2 ניקוד טל
אוריאל פרנק
...
מהדיר רינת ישראל הראשון, הרב שלמה טַל ז''ל, הדפיס בסידור נוסח ספרְד טָל בקמץ כשחשב שדרושה צורת הפסֵק (מוריד הטל) אך טַל בפתח כשהתבקשה צורת הֶקשר (ותן טַל ומטר).ברם, קשה (אם כי לא בלתי אפשרי) להסביר מדוע לחלֵק בין 'מוריד הטָל' בקמץ לבין 'מוריד הגֶשם' בסגול. מה שאין כן בנוסח אשכנז הדפיס הרב שלמה טַל ז''ל בעקביות צורות הפסק: מוריד הטָל, מוריד הגָשם.מהדיר רינת ישראל האחרון הרב יואל קטן הי''ו, "הקטין את התנועות", והדפיס בנוסח ספרְד טַל בפתח גם במוריד הטל, כי לדעתו לא דרושה צורת הפסֵק אלא צורת הֶקשר (ובכך הוא "השווה את מידותיו", כנ"ל).יהודי תימן, לעומת זאת, מנקדים תמיד טָל, כי לשיטתם הקמץ תמיד מתקיים ולא מתקטן, גם בצורות הֶקשר (ותן טָל ומטר).אני מניח שתמצא עניין במאמר שמצורפת למטה כתובתו, ובמיוחד בהערה האחרונה שלו (מודבקת לקמן) הנוגעת למגמה של מכשירי סידורים בשנים האחרונות להחזיר עטרה ליושנה ולשוב למוריד הגֶשם במקום הגָשם ה"מדוקדק".כט"ס,אפ''ר
מאת: Uriel Frank <u >
תאריך: 4 באוקטובר 2012 בשעה 0:33
נושא: [רוחב לשון] Re: ניקוד טל
+++++++++++++++++++++++++++++++++++ מכאן הדבקה ++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++
מַשִּׁיב הָרוּחַ וּמוֹרִיד הַגֶּשֶׁם/ הַגָּשֶׁם
E בריש מסכת תענית מנוקד הַגֶּשֶׁם בסגול (אף בכתבי היד של המשנה, כגון כ"י קאופמן).
ניקוד צורות הפסק או צורות הקשר בלשון התפילה:
"סֻכַּת דָּוִיד הַנֹּפֶלֶת", "בורא פרי הגפן", "מוריד הגשם", "המכין מִצְעֲדֵי-גָבֶר", "שלא עשני עָבד"
עמוס פרק ט פסוק יא
בַּיּוֹם הַהוּא אָקִים אֶת סֻכַּת דָּוִיד הַנֹּפֶלֶת (אתנח!) וְגָדַרְתִּי אֶת פִּרְצֵיהֶן ...
רד"ק ביום ההוא - ביום הגאולה אקים את סוכת דוד הנופלת לפי שאמר מלכות אפרים תבטל אמר כי מלכות דוד תקום והיא הסוכה על דרך משל כי היא סוככת על העם:
E המשנים ב"הרחמן" לצורת הפסק - ברור שאין כאן שינוי משמעות, אך בוודאי שאינו יותר מדויק, אלא הוא "תיקון יתר".
E לפי רד"ק הפסוק מדבר על החזרת מלכות בית דוד, ולא כפי שהגר"א נבנצל הסביר ה"הרחמן" שהוא על בניין המקדש, ולכן [יש] נוהגים שלא לאומרו בשבת ויו"ט שאינם נדחים מפני בניינו.
תהלים פרק לז פסוק כג מֵיְדֹוָד, מִצְעֲדֵי-גֶבֶר כּוֹנָנוּ,, וְדַרְכּוֹ יֶחְפָּץ:
משלי פרק כ פסוק כד מֵיְדֹוָד מִצְעֲדֵי-גָבֶר,, וְאָדָם, מַה-יָּבִין דַּרְכּוֹ:
לקט יושר חלק א (או"ח) עמוד ז ענין ב ד"ה בשחרית מיד
ואח"כ אמר מגביה שפלים +וכ"ה בבה"ג ברכות פ"ט בתניא רבתי ובלבוש ועיין מג"א סי' מ"ו ס"ק י"ג+ פוקח עורים, מלביש ערומים, זוקף כפופים, מתיר אסורים +ודלא כסדר ר"ע שאם בירך תחלה זוקף כפופים שוב לא יברך אח"כ מתיר אסורים ועיין בב"י סי' מ"ו+ רוקע הארץ על המים, אשר הכין מצעדי גבר , שעשית לי כל צרכי +כפי גירסא שלנו בגמ' וכ' הב"ח שכן היה כתוב בכל סידורים שלנו ועכשיו שינו המדפיסים בסדורים וכתבו כמ"ש בש"ע ע"פ הרי"ף והרמב"ם והרא"ש (ברכת כל צרכי קודם אשר הכין) ועתידים הן ליתן את הדין עכ"ל ועי' במג"א שם סק"ב+ אוזר ישראל בגבורה, עוטר ישראל בתפארה, הנותן ליעף כח, המעביר שינה, יהי רצון, ואמר כל הסדר כמו בסדורי אושטריך עד ברוך שאמר.
שולחן ערוך אורח חיים סימן מו סעיף א
כשיעור משנתו, יאמר: אלהי נשמה; כשישמע קול התרנגול, יברך: הנותן לשכוי בינה; כשלובש, יברך: מלביש ערומים; כשיניח ידיו על עיניו, יברך: פוקח עורים; כשישב, יברך: מתיר אסורים; כשזוקף, יברך: זוקף כפופים; כשיניח רגליו בארץ, יברך: רוקע הארץ על המים; כשנועל מנעליו, יברך: שעשה לי כל צרכי; כשהולך, יברך: המכין מצעדי גבר ; כשחוגר חגורו, יברך: אוזר ישראל בגבורה, הגה: או לובש האבנט המפסיק בין לבו לערוה; (ב"י בשם הראב"ד) כשמשים כובע או מצנפת בראשו, יברך: עוטר ישראל בתפארה;
שו"ת רב פעלים חלק ב - או"ח סימן כה
...גם ילמדנו רבינו בענין ברכה של בורא פרי הגפן, ששמענו מפי מדקדק אחד שאומר שצריך לומר הגפן בקמ"ץ תחת הגימ"ל, ואנחנו וכל העולם נוהגים לומר בסגו"ל, ועל זאת אמר לנו הרב מהר"ר אליהו מני אב"ד דעה"ק חברון שאין הולכים במטבע תפלה אחר לשון הדקדוק, כי כן כתב הרב חיד"א בספר יוסף אומץ, על כן יורינו מה נאמר בקמ"ץ או בסגו"ל.
