עוד על "שריון"

4 views
Skip to first unread message

אוריאל פרנק

unread,
Sep 19, 2018, 6:32:50 PM9/19/18
to
בפיוט מראה כהן: כלבוש מעיל וכשרין / וכשריון  צדקה ?

יש במקרא שתי חלופות, והמוכרת לדוברי עברית בימינו היא החלומה.
אך הפייטן כנראה התכוון לצורה המצויה בישעיהו נ"ט י"ז, וכך הדפיס גולדשמיד ועוד.


1-2. וְכוֹבַע נְחֹשֶׁת עַל רֹאשׁוֹ וְשִׁרְיוֹן קַשְׂקַשִּׂים הוּא לָבוּשׁ וּמִשְׁקַל הַשִּׁרְיוֹן חֲמֵשֶׁת אֲלָפִים שְׁקָלִים נְחֹשֶׁת. (שמואל א י"ז:ה' / מקראות גדולות)
3. וַיַּלְבֵּשׁ שָׁאוּל אֶת דָּוִד מַדָּיו וְנָתַן קוֹבַע נְחֹשֶׁת עַל רֹאשׁוֹ וַיַּלְבֵּשׁ אֹתוֹ שִׁרְיוֹן. (שמואל א י"ז:ל"ח / מקראות גדולות)
4. וְאִישׁ מָשַׁךְ בַּקֶּשֶׁת לְתֻמּוֹ וַיַּכֶּה אֶת מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל בֵּין הַדְּבָקִים וּבֵין הַשִּׁרְיָן וַיֹּאמֶר לְרַכָּבוֹ הֲפֹךְ יָדְךָ וְהוֹצִיאֵנִי מִן הַמַּחֲנֶה כִּי הׇחֳלֵיתִי. (מלכים א כ"ב:ל"ד / מקראות גדולות)
5. וַיִּלְבַּשׁ צְדָקָה כַּשִּׁרְיָן וְכוֹבַע יְשׁוּעָה בְּרֹאשׁוֹ וַיִּלְבַּשׁ בִּגְדֵי נָקָם תִּלְבֹּשֶׁת וַיַּעַט כַּמְעִיל קִנְאָה. (ישעיהו נ"ט:י"ז / מקראות גדולות)
6. וַיְהִי מִן הַיּוֹם הַהוּא חֲצִי נְעָרַי עֹשִׂים בַּמְּלָאכָה וְחֶצְיָם מַחֲזִיקִים וְהָרְמָחִים הַמָּגִנִּים וְהַקְּשָׁתוֹת וְהַשִּׁרְיֹנִים וְהַשָּׂרִים אַחֲרֵי כׇּל בֵּית יְהוּדָה. (נחמיה ד':י' / מקראות גדולות)
7. וְאִישׁ מָשַׁךְ בַּקֶּשֶׁת לְתֻמּוֹ וַיַּךְ אֶת מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל בֵּין הַדְּבָקִים וּבֵין הַשִּׁרְיָן וַיֹּאמֶר לָרַכָּב הֲפֹךְ [יָדְךָ] (ידיך) וְהוֹצֵאתַנִי מִן הַמַּחֲנֶה כִּי הׇחֳלֵיתִי. (דברי הימים ב י"ח:ל"ג / מקראות גדולות)
8. וַיָּכֶן לָהֶם עֻזִּיָּהוּ לְכׇל הַצָּבָא מָגִנִּים וּרְמָחִים וְכוֹבָעִים וְשִׁרְיֹנוֹת וּקְשָׁתוֹת וּלְאַבְנֵי קְלָעִים. (דברי הימים ב כ"ו:י"ד / מקראות גדולות)



הודעה שהועברה
מאת: Uriel Frank <maane...@gmail.com>
תאריך: 3 במרץ 2015 בשעה 2:42
נושא: Fwd: Re: תרומה
אל: franklashon ‫‎<FRank...@gmail.com>‎‬


---------- הודעה שהועברה ----------
מאת: "דוד כוכב" <da...@darga.org.il>
Date: 2015 2 27 16:23
נושא: Re: תרומה
אל: "מ ארנד" <moshe_...@walla.com>, "אוריאל פרנק" <maane...@gmail.com>

שמות פרק לב, יט וַיַּרְא אֶת הָעֵגֶל וּמְחֹלֹת

אונקלוס: וחזא ית עגלא וחנגין

אבן עזרא: וירא את העגל והמחולות סביביו.

רבנו בחיי: וירא את העגל ומחולות. מכל כלי זמר שהיו שם לא הזכיר אלא מחול

חזקוני: ומחלת - חלילים, כמו הללוהו בתוף ומחול.

