2: עוד על מר חשון
אוריאל פרנק
מרחשון בחד ויו דכן הוא במשנה וגמ' דתענית פ"ק ושארי מקומות ואם כתב רק חשון כשר [ג"פ] דכן נקרא בלשון בני אדם וגם בהלוחות נדפס רק חשון וליכא למטעי. ויראה לי דאם כתב בשני ווין ג"כ כשר דאין ביתור הויו קריאה אחרת וליכא למטעי. וצריך לכתוב מרחשון חד תיבה ואם כתב בשני תיבות כזה "מר חשון" יש להסתפק [שם], ואפילו אם נאמר דכשר בשני תיבות יש להסתפק אם כתב מר בסוף שורה וחשון בתחלת שורה [שם], ונראה דמר הוא תיבה בפ"ע כמו שיש מי שפירש דעל שבחדש זה יורד גשם ומר הוא לשון טיפת גשמים כדכתיב [ישעיה, מ, טו] הן גוים כמר מדלי [פר"ח] או אפשר לומר דהנה בירושלמי ר"ה [פ"א ה"ב] ובמדרש בראשית [פ' מ"ח] אמרינן דשמות החדשים עלו מבבל ויש מקום לומר דעשו בחדש זה שמו לזכרון התחלת החטא שבעון זה גלו עשרת השבטים ואח"כ יהודה ובנימין וראש החוטאים היה ירבעם בן נבט והוא החליף חג החדש השביעי בחדש השמיני כדכתיב במלכים ומר בארמית הוא לשון חילוף ולזה רמזו מר חשון כלומר שהחליף על חשון ובאגב רמזו שבזה גרם מרירות לכל ישראל. אמנם באמת אין דורשין בשמות, וכשכתב בשני תיבות או בשני שורות הוה ספק, אם כי הדעת נוטה להכשיר, ובמקום עיגון אפשר שיש להקל:
צ"ע:
א. מה מטרת המשפט "באמת אין דורשין בשמות"?
ב. לו ידע ערוה"ש את דברי פרופ' נפתלי הרץ טור-סיני המובאים כאן, המבוססים על הירושלמי הנ"ל דשמות החדשים עלו מבבל, האם הוא היה פוסק אחרת?
האם מותר לקבוע נישואין בחודש חשוון???
שאלה
תשובה
שלום וברכה
לגבי נישואין בחודש השמיני הוא חודש מרחשון, יש דורשים לגנאי ויש דורשין לשבח. הגאון רבי חיים חזקיה מדיני זצ"ל בספרו שדי חמד (חלק ז מערכת חתן וכלה אות כג) הביא בשם רב גדול אחד שכתב שלא ראה ולא שמע מעולם מי שמקפיד שלא לעשות חופה בחודש מרחשון, כי מה שנקרא מרחשון אינו על שם מרירות, אלא על שם שבו יורד רביעה ראשונה והוא מלשון הכתוב (ישעיה מ טו): `כמר מדלי` [ופירש רבינו עובדיה מברטנורא (מסכת בבא בתרא פרק ג משנה ו): "`מרזב`: מקום שהטפה של גשמים זבה ממנו, מר - טפה. כמו (ישעי` מ טו): `הן גוים כמר מדלי"`, ופירש רש"י ז"ל:
"כמר מדלי - כטיפה מרה המטפטפת משולי הדלי"]. ומעיר השדי חמד על כך כי לא ראינו אינו ראיה, וכבר הזכיר המנהג הזה הגאון רבי חיים פאלאג`י זצ"ל בספרו לב חיים (ח"ב סימן כו) שכתב יש הרבה שאין נושאין בחודש מרחשון, ואם זכרוני אינו מכזיב כמדומה לי שכן נהגו בעיר קושטא יע"א, ואם שהאמת הוא שמה שנקרא מרחשון הוא על שם טיפת גשמים שיורדים בו כמו שכתב הרב קמח סולת בדיני חודש מרחשון, מכל מקום חששו העולם למה שכתב [הקמח סולת], עוד שם שיש אומרים שנקרא מרחשון על שם שאין בו יום טוב ויש אומרים על שם שבו בפרק מתה שרה, ולפירושם מרחשון הוא מלשון מרירות ולכן נמנעים מלישא בו, אך בעיר הזאת אין מדקדקים בזאת ונהרא נהרא ופשטיה".