תשובה. ...ועל אשר שאלת מצד ברכת פרי הגפן, שא"ל מדקדק לפי הדקדוק שצריך להיות בקמ"ץ, כן הוא לפי הדקדוק, כל מילה שהיא סוף פסוק או יש בה טעם אתנ"ח, שבזה יש לה דין סוף פסוק צריך לנקד ראשה בקמ"ץ, והוא ליפוי בעלמא, ועל כן אנחנו מברכין בברכות השחר שלא עשני עָבֶד, אע"ג דאיכא בקרא עֶבֶד בסגו"ל ועָבֶד בקמ"ץ, עכ"ז כיון דהיא תיבה של סוף צריך להיות נקודה בקמץ ליפוי הלשון, ואם באמצע פסוק נקודה בסגול , וכן תראה בכל תיבת עבד אשר בתנ"ך, אם תיבת עבד היא באתנ"ח או סוף פסוק נקודה בקמ"ץ, וכן כל גפן המצוי בתנ"ך נקוד סגו"ל תחת הגימ"ל, ורק במקום שיש בה אתנ"ח שהוא כמו סוף פסוק נקוד קמ"ץ תחת הגימ"ל והם ב' פסוקים בכל התנ"ך, הא' הוא בישעי' כ"ד אבל תירוש אומללה גָפן, והב' בהושע (יד ח) יְחַיּוּ דָגָן וְיִפְרְחוּ כַגָּפֶן - ששנים אלה נקודים בקמ"ץ מפני שיש בהם אתנ"ח, כי תיבה שיש בה אתנ"ח ותיבת סוף פסוק משפט אחד להם וראיתי בגמרא דנדרים דף ל"ז ע"ב מקרא סופרים ארץ שמים וכו' שכתב הר"ן ז"ל מקרא ארץ /א' סגולה/ ארץ /א' קמוצה/, דכשיש בו אתנחת"א נקרא ארץ /א' קמוצה/ בקמץ עכ"ל, מוכח מכאן דכלל זה הוא מוסכם ואמיתי והוא הלכה למשה מסיני, ועיין נודע ביהודה ח"א סי' ב' מ"ש, ודבריו צריכין ישוב[1].
מיהו נ"ל בס"ד דהאי כלל אינו כלל מוחלט, ואיכא קצת מקומות דאשתני האי כללא, כי נמצא בתהלים מזמור מ"ד תתננו כצאן מאכל ובגוים זריתנו... נמצא זה הכלל אינו חלוט לגמרי במקראות, אלא יזדמן קצת במקראות הפך הכלל הזה, ואולי במקום שנמצא הפך הכלל הזה יש טעם בדבר ההוא. ואנא עבדא אמרתי טעם נכון בברכה זו דפרי הגפן, שלא נהגו בה ע"פ הכלל המצוי ברוב המקראות, אלא נהגו לאומרה בנקוד סגו"ל, מפני שרצו להשוותה עם תיבת גפן האמורה בשבעת המינים של א"י הכתובים בפ' עקב שיש בהם סוד ככתוב בשער הלקוטים לרבינו ז"ל, ע"פ ארץ חטה ושעורה וגפן ותאנה ורמון ארץ זית שמן ודבש שכ' חטה חכמה, שעורה בינה, גפן דעת חסד וגבורה תפארת /במקור מסודרים המילים בסדר מיוחד/ תאנה נצח, רמון הוד, זית שמן יסוד, דבש מלכות, ע"ש, נמצא גפן הוא כנגד שלשה קוין, לכך אומרים אותו בסגול שהוא שלשה נקודות, וגם עוד כי גפן של פסוק הנז' נקוד בסגו"ל, לכן בברכה מזכירים אותו כפי מה שנקוד בפסוק הנז'.
ואשר כתבתם שאמר לכם הרב החסיד מהר"א מני נר"ו, שאין הולכים בנוסח התפלות כפי דקדוק לשון המקרא, כי כן כתב הרב חיד"א ז"ל ביוסף אומץ, כן הוא, כי הגאון חיד"א ז"ל בספרו יוסף אומץ סי' יו"ד, שנשאל שם בשינוי נקודות איזה תיבות, ממנהג בכל תפוצות ישראל מאלופות מרובבות, כגון נקודות נקדישך ונעריצך וכיוצא בהם, שרוצים לשנות נקודותיהם ע"פ הדקדוק. והשיב וז"ל, נידון שלנו שרוצים לשנות התיבות התדירות והמורגלות בפי כל המון ישראל אנשים ונשים וטף, לשנות נקודתן שינוי מורפש וכו', ופערו פיהם שכל ישראל המה וחכמיהם ורבניהם טע"ו במדב"ר, לא ידעו לקרות התיבות, הא ודאי אינהו הוא דקטעו בנקודו"ת הקצף, עושי חדשות ומזלזלים לאלפי רבבות ישראל, ויש לבטל דעתם ולכפותם וכו', ועדותי זאת כי בעה"ק ירושלם תוב"ב ששם הורתי ולידתי ובעה"ק חברון תוב"ב אשר גרתי בה, ועברתי בארץ מצרים ואגפיה, ובקושטנדינא ואזמיר ותונס ובכל ערי איטליא ואמשטרדם ושאר עיירות, כולם עונים ואומרים נקדישך ונעריצך וכיוצא כמנהג הקדום, ובכל העיירות האלה מעיד אני גדולה ראיה ושמיעה, וידענו נאמנה שבשאר ערי טורקיא וארם צובא וארם דמשק וערי פרס וערי מערב הפנימי כולם אומרים כן כנדפס בסידורים, וכבר נודע דבערי איטאליא היו רבנים גדולים ומדקדקים עצומים, ולא שינו המנהג, ובפרט בעיר מנטובה שם היו הרב הגדול הרמ"ז ז"ל והרב מהר"י בריאל ז"ל שחיברו ספרים בדקדוק, והחזיקו במנהג העולם וכו'. וכבר נודע שהגאון הרב תיו"ט כתב שיאמרו חי העולמים בציר"י ע"פ הדקדוק, ואני הדל הן כל יקר ראתה עיני תשובת רבנים מדקדקים שהסכימו לומר להפך לומר חי בפתח בברכות כפי המנהג וכו' ע"ש בד"ק ז"ל.
