמים שהוא אומר על ידו ופעמי' שהוא אומר עליו, ואחריו החזיק: 

רד"ק בראשית פרשת ויצא פרק כט פסוק ב ד"ה (ב) רבצים
(ב) רבצים עליה - סמוך לה, כמו ועליו מטה מנשה (במדבר ב') והדומים לו רבים:

נתת על המערכת. תניא, רבי אומר, ונתת על המערכת – על בסמוך, או אינו אלא על ממש, כשהוא אומר (פ' פקודי) וסכתה על הארון את הפרכת, הוי אומר על בסמוך טזר"ל שהלבונה נותנים לא על המערכה ממש אלא בצדיה, וראיה מארון דהתם ע"כ א"א לפרש על ממש, שהרי הפרוכת היה בצד הארון. ועיין בתוס' סוטה ל"ז א' דלא בכל מקום ס"ל לרבי על בסמוך רק היכי דיש טעם וסברא, וכאן הוי הטעם משום דהוי דרך כבוד טפי כמש"כ לעיל בפ' כ"ג בפסוק והניף (פסוק כ'). .
(מנחות צ"ח א')  






אוריאל פרנק

unread,
Oct 22, 2018, 7:36:34 AM10/22/18
to
 ספרי דברים פרשת כי תצא פיסקא רנז ד"ה (יג) ויד
(יג) ויד תהיה לך מחוץ למחנה, אין יד אלא מקום שנאמר +ש"א טו יב+ והנה מציב לו יד ואומר +במדבר ב יז+ איש על ידו לדגליהם.

 מלבי"ם דברים פרשת כי תצא פרק כג פסוק יג
(יג) קכב ויד תהיה לך. בספרי כאן דריש אין יד אלא מקום. ובאמת היה נראה לפרש שהוא מלשון כח וחוזק, וכונתו שמחוץ למחנה מקום שנשתלחים שם הטמאים. יהיה שם מחלקה אחת מאנשי החיל למען היות מחסה להיוצאים מחוץ וזה שאמר ויצאת שמה חוץ ר"ל החוץ שאמרתי לך הוא במקום ההוא, אולם מלת חוץ לא יתכן לפ"ז והי"ל לכתוב ויצאת שמה, וגם תיבת חוץ האמור להלן והיה בשבתך חוץ מורה רק על עשות הצרכים, לכן הנכון שיד הוא מקום כמו שבאר הספרי ואסור לפנות במחנה כאמור ויצאת שמה חוץ אבל לא במחנה והוא לאו הבא מכלל עשה, ומביא הספרי ראיה דיד הוא מקום מבמדבר (כ' יז) איש על ידו לדגליהם, אף שגם שם יש לפרשו על כח וחוזק ר"ל המה אנשי הצבא שהוא בדגלם שיחנו על דגלו, אולם מהכתוב לעיל כאשר יחנו כן יסעו מורה שיד הוא מקום, ומפני שי"ל גם שם בדוחק שיד הוא כח מביא מהכתוב בשמואל והנה מציב לו יד. וכן א"א לפרש על כח וחוזק שר"ל ששמואל בא כרמלה ועושה לו שמה הנהגות המורה על הרשות והממשלה, כי אם היה כן לא היה אומר שאול לשמואל ברוך אתה לה' ע"ז ולא היה שמח, אלא ע"כ שיד הוא מקום ופי' שבנה לו שם מזבח כדברי המפרשים, ולכן מביא הספרי הראיה משמואל בראשונה אף כי הוא מנביאים אבל בעבור שמשם ראיה יותר מבמדבר כמו שבארנו: 
Reply all
Reply to author
Forward
0 new messages