1: מה זה אַ֗֝ף

[אוריאל פרנק‎]

מאת: אוריאל פרנק <uriel...@gmail.com>

    אׇזְנַ֣יִם לָ֭הֶם וְלֹ֣א יַאֲזִ֑ינוּ אַ֗֝ף אֵין־יֶשׁ־ר֥וּחַ בְּפִיהֶֽם׃

רוב המפרשים מסבירים ש"אַ֗֝ף" זו היא מילת קישור: אפילו; אך התרגום הארמי פרשו כשם עצם, וע"ע בהערת עמוס חכם ב"דעת מקרא".

מעניין שרש"י (לפי חלק מהנוסחאות) מוכיח מהניקוד נגד התרגום (וכ"כ במחזור ויטרי) , אך הניקוד שלנו אינו כרש"י!... (הר"מ ברויאר אינו מציין שקיים נוסח כרש"י).

תרגום תהלים: 

אוּדְנִין לְהוֹן וְלָא צָיְיתִין, נְחִירֵי וְלָא אִית רוּחָא דְחַיֵּי בְפֻמְּהוֹן.

רש"י:

[אף אין יש רוח בפיהם - גם (ה)רוח אין בפיהם אפילו כבהמה זו , כל שכן ש"לא ידברו" כאדם (לעיל , טז). ומאחר שאין בהם רוח , אין צריך לפרש רוח החוטם. אף זה - פתח , ו"אף להם ולא יריחון" (תה' קטו , ו) - קמץ (בנוסחנו: בפתח: אַ֥ף לָ֝הֶ֗ם וְלֹ֣א יְרִיחֽוּן׃).]

מחזור ויטרי הלכות פסח (עמ' 310-254) סימן צז ד"ה א"ר אלעזר

אף להם ואינם מריחים בו. אף זה קמץ. כמו נזמי האף. אף שם דבר. אבל אף אין יש רוח בפיהם. נקוד בפתח. כמו אף כי אמר אלי. 

[אפ"ר: צ"ל: אַף כִּי־אָמַר אֱלֹהִים (בראשית פרק ג פסוק א)]

רד"ק:

אף אין יש רוח בפיהם - אין צריך לומר שלא ידברו , אלא אפילו רוח אין בפיהם; והוא הבל היוצא מהלב דרך הפה.

"אף" בהקשר - בפתח, ובקמץ - בטעם מפסיק: 

1. עַד שׁוּב אַף אָחִיךָ מִמְּךָ וְשָׁכַח אֵת אֲשֶׁר עָשִׂיתָ לּוֹ (בראשית כ״ז:מ״ה)

2. וַיִּֽחַר־אַ֥ף יַעֲקֹ֖ב בְּרָחֵל

1. וְיָרְדוּ כׇל עֲבָדֶיךָ ... וַיֵּצֵא מֵעִם פַּרְעֹה בׇּחֳרִי אָף. (שמות י״א:ח׳)

2. וַיָּקׇם יְהוֹנָתָן מֵעִם הַשֻּׁלְחָן בׇּחֳרִי־אָ֑ף וְלֹא אָכַל בְּיוֹם הַחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי לֶחֶם . (שמואל א כ׳:ל״ד)