ולפ"ז ברכת פרי הגפן שכל קהילות ישראל אנשים ונשים וטף אומרים בסגו"ל, כך ראוי לנהוג, ואין אנחנו משגיחים על משפט הדקדוק שיש במקראות, וכ"ש לפי מ"ש לעיל בס"ד שבזה הכלל נמצא שינוי להפך בקצת מקומות, וכאשר זכרתי לעיל. ודע כי מלבד הך דנקדישך ונעריצך, יש כמה מלות בתפלה וברכות שאין אנחנו נוהגים בהם ע"פ משפט דקדוק המקרא, ואזכיר קצתם והם בבהמ"ז, ועל הכל וכו' מודים לך ומברכים את שמך, וכן רחם וכו' ישראל עמך עירך כבודך היכלך מעונך דבירך ומלכות ב"ד =בית דוד= משיחך, וכן בברכת ההפטרה באליהו הנביא עבדך, ובמלכות ב"ד משיחך, וכן בתפלה להודות לך ולשבחך ולפארך ולרוממך, וכן באהבה כמצות רצונך, כמו שכתבת עלינו בתורתך ע"י משה עבדך, וכן קדש שמך בעולמך, צפניה חוזך, וכן בברכת ברוך שאמר נגדלך נשבחך ונפארך ונרוממך, וכן בברכות ק"ש, ובמוסף ר"ח ובסליחות של כיפור ותפלת ראש השנה וכיוצא בזה, הנה בכולם אנחנו אומרים כפי מה שאנחנו נוהגים בנקדישך ונעריצך, שהוא הפך משפט תורת הדקדוק של המקרא.
[1] זו לשון "נודע ביהודה":
שוב מה שהגיה הניקוד במלת ממָךְ בקמץ תחת המ"ם והגיה ממְךָ בשו"א תחת המ"ם וקמ"ץ תחת הכ"ף או ממֶךָּ בדגש וקמ"ץ תחת הכ"ף. הנה אין לי עסק בדקדוק ובפרט מלה זו לא מצאנוה רק ליחיד נוכח או לרבים לנוכח שלחו מכם. וכן הדבר אשר יקשה מכם. אבל למדבר בעדו הן ליחיד והן לרבים וכן ליחיד נסתר הוא ממנו ממני. וכן לרבים נסתרים הוא מהם ושימוש ממך לא מצאנו רק לנוכח כנ"ל ומעט מצינו מזה. ולכן אין לגדור בו משפט נקודתו. ולפי המדומה בהפסק מאמר משפט נקודתו ממָךְ בקמץ תחת המ"ם כמו מלת עמך שג"כ עמך ישב ובהפסק מאמר את העני עמך אלא שמלת ממֶךָּ מצינו בהפסק מאמר המ"ם בסגול והכ' קמוצה ודגושה שבעה גוים רבים ועצומים ממך דברים ז' א'. וכן בשאר מקומות. וידוע שאפי' חכמי הדקדוק לא מצאו טעם נכון לדגש החזק ואמרו שהוא לתפארת המלה[!]. ולכן לדעתי אף האומר בהפסק מאמר ממך במקום הצורך להשוות החרוזים לא משתבש. ועכ"פ ראוי שלא להחזיק במחלוקת עבור ענינים כאלו ואת והב בסופה אמת ושלום שפטו בשעריכם. כנפשכם ונפש הדורש שלומכם:
אפ"ר: אינני יודע מה צריך יישוב לדעת הגרי"ח, שכתב: "ועיין נודע ביהודה ח"א סי' ב' מ"ש, ודבריו צריכין ישוב".
שו"ת אגרות משה חלק או"ח ד סימן מ ד"ה ט"ו אם
א' דהגבלה תשל"ט. מע"כ ידידי וחביבי הרה"ג מוהר"ר אפרים גרינבלאט שליט"א...
ט"ו) אם לומר מוריד הגשם בסגול או בקמץ בדבר מוריד הגשם צריך לומר בקמץ תחת הגימל כי סוף ענין הוא שצריך לומר בקמץ כדאיתא בנדרים דף ל"ז דא"ר יצחק דמקרא סופרים הוא הלכה למשה מסיני ופי' אח"כ דהוא ארץ ארץ ופי' הר"ן והרא"ש והתוס' דהוא שכשיש בו אתנחתא נקרא בקמץ, והוא כל כה"ג אף בהפסק דאתנחתא וכ"ש בהפסק דסוף פסוק, וברכה ארוכה היא בכמה הפסקים יותר גדולים אף כסוף פסוק וכ"ש אתנחתא, וכן צריך לקרא גם בברכות לא רק בקריאה דתורה שאינו ענין חדוש ששייך לומר שהוא חדוש רק בתורה אלא דמקרא סופרים הוא שכן צריך לקרות מצד עצם הקריאה דתיבות כאלו בסוף ענין, וזהו חדושא דר' יצחק הוא מהל"מ מסיני. וקריין ולא כתיבן כתיבן ולא קריין מה שנקט זה לחדוש אף שלא שייך זה לסופרים ולחכמים מצד סברת עצמן ואף לא בנבואה בעלמא, דהא כמה דינים נדרשו ממקרא ומסורת שא"כ הוא מעיקרי התורה שהוא דוקא ע"י משה רבינו, הוא משום דקאי על הקריין ועל הכתיבן דבנביאים וכתובים שמחדש ר' יצחק דהם ג"כ מהלכה מסיני ע"י משה שהרי לא חשיב כלל מאלו שבתורה אף שמרובין הרבה מאלו שבכה"ק =שבכתבי הקודש=, ולכן פשוט שזאת דהמצוה אינו בתורה ומה שהר"ן והתוס' מצאו פירוש שהוא בפ' ואתחנן הוא טעות שלא חשיב מקראי דתורה אלא דכה"ק, וכפי האמת שכתבו שליכא כלל זה בתורה וצריך למחוק זה כדמחקו הגר"א, משום דאלו שבתורה לא חשיב כאן משום דהוא מלתא דפשיטא ולא קאי עלייהו ר' יצחק.