ואכן ישנם הנוהגים להימנע מלערוך נשואין בחודש מרחשון, וכן מבואר במנהגי חב"ד (עמוד עו). וכבר דרשו רבנן קדישי קמאי במיעוט המזל של חודש זה, כאשר מקובל ביד הגה"ק רבי צבי אלימלך מדינוב זצוק"ל ששמע מרבו הגה"ק רבי מנחם מענדל מרימנוב זצ"ל והביאו בספה"ק בני יששכר (מאמר חודש מרחשון אות ב ד"ה יצא): "עינינו הרואות שכל הגזירות המתחדשות על שונאי ישראל מצד המלכויות, וכן נתינת המסים וארנוניות התחלתן תמיד מן מרחשון, ואמר הטעם, שבחודש הזה היתה המרידה במלכות בית דוד (מלכים ב יז כא) וימליכו את ירבעם, [ככתוב (מלכים א יב לב): `ויעש ירבעם חג בחדש השמיני בחמשה עשר יום לחדש כחג אשר ביהודה וגו` ויעל על המזבח אשר עשה בבית אל בחמשה עשר יום בחדש השמיני בחדש אשר בדא מלבו ויעש חג לבני ישראל`] על כן גזירות המלכיות במרחשון".
הדורשים את חודש מרחשון לטובה ואולם לא פשט המנהג הזה כל כך, ויש לדרוש גם בשבח החודש הזה ממה שכתב הגה"ק רבי צבי אלימלך מדינוב זצ"ל בבני יששכר (שם) כי הבית הראשון שבנה שלמה נשלם בחודש השמיני הוא חודש מרחשון, וכמפורש בקרא (מלכים א ו לח): "ובשנה האחת עשרה בירח בול הוא החדש השמיני, כלה הבית לכל דבריו ולכל משפטיו ויבנהו שבע שנים". ואמרו חז"ל במדרש (ילקוט שמעוני מלכים רמז קפד) שברוח הקודש לא נתחנך הבית עד חודש תשרי הבא, והיה מרחשון מתבייש והבטיח הקב"ה לשלם שכרו לעתיד במהרה בימינו בבנין הבית השלישי, וראה שם שהאריך בזה. ולפי זה החודש מוכן ומזומן בעתיד למעלה גדולה לברכה ולא לקללה.
וכן הורה הגה"ק בעל מנחת אלעזר ממונקאטש זצוק"ל בתשובותיו (חלק ג סימן סו) שאין לחוש למה שיש מקפידין שלא לעשות בחודש חשון, וגם לכתחילה נכון לקבוע בו יום החתונה למזל טוב. וכן כתב הגאון רבי יצחק צבי לעבאוויטש זצ"ל אב"ד טשעפ בספרו שלחן העזר (ח"א עמוד פו) שבמדינתו [בארץ הונגריה] לא נמנעו מלעשות נשואין בחודש מרחשון. ובקהל חסידים מספרים שהגה"ק רבי ישעיה מטשעחויב זצוק"ל בן הגה"ק הדברי חיים זצ"ל נשאל פעם מאחד החסידים אם לעשות נשואין בחודש מרחשון כי שמע שאינו מסוגל לטוב מפאת שמו המר, וכעס עליו הגה"ק והשיב: מי אמר לפתרו על לשון מרירות, והרי יש לפרשו לשבח כי מר הוא לשון שררה וגדולה כמובא רבות בגמרא `אמר מר`. והגאון רבי שמואל הלוי זצ"ל אב"ד באמבורג בספרו נחלת שבעה (סימן ד) הביא ששמע שמר חשון הוא ראש לכל החדשים שממנו ידעינן קביעות כל החדשים ולכן נקרא `מר"`.