רָאָה אֶת הָעֵגֶל וְאֶת הָרִקּוּדִים לִצְלִילֵי חֲלִילִים

 

שמות פרק לב, כט מִלְאוּ יֶדְכֶם הַיּוֹם

רש"י: תתחנכו להיות כהנים למקום (זבחים קטו)

חזקוני: מלאו ידכם היום - כבר נתמלאו כל יד ויד שלכם להיותכם משרתי הקב"ה

ספורנו: מלאו ידכם היום לה'. הקנו שלמות לידכם היום שתהיינה מוכנות לעבדו במקדשו

העמק דבר: הרגילו עצמכם לעשות

הִכָּנְסוּ הַיּוֹם לְתַפְקִידְכֶם

 

 


בתאריך 22 בפברואר 2015 בשעה 14:43, מאת דוד כוכב <da...@darga.org.il>:

 

ספר שמות פרק כח (ל) וְנָתַתָּ אֶל חשֶׁן הַמִּשְׁפָּט אֶת הָאוּרִים וְאֶת הַתֻּמִּים

תָּשִׂים בְּחוֹשֶׁן עֲשִׂיַּת הַמִּשְׁפָּט אֶת הָאֲבָנִים הַמְּאִירוֹת הָעוֹנוֹת לִשְׁאֵלוֹת

אונקלוס: ותתן בחשן דינא ית אוריא וית תמיא

"יונתן": ותתן בחשן דינא ית אוריא דמנהרין מליהון ומפרסמין טמירן דבית ישראל וית תומיא דמשלימין בעובדיהון לכהנא רבא דתבע אולפן מן קדם יי בהון דבהון חקיק ומפרש שמא רבא וקדישא דביה אתבריין תלת מאה ועישרתי עלמיא וחקיק ומפרש באבן שתיה דבה חתם מארי עלמא פום תהומא רבא מן שירוייא וכל מאן דמדכר ההוא שמא קדישא בשעת אניקי משתזיב וטמירן מגליין.

רש"י: את האורים ואת התומים - הוא כתב שם המפורש שהיה נותנו בתוך כפלי החשן שעל ידו הוא מאיר דבריו ומתמם את דבריו (יומא עג) ובמקדש שני היה החשן שא"א לכ"ג להיות מחוסר בגדים אבל אותו השם לא היה בתוכו ועל שם אותו הכתב הוא קרוי משפט שנא' (במדבר כז) ושאל לו במשפט האורים.

אבן עזרא: ונתת - טעם משפט. דיני השם וגזירותיו העתידות כי בעבור כן שואלים באורים ותומים.

רשב"ם: את האורים ואת התומים - כעין השבעו' של שמות בדבר הקב"ה שהיה נותן בהחשן להגיד משפטן וצרכיהם.

 

 

שמות כח, לב

וְהָיָ֥ה פִֽי־רֹאשׁ֖וֹ בְּתוֹכ֑וֹ שָׂפָ֡ה יִֽהְיֶה֩ לְפִ֨יו סָבִ֜יב מַֽעֲשֵׂ֣ה אֹרֵ֗ג כְּפִ֥י תַחְרָ֛א יִֽהְיֶה־לּ֖וֹ לֹ֥א יִקָּרֵֽעַ׃

קָצֵהוּ הָעֶלְיוֹן יִהְיֶה מְקֻפָּל לְתוֹכוֹ, וְכָךְ תִּוָּצֵר שָׂפָה מִסָּבִיב לְפִתְחוֹ מְחֻבֶּרֶת בַּאֲרִיגָה – כְּמוֹ פֶּתַח הַשִּׁרְיוֹן יִהְיֶה לוֹ, כְּדֵי שֶׁלֹא יִקָּרַע.

 

אונקלוס: ויהי פום רישיה כפיל לגויה תורא יהי מקף לפומיה סחור סחור עובד מחי כפום שרין יהי ליה לא יתבזע.

רש"י: והיה פי ראשו - פי המעיל בגבהו הוא פתיחת בית הצואר:

בתוכו - כתרגומו כפיל לגויה כפול לתוכו להיות לו לשפה כפילתו והיה מעשה אורג ולא במחט:

כפי תחרא - למדנו שהשריונים שלהם פיהם כפול לתוכן:

לא יקרע - כדי שלא יקרע והקורעו עובר בלאו שזה ממנין לאוין שבתורה וכן ולא יזח החשן וכן לא יסורו ממנו הנאמר בבדי הארון:

 


בתאריך 15 בפברואר 2015 בשעה 06:10, מאת דוד כוכב <da...@darga.org.il>:

שמות פרק כה, א אֲשֶׁר יִדְּבֶנּוּ לִבּוֹ

אונקלוס: די יתרעיה לביה

רש"י: ידבנו לבו - לשון נדבה והוא לשון רצון טוב פיישנ"ט בלע"ז (געשענק):

 

פרק כה, כב וְנוֹעַדְתִּי לְךָ שָׁם

אונקלוס: ואזמן מימרי לך תמן

רש"י: ונועדתי - כשאקבע מועד לך לדבר עמך אותו מקום אקבע למועד שאבא שם לדבר אליך:

וְאֶפָּגֵשׁ אִתְּךָ שָׁם

 

שמות פרק כז, ד וְעָשִׂיתָ לּוֹ מִכְבָּר מַעֲשֵׂה רֶשֶׁת נְחשֶׁת

אונקלוס: ותעבד ליה סרדא עובד מצדתא דנחשא

רש"י: מכבר - לשון כברה שקורין קריבל"ש (זיעב) כמין לבוש עשוי לו למזבח עשוי חורין חורין כמין רשת ומקרא זה מסורס וכה פתרונו ועשית לו מכבר נחשת מעשה רשת:

וְתַעֲשֶׂה לוֹ קִישׁוּט בְּצוּרַת רֶשֶׁת מִנְּחוֹשֶׁת


Reply all
Reply to author
Forward
0 new messages