ר' חיים קרויס, קונטרס "ברכות החיים + מכלכל חיים בחסד" כולל שפע מקורות והסכמות.
E בהסכמת הגרש"ז אוירבך לח"ב:
אף שעד כה הייתי רגיל לומר הגָשם, ברם לאחר שקראתי את כל האמור בקונטרסו... התחלתי לומר בסגול...
E עי"ש בעמ' ע' לענין ב"פ הגפן.
שו"ת משנה הלכות חלק יא סימן עט
כיצד לומר מוריד הגשם בסגול תחת הג' או קמץ
א' לסדר אשר תשים לפניהם התשמ"ב בנ"י יצו"א.
מע"כ ידי"נ הרה"ג וו"ח נו"נ עוסק בצרכי צבור צרכי הנפש חי שעה שהוא נוסח התפלה כש"ת מוה"ר חיים קרויז שליט"א בעמח"ס ברכות החיים וספר מכלכל חיים בחסד ירושלים עיה"ק ת"ו.
אחדשכ"ת בידידות.
לעשות רצונו חפצתי על אשר הפציר בי על מה שכתב בספרו היקר ואסף וקבץ וליבן נוסח אמירת מוריד הגשם בברכת אתה גבור שצריך לאומרו בסגול תחת הגימ"ל ולא בקמ"ץ והביא לזה ראיות נכוחות וכמעט מוכרחות הגם שאין אני בקי בחכמת הדקדוק אשר בה תלוי עיקר הדבר ומ"מ מקובל הוא אצלינו לומר גשם בסגול ומקובל מפי צדיקים שהאומר גשם בקמ"ץ יש לבדוק אחריו מאיפו באה לידו, (הגם כי ודאי ח"ו לומר על הני שנוהגין כן וכן קבלו מאבותיהם) אבל מ"מ המשנה לומר מוריד הגשם בסגול אין בזה ח"ו משום שינוי מנהג אבותיו הגם שאבותיו אמרו גשם בקמ"ץ כיון שברוב סידורים הקדמונים ורובם ככולם כתיב בסגול וגם אבותיהם שאמרו גשם בקמ"ץ לא אמרו כן מצד דיוק ובירור שלא מצינו מהם שביררו כן לומר דוקא בקמ"ץ א"כ י"ל דמחמת פשיטת הענין או כן נהגו אנשי מקומו ג"כ נהג לומר גשם בקמ"ץ עכ"פ כל שלא מצינו בירור גמור שביררו אבותיו לומר דוקא בקמ"ץ אמרינן סירכא נקט.
וממילא ודאי ניחא להו בשינוי זה שיאמר בסגול כיון שכן מבואר בכל הסידורים וכן נראה ריהטא דלישנא והפוסקים ובפרט כי יש תולין שבא ממקור משכיל ועיין שמן רוקח בשו"ת מהד"ת אות ב' ואות ג' בא"ח סי' ל"ב וז"ל ולדעתי גם המשנים לומר מוריד הגשם בקמץ לא טוב הם עושים לשנות הנוסחא הישנה הרגילה בפי כל ישראל, ועכ"פ מבואר כמעט בכל נוסחאות הקודמים שהיו מנקדים בסגול תחת הגימל וכמ"ש גם בשם מנהגי פראנקפורט דמיין מספר דברי קהלות אשר העתיק הרה"ג מוה"ר יונה מרצבך (שליט"א) ז"ל מירושלים וגם כי כבר ראיתי שפסקו כן הרבנים הגאונים ידי"נ מירושלים הגרי"י וייס (שליט"א) ז"ל גאב"ד דירושלים, והגרא"מ ש"ך, והגרש"ז אויערבאך ועוד, ולכן גם ידי הכהה תכון עמו כיהודה ועוד לקרא להוריד הגשם לישראל בסגול כי סגולה הוא לכל העמים ואתם תהיו לי סגולה מכל העמים כי לי כל הארץ.
ובזה הנני ידי"נ דושה"ט וכאש"ל ויה"ר שיתקבלו תפלותינו בתוך תפלת צדיקי ישראל לטובה ולברכה ונזכה כולנו יחד לביאת משיח צדקינו ויברר לנו הבירור האמיתי בכל תפלותינו, הכותב למען כבוד התורה ולומדיה בלב ונפש, מנשה הקטן
שו"ת מנחת יצחק חלק ה סימן צט
ג. וע"ד מה שאומרים בתפילת ובא לציון, והיה ד' מבטחו, ויש סידורים הטי"ת /הט'/ בפתח, ויש סידורים בקמץ, והתמיה שבפסוק (ירמי' י"ז - ז'), כתוב בקמץ, וכן היא לפי הכלל שבסופו צריך להיות בקמץ, כמו שהעיר הרב הגאון מוהר"י לעבאוויטש שליט"א אב"ד דקאפיש יצ"ו, אולם כהדג"ק הביא ממה דאיתא בתשו' לבושי מרדכי (ח"ד סי' רי"ג), דצ"ל ומוריד הגשם , הג' בסגול , ואי משום דהוא במקום אתנחתא, אינו מבורר לנו בתקוני תפילה עם הטעמים, רק משמי' דהגאון מאוה"ג מווילנא נאמר, דהיה מקפיד גם בתפילה, וראיתי בסידורו, דבקדיש בתיבת כרעותי' הכ"ף /הכ'/ דגושה, מטעמי' אמרה דיש נגינה מפסקת בין תיבת ברא לכרעותי', ובטל הכלל מ"ש, דאם יש נח נסתר לפני' היא רפה...
והנה ברוב סידורים איתא מבטחו בפת"ח /בפתח/, וכן הורגלתי לומר מילדותי, ואף בסידור הגאון מווילנא ז"ל, שהעיד עליו הלבושי מרדכי ז"ל, שהיה מקפיד גם בתפילה, כתוב בובא לציון, מבטחו בפתח, אמנם בסידור קרבן מנחה דפוס זיטאמיר משנת תרי"ז הנדפס ע"י הרבני מוה' ארי' ליב שפירא, נכד הרב מסלאוויטא, איתא מבטחו בקמ"ץ /בקמץ/, (ומוריד הגשם הג' בסגו"ל /בסגול/, משא"כ בסידור הגאון מווילנא איתא הגשם הג' בקמ"ץ /בקמץ/)...
E הגרע"י, חזון עובדיה ח"ב עמ' קצג-קצד; שו.
E ר' יצחק (בן הגר"ע) יוסף, ילקוט יוסף, ח"ג עמ' תצד.
E ספר קול תורה, תשובות להשגות שהעירו על יביע אומר וילקוט יוסף, ה, תשס"ד, עמ' כ: המכין מצעדי גָבר, עשני עָבד; אך גֶפן גֶשם - הכל לפי המנהג, גם אם סותר כללי הדקדוק!
E הרב שלוש מנתניה, שו"ת חמדה גנוזה חולק על הגרע"י בענין ברכת בפה"ג, ודוחה טענת הגרע"י ש"אמן" הוא סיום המשפט, וע"כ י"ל הגפן בצורת הקשר!
E יעויין עוד במקראי קודש (הררי) - ליל הסדר, פרק ד, הערה כ (עמ' 131) בשם הגר"א נבנצל שפרסם מאמר על כך בירחון בית אהרן וישראל, והבין מהגרשז"א שאין צ"ל כאן הפסק, ורק מחמת המדפיסים סבורים "העולם" שיש קטע חדש מ"מכלכל חיים" (ואגב, כך מקובל בניגון הימים הנוראים).
בענין הגשם בסגול.
E ספר אמת ליעקב (קמנצקי), בראשית, על "עפר אתה".
ר' אליהו לוין:
בענין "הטל" יש ספרים שגרסו במעשה המן הטל ט קמוצה גם בטעם סגול.
אבל בברויאר שם בפתח. אבל אצל גדעון יש קמץ גם לא באס"ף
[אינני מעיין בספרים עתה, אני מקווה שאין אי דיוקים]
...אם אינני טועה דבריו בעניין אתה בא' פתוחה מלעיל הובאו גם בסידור "ווילנא".
מסתמא שמת לב שכמעט בכל מקום בתפילת העמידה אַתה מנוקד בפתח בסידור אזור אליהו
כי כן הוא בסידורים ישנים.
E האם ניתן ללמוד מתפלת טל/גשם ששם אולי הוא יותר הפסק, אם כי אף שם אינו טעם מפסיק, שכן "ברכה ולא לקללה" במקורו כנראה נאמר ברצף ע"י הש"ץ (ולא ע"י הציבור, וכיו"ב בעוד מקומות כגון "היום תאמצנו"). וכן כאן ע"מ עונים ואומרים בכל חזרת הש"ץ "לברכה".
E בסידור א' נפח וכן בסידור ווילנא (י-ם תדש"ן) איתא "טַל" ו"גֶשם" ושם בהערה שכן כתב בעל ספר "מלאכת עבודת הקודש" סאלוניקי שכ"ח (אפ"ר: מי זה?) וכן מנוקד בסידור ריעב"ץ. ויש לציין כי זוהי דוגמה נוספת לסטיות מהדורת אשכול של סידור ריעב"ץ (שניקדה "טָל", "גֶשם") מניקודו של הריעב"ץ אשר הדפיס "טַל" ו"גֶשם" (ואף ציין אתנחתא ב"הגֶשם"!), כמופיע בצילום שבכרך ב' של מהדורת אשכול.
E אותם סידורים המנקדים "גֶשם" אך "טָל" (ולא "טַל"), כנראה שלא סבירא להו שאין צריכה להיות שם הפסקה, אלא שניתן לומר צורת הקשר גם במקום שצ"ל הפסק. ואגב, מסידורי ע"מ שמנקדים "טָל" אין כ"כ ראייה, שכן הם אינם מבחינים במבטא בין קמץ לפתח.
E האם כיו"ב ניתן גם לומר צורת הפסק בהקשר? לכאורה ניתן להוכיח שכן, מל"ח שבה מצאנו צורות הפסק לרוב גם שלא בהפסק (ראה הדיון על נקדישך). השתא דאתית להכי, אין סיבה לחלק, ועל כן יש מקום לומר "הגָשם" כמו "טָל", שכן ניתן להשתמש בצורות הפסק גם שלא בהפסק!
בס"ד ערב יום הכיפורים סט
כבוד עורכי "הלכה למעשה" וקוראיו שלום ושנה טובה!
הוגֵּד הוגַּד לי שבחוברת ההלכתית של הלכה למעשה הובא לומר מוריד הגֶּשם בג' קמוצה ולא סגולה.
יש להצטער על שגגת הוראה זו.
הלא כבר לפני יותר משלושים שנה נתבאר היטב שבכל הסידורים עד לפני כמאתיים שנה היה כתוב הגשם בג' סגולה: הַגֶּשֶׁם. ואז בא מסכיל-מכשׁיל חצוף אחד ובסידור "ויעתר יצחק" שהוציא לחושך, הוא שינה בחמש מאות מקומות מנוסח הסידורים שלפניו מקוצר דעתו. אחד משינוייו הוא הפיכת מוריד הַגֶּשֶׁם למוריד הגָּשם.
כל זה התבאר בחוברות שיצאו אז לאור ע"י ר' חיים קרויס נר"ו.