גם מקובל מפי הגה"ק מהר"י מרוז`ין זצ"ל (נר ישראל ח"ב עמוד טז) בטעם קריאת החודש בשם מרחשוון שאחרי אשר בני ישראל רחושי מרחשן שפתותיהם בחודש אלול ובחודש תשרי בכמה וכמה שירות ותשבחות, תפילות סליחות ותחנונים, הרי שבחודש שאחר זה הוא חודש מרחשון הורגלו פיות עם בני ישראל ועדיין מרחשן שפתותיהם מעין אלו התפילות והתשבחות שבחודשים המקודשים בלא הרגשה כמתוך הרגל, וכאדם היוצא מבית הכנסת ששפתיו ממללים ממה שהתחיל בבית הכנסת, ולכן קראוהו בשם מרחשון המורה על ריחוש השפתים.
בהצלחה - מנשה ישראל
מאת: Uriel Frank >
תאריך: 1 בדצמבר 2011 בשעה 19:28
נושא: [רוחב לשון] עוד על מר חשון
אל:
הערה: דוא"ל ממני ואליי עשוי להישלח לעיונו של צד שלישי. נא ציין במפורש אם זה לא רצוי לך
המלצה: בקרו באתר שלי, מענה לשון
http://maanelashon.blogspot.com/
א.יש דברים המקובלים על הציבור גם אם הם מנוגדים למדע או לדקדוקב. אבי ז'ל אמר שעד ט'ו זה חשוון אחרי כן מוסיפים מרואיני יודע המקורמדברי ד"ר יואל אליצור:From: <yeli...@mscc.huji.ac.il>אשיב בקצירת האומר:המסורת התימנית מְרַחְשְוָן היא מצויינת. מקור השם הוא באכדית warḫu šamānu = הירח השמיני. באכדית שכיחים חילופי w-m ומכאן *marḫu šawānu . בסיגול לדרכי ההגייה של הארמית מתקבל מְרַח שְוָן. ברם, המסורת שלנו אינה טעות ואין לייחס אותה כפי שכתבו אחדים לחוסר הבנה מאוחר שפירק את השם מר-חשון. חוסר ההבנה הזה אמנם קיים בימינו בלוחות הכותבים "חשון", אבל השם המלא במבטא הרווח - מַרְחֶשְוָן מייצג את המבטא המקורי של המילה ה'סגולית' marḫu יחד עם שְוָן ותנועת עזר ביניהם. ההגייה שלנו מַרְחֶשְוָן כבר נמצאת בקדמוניות היהודים א 80: Μαρσουανη (עדיין בלי תנועת העזר) ובקטע גניזה בניקוד בבלי (י' ייבין, מסורת הלשון, עמ' 1068).
[1] הריבועים מייצגים את האות h ומתחתיה חצי ירח שמייצג בא"ב הפונטי את ההגה המצויין בעברית ע"י כ"ף רפויה.
אוריאל פרנק
שאלה: האם בשבת מברכין, לקראת החודש החולף, בישר שליח הציבור על מועד ראש חודש חשון/מר- חשון/ מרחשון?
ואם ישיאך ליבך, הקורא, לומר "למאי נפקא מינה?" אף אני אבוא ואפנה אותך לסופר הדיינים הכותב גיטין, שהרי אם לא ידייק, עלול הגט להיות פסול!
הדעה הרווחת בציבור היא "תפוס לשון ראשון" – חשון, כשהמילה "מר" נתפסת כמשמשת קידומת לשֵם, שנועדה להקהות את צערו על היותו נעדר חגים, או על שם המשמעות הנוספת - טיפה("הן גויים כמר מדלי, ישעיהו מ, טו).
במטרה לחתור לתשובה הנכונה, כדאי לתת את הדעת לשתי עובדות:
1. חלק מאחינו התימנים -גם בפסגות, בדוק ומנוסה – קוראים לחודש "מְרַחְשְוָן".
2. ברשימת החודשים האשוריים, שם החודש העוקב את תשרי הוא "ורחשמן".
בידוע הוא, שעיצורים ("אותיות")' הנחתכים בפה בקרבת מקום' עשויים להתחלף זה בזה, כך שהעיצור ו השפתי בענייננו מתחלף בעיצור מ השפתי אף הוא.
לדוגמא: המילה "אַרְגָוָן"(דבהי"ב ב, