ייתי ולא איחמיניה

[אוריאל פרנק‎]

מתוך "מדריך למשתמש ולמורה, כיצד להסתייע ב"סִיַּיעְתָּא לְתַלְמוּדָא" בלימוד גמרא"

בארמית של התלמוד הבבלי [...] לנסתר (= הוּא) ולנסתרים (= הֵם), תופיע ל- או נ- כתחילית, כגון: לִכְתּוֹב, נִכְתּוֹב (= "יִכְתּוֹב" בעברית), ולנסתרים: לִכְתְּבוּ, נִכְתְּבוּ (= "יִכְתְּבוּ" בעברית). כך אנו מבטלים את החמץ: "כָּל חֲמִירָא... לִיבְטִיל (= יִבָּטֵל)... כְּעַפְרָא דְאַרְעָא", וכיו"ב בביטויים "לֶהֱוֵי יָדוּעַ" (= יְהֵא הדבר יָדוּעַ) ו"רַחֲמָנָא לִיצְּלַן" (= הָרַחֲמָן יַצִּילֵנוּ). רק לעתים רחוקות, מופיעה התחילית י- (המוכּרת לדוברי עברית) גם בארמית הבבלית, כגון "יֵימר" (= "יֹאמַר" בעברית).

הנה קטעים נבחרים ממאמר זה:

https://shammafriedman.files.wordpress.com/2014/01/7-d7a9d79cd7a9-d794d7a2d7a8d795d7aa-d791d793d7a7d793d795d7a7-d790d7a8d79ed799d7aa-d791d791d79cd799d7aa.pdf