באחת החוברות שיצאו אז נדחו בקל הטענות שאפשר להכשיר את המסכיל הזה כיון שראינו שגדולי ישראל מזכירים את שמו. קלות דעתו חוצפתו וזיופיו הן עובדה קיימת ללא עוררין.
אפשר בקל להוכיח שהוא לא צדק ורק עיוות עלינו את נוסח התפילה.
לולא ההבדל בין ימות החמה וימות הגשמים היינו קוראים ברציפות אחת את שבחי המקום: רב להושיע, מוריד הַגֶּשֶׁם, מכלכל חיים בחסד, מחייה מתים.... סומך נופלים וכו'. וכל זה ללא הפסק של אתנח או סוף פסוק.
כיון שבימות החמה אין אומרים מוריד הַגֶּשֶׁם, הרי "משיב הרוח ומוריד הַגֶּשֶׁם" נדפס בשורה בפני עצמה מה שגרם לדעתו הרעועה לחשוב שיש כאן הפסק.
הגיעו עצמכם האם גם מישהו גרס מכלכל חיים בחָסד?
שמעתי שטוענים שכך התפלל הגר"א {אולי משמע כן משו"ת מנחת יצחק חלק ה סימן צט דלעיל}. אם זה נכון למה אין זה מופיע במעשה רב?
אין להביא ראייה מרבנים וגדולי ישראל שהלכו לפי סידורי זמנם. לא כולי עלמא הם חוקרי נוסחאות הסידורים אלא סומכים על הסידורים הנפוצים.
בלי להיכנס לויכוחים אם נמצא סידור בודד באיזה מקום לפני המסכיל-מכשיל סאטנוב בעל ויעתר יצחק שגרס גשם בג' קמוצה, אין זה משנה את המציאות שבכל תפוצות ישראל עד לפני כמאתים שנה, ובכל תפוצות ישראל של הספרדים ועדות המזרח והמערב עד היום גורסים "משיב הרוח ומוריד הַגֶּשֶׁם" בג' סגולה.
אחרי שזכינו דאכשר דרא, ובעניין זה חזרה עטרת הסידורים הישנים למקומה מלבד בודדים המחזיקים במנהגם הישן, והדור הצעיר התרגל כבר לנוסח הישן והנכון, הרי עתה מי שמחזיר לנוסח המסכיל-מכשיל סאטנוב הוא המשנה וידו צריכה להיות על התחתונה.
לציין שמרן שר ההוראה ר' משה פיינשטיין ז"ל אע"פ שלכתחילה נראה לו כנוסח הג' הקמוצה – הרי אחרי שהביאו לו את הראיות הודיע שלא יפסוק בעניין זה.
בהא סלקינן בהא נחתינן משיב הרוח ומוריד הַגֶּשֶׁם.
בברכה ובכבוד רב, ובברכת חתימה טובה, אליהו לוין eliy...@gmail.com
לא אהבתי את כינויי הגנאי בהם הזכרת את ר"י סאטנוב. ראה את מאמרי הרב רפאל פוזן והרב י' לויפר על ה"ר ש"ז הענא ור"י סאטנוב בגליון תשרי של כתב העת המעיין.
דברי חכמים....
Yaaqov L o e w i n g e r - יעקב ל ו י נ ג ר
e-mail
: jud...@post.tau.ac.il
אפ"ר:
כתב ר' אליהו לוין:
"לציין שמרן שר ההוראה ר' משה פיינשטיין ז"ל אע"פ שלכתחילה נראה לו כנוסח הג' הקמוצה – הרי אחרי שהביאו לו את הראיות הודיע שלא יפסוק בעניין זה."
צ"ע, ראשית מי מעיד על כך, וממה בדיוק חזר בו, ומה המשמעות של "הודיע שלא יפסוק בעניין זה", האם הוא עצמו שינה מנהגו (כגרש"ז אוירבך דלעיל)? האם הלכה ואין מורין כן? ולמה לא פרסם זאת בכתובים, והשאיר לדורות בענין זה רק את שו"ת אגרות משה (חלק או"ח ד סימן מ ט"ו). ועוד, האם חזר בו מן העיקרון שהסיק מנדרים, שלשון התפילה צריכה להיות ע"פ הדקדוק המקראי, עכ"פ לענין צורות הֶפסק?
----- Original Message -----
From: דורון ומירית יעקב
Sent: Sunday, November 02, 2008 10:19 AM
מה עם מוריד הטַּל / הטָּל?
בתימן: הַטָּל, ואין זה צורת הפסק, אלא חלק מתופעה המנקדת שמות קצרים מגזרת הכפולים בקמץ (וכן 'ותן טָל ומטר לברכה').
שו"ת דברי יציב חלק או"ח סימן סז בנוסח משיב הרוח ומוריד הטל
+++++++++++++++++++++++++++++++++++ ע"כ הדבקה ++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++
----- Original Message -----From: וינטרויבCc: 'יעקב לוינגר' ; 'דויד יצחקי' ; 'ליאור' ; 'uriel' ; 'מרשה פרנק' ; 'אזור אליהו' ; 'שמעון שוסטר' ; 'א שמידמן' ; 'יהונתן נוימן' ; 'Mordechai Perlman' ; 'אליהו ובר' ; 'ב ש המבורגר' ; 'משה המבורגר' ; zvi...@gmail.com ; 'חנן אריאל' ; 'דויד כוכב' ; 'אליהוא' ; 'ילו״י' ; 'אשר לוי' ; 'בן ציון לוי' ; 'דויד יחיאל כוהן' ; 'אברהם שלמה סולומון'Sent: Wednesday, October 03, 2012 3:58 PMSubject: RE: ניקוד טל וְ-אבא בנדוידהסרתי חלק מהנמענים שאינם חפצים בתכתובת זו. נא לא להרחיב את הרשימה בחזרה
תודה
From: midushy [mailto:mid...@gmail.com]
Sent: Tuesday, October 02, 2012 11:18 PM
To: 'אברהם אומן'; 'ינאי'; 'eliyahu levin'
Cc: 'מרדכי ויינטרויב'; 'יעקב לוינגר'; 'דויד יצחקי'; 'ליאור'; 'uriel'; 'מרשה פרנק'; 'אזור אליהו'; 'שמעון שוסטר'; 'א שמידמן'; 'יהונתן נוימן'; 'Mordechai Perlman'; 'אליהו ובר'; 'ב ש המבורגר'; 'משה המבורגר'; zvi...@gmail.com; 'חנן אריאל'; 'דויד כוכב'; 'אליהוא'; 'ילו״י'; 'יחיאל גולדהבר'; 'אשר לוי'; 'בן ציון לוי'; 'דוד פ. '; 'יוסף עופר'; 'הבלין רש"ז > , ACA...@012.net.il <ACA...@012.net.il>, עזריאל לוי <levi...@netvision.net.il>, דויד יחיאל כוהן <david...@gmail.com>, pele...@gmail.com <pele...@gmail.com>, אברהם שלמה סולומון <sol...@neto.bezeqint.net>'
Subject: ניקוד טל וְ-אבא בנדויד
יישר כוח ר' אליהוא נ"י [מקבוצת סעד תובב"א, האהובה עליי משנות לימודיי , מאלול תשכ"ג עד תשרי תשכ"ז ב''ישיבת הנגב'' הסמוכה
---בשעה שחבריי ל"שבט" - 'עלומים', הקימו יחד עם שבט 'אורים' את הקיבוץ\קבוצה הסמוכה: עלומים...(ושמעתי שלא נשאר מן הגרעין המייסד הזה אף אחד. האחרון היה בנו קורמן, בן עירי תל אביב? כמדחמני??...)---]
מאיזה ספר זה? אנא סרוק לי את הדפים הללו שציינת.
או אמור נא לי היכן אפשר למצוא אותם בהיברו-בוקס?
האם מדובר על אות אדם גדולו אבא בנדויד בעל המחבר 2 הכרכים הישנים והטובים "לשון מקרא ולשון חכמים"?
מועדים לששון ולשמחה
מיכאל דושינסקי
-------------------------------------------------------------------------------------------------
From: Elihu [mailto:el...@saad.org.il] Sent: Tuesday, October 02, 2012 9:12 PM Subject: טל בקמץ או בפתח
שלום וחג שמח
אינני אוהב לכתוב דואל בחול המועד, אבל נראה כי חבל על הזמן שלכם.
בן-דוד כותב על הפחת והקמץ באריכות (צורות הקשר וצורות הפסק ע' 162 - 179,
כולל חלוקה לפי הטעמים. אז תקראו: בחול המועד יש זמן.
ברור כי שני מיני ניקוד נכונים, ואין זה ענין של הפסק מול הקשר בלבד.
בברכת התורה
אליהוא
From: אברהם אומן [mailto:aum...@etrog.net.il] Sent: Tuesday, October 02, 2012 2:29 PM To: 'midushy'; 'ינאי'; 'eliyahu levin' Cc: 'מרדכי ויינטרויב'; 'יעקב לוינגר'; 'דויד יצחקי'; 'ליאור'; 'uriel'; 'מרשה פרנק'; 'אזור אליהו'; 'שמעון שוסטר'; 'א שמידמן'; 'יהונתן נוימן'; 'Mordechai Perlman'; 'אליהו ובר'; 'ב ש המבורגר'; 'משה המבורגר'; zvi...@gmail.com; 'חנן אריאל'; 'דויד כוכב'; 'אליהוא'; 'ילו״י'; 'יחיאל גולדהבר'; 'אשר לוי'; 'בן ציון לוי'; 'דוד פ. '; 'יוסף עופר'; 'הבלין רש"ז > , ACA...@012.net.il <ACA...@012.net.il>, עזריאל לוי <levi...@netvision.net.il>, דויד יחיאל כוהן <david...@gmail.com>, pele...@gmail.com <pele...@gmail.com>, אברהם שלמה סולומון <sol...@neto.bezeqint.net>' Subject: RE: סידור חדש דויד המלך!
(אך ייתכן ש: טל צריך\יכול כן להשתנות לקמץ אף בהפסקה קטנה, משנית...)
בדיוק מזה התכוונתי לאפוקי. אין דבר כזה. המקור הוא טעות ניקוד של מדפיסי וונציה שכתבו "וּבַבֹּ֗קֶר הָֽיְתָה֙ שִׁכְבַ֣ת הַטָּ֔ל סָבִ֖יב לַֽמַּחֲנֶֽה:" כשבעצם במקור היה כתוב הַטַּ֔ל והם התבלבלו מהטל של הפסוק הבא. ששם הוא באתנחתא. ומזה יצא "כלל" שטל משתנה לקמץ גם שלא באתנחתא וסוף פסוק, וכל הכלל הזה מתבסס על הטעות הנ"ל.
(בנוסף יש עוד שני פסוקים שכתוב בהם טל בקמץ שלא באתנחתא וסוף פסוק:
מִמֶּ֤גֶד שָׁמַ֙יִם֙ מִטָּ֔ל וּמִתְּה֖וֹם רֹבֶ֥צֶת תָּֽחַת:
שֶׁרֹּאשִׁי֙ נִמְלָא-טָ֔ל קְוֻּצּוֹתַ֖י רְסִ֥יסֵי לָֽיְלָה:
בשני הפסוקים האלו מדובר בזקף קטן שיש לו דרגת הפסקה גדולה כיון שהפסוק הראשון הוא מפריד בין שני משפטים עצמאיים, והשני הוא מפריד בין שתי צלעות מקבילות של משפט. וזה עושה קמץ לא רק בטל אלא בכל מילה שתהיה שם. וגם אם היה כתוב שם גשם היה הופך לקמץ. ולכן אין ראיה מהם אלא מהפסוק הראשון שכותב טל בזקף קטן בפתח.)
