מצאתי בנושא זה שיטות שונות.
מה דעתכם? איזו נכונה יותר? ואיזו עדיפה להוראה?
כוח"ט
אפ"ר
1. אמו"ר ב"דיקא נמי: דקדוק לתלמוד הבבלי ולתרגום אונקלוס", עמ' 27:
עברית |
ארמית |
ז |
ד |
ש |
ת |
צ |
ע |
צ |
ט |
ובעמ' 28:
לעיתים יש חילופים של עיצורים בעלי מוצא ("נקודת חיתוך") דומה:
עברית |
ארמית |
ל |
נ |
ח |
ה |
ב |
פ |
2. הרב ד"ר שלמה טולידאנו, מכללת ליפשיץ:
בסה"כ, הארמית נבדלת מן העברית בשישה עיצורים:
עברית |
ארמית |
דוגמאות |
ש (שמאלית) |
ס |
שׂוֹטָה - סוֹטָה |
צ |
ע |
צֹאן-עָאן, אֶרֶץ-אֲרַע |
צ |
ט |
צוּר-טוּר, עֵצָה-עֵיטָא |
ז |
ד |
זָכָר-דְּכַר, זָהָב-דְּהַב |
ש |
ת |
שָׁלֹש-תְּלָת, אִשָּׁה-אִתְּתָא |
צ |
ז |
בְּזַע-בָּצַע (=קרע) |
--
קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'רוחב לשון' של קבוצות Google.
כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל rohav-lashon...@googlegroups.com.
כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/rohav-lashon/CAOYkKwHGtf5FMtcnz8hM%2BRUxOOT3MkFPFGKfSAdkuQJCffW%3DHQ%40mail.gmail.com.
... בודאי שישנם מקרים בודדים שבהם מסיבות פונטיות מסויימות המעתק לא הושלם בכל השפות (כגון בערבית شمس במקום سمس (שמש), וכן ستة במקום شثة (ששה), אבל מקרים של ונהפוך הוא [ שהעיצור ז2 הפך לד' בעברית ולז' בארמית, ההפך הגמור מהמקובל ] לא מצאנו.
בברכה