From: midushy [mailto:mid...@gmail.com]
Sent: Tuesday, October 02, 2012 11:20 AM
To: 'אברהם אומן'; 'ינאי'; 'eliyahu levin'
Cc: 'מרדכי ויינטרויב'; 'יעקב לוינגר'; 'דויד יצחקי'; 'ליאור'; 'uriel'; 'מרשה פרנק'; 'אזור אליהו'; 'שמעון שוסטר'; 'א שמידמן'; 'יהונתן נוימן'; 'Mordechai Perlman'; 'אליהו ובר'; 'ב ש המבורגר'; 'משה המבורגר'; zvi...@gmail.com; 'חנן אריאל'; 'דויד כוכב'; 'אליהוא'; 'ילו״י'; 'יחיאל גולדהבר'; 'אשר לוי'; 'בן ציון לוי'; 'דוד פ. '; 'יוסף עופר'; 'הבלין רש"ז > , ACA...@012.net.il <ACA...@012.net.il>, עזריאל לוי <levi...@netvision.net.il>, דויד יחיאל כוהן <david...@gmail.com>, pele...@gmail.com <pele...@gmail.com>, אברהם שלמה סולומון <sol...@neto.bezeqint.net>'
Subject: RE: סידור חדש דויד המלך!
מחועדים לשמחה:
בשינוי:
ובכלל: הנוסח האמיתי צ"ל:
משיב הרוח ומוריד הטל!
ז"א השינוי בין חורף לקיץ הוא רק במילה אחת.
ולפיכך לגבי מילה זאת גשם\טל
צריך להחליט האם היא הפסק או לא ולפי"ז ישתנה הניקוד בשתיהן
ללא הפסק: גֶּשם \ טַּל (אך ייתכן ש: טל צריך\יכול כן להשתנות לקמץ אף בהפסקה קטנה, משנית...)
בהפסק: גָּשם \ טָּל
ועיינו בסידורים (ובהיגיון!) האמיתיים בנושא זה...
מי"ד
From: אברהם אומן [mailto:aum...@etrog.net.il]
Sent: Tuesday, October 02, 2012 12:15 AM
To: 'ינאי'; 'eliyahu levin'
Cc: 'מרדכי ויינטרויב'; 'יעקב לוינגר'; 'דויד יצחקי'; 'ליאור'; 'uriel'; 'מרשה פרנק'; 'אזור אליהו'; 'מיכאל דושינסקי'; 'שמעון שוסטר'; 'א שמידמן'; 'יהונתן נוימן'; 'Mordechai Perlman'; 'אליהו ובר'; 'ב ש המבורגר'; 'משה המבורגר'; zvi...@gmail.com; 'חנן אריאל'; 'דויד כוכב'; 'אליהוא'; 'ילו״י'; 'יחיאל גולדהבר'; 'אשר לוי'; 'בן ציון לוי'; 'דוד פ. '; 'יוסף עופר'; 'הבלין רש"ז > , ACA...@012.net.il <ACA...@012.net.il>, עזריאל לוי <levi...@netvision.net.il>, דויד יחיאל כוהן <david...@gmail.com>, pele...@gmail.com <pele...@gmail.com>, אברהם שלמה סולומון <sol...@neto.bezeqint.net>'
Subject: RE: סידור חדש דויד המלך!
ואיך אומרים גשם בסגול או בקמץ?
בכל מקרה מי שאומר בסגול אין סיבה שיאמר טל בקמץ כיון שאם בגשם זה לא הפסק מאמר גם בטל לא.
וכל סידורי האשכנזים עד סטאנוב כתבו בסגול כמבואר בספר מכלכל חיים בחסד.
From: ינאי [mailto:yann...@gmail.com]
Sent: Tuesday, October 02, 2012 12:06 AM
To: eliyahu levin
Cc: מרדכי ויינטרויב; יעקב לוינגר; דויד יצחקי; ליאור; uriel; מרשה פרנק; אזור אליהו; מיכאל דושינסקי; שמעון שוסטר; א שמידמן; יהונתן נוימן; אברהם אומן; Mordechai Perlman; אליהו ובר; ב ש המבורגר; משה המבורגר; zvi...@gmail.com; חנן אריאל; דויד כוכב; אליהוא; ילו״י; יחיאל גולדהבר; אשר לוי; בן ציון לוי; דוד פ. ; יוסף עופר; הבלין רש"ז > , ACA...@012.net.il <ACA...@012.net.il>, עזריאל לוי <levi...@netvision.net.il>, דויד יחיאל כוהן <david...@gmail.com>, pele...@gmail.com <pele...@gmail.com>, אברהם שלמה סולומון <sol...@neto.bezeqint.net>
Subject: Re: סידור חדש דויד המלך!
לגבי מוריד הטל, כן הוא בנוסח תימן- שאמי ובלדי- בקמץ. מועדים לשמחה, חן ינאי.
חן ינאי 054-7455813. תחשוב טוב-יהיה טוב!
ב-29 בספט 2012, בשעה 20:08, eliyahu levin <eliy...@gmail.com> כתב/ה:ברשותכם החלפת נושא.
הבוקר מצאתי בבית הכנסת קהל עדת ישורון ברמות סידור חדש שנת הדפסה עב בשם דויד המלך.
הביא את הסידור מודענו הרב משה בן מורה דרכנו הרב בנימין שלמה המבורגר נר"ו יזכה לרפואה שלמה והחלפת כוח והחלצת עצמות!
מהמעט שהספקתי להציץ בו.
....מוריד הטָּל בקמץ
אני מקווה שאחרי החג נוכל לברר יותר!
בברכת חג שמח
אליהוהודעות יוצאות ונכנסות
עשויות להגיע לשיתוף נמענים נוספים.
אם אין זה רצוי - נא להודיע!
אליהו
קיבלת הודעה זו מכיוון שאתה מנוי לקבוצה 'רוחב לשון' בקבוצות Google.
כדי לפרסם הודעות בקבוצה זו, שלח דוא"ל ל-rohav-lashon@googlegroups.com.
כדי לבטל את המינוי שלך לקבוצה זו, שלח הודעת דוא"ל ל-rohav-lashon+unsubscribe@googlegroups.com
לאפשרויות נוספות, בקר בקבוצה זו בכתובת http://groups.google.com/group/rohav-lashon?hl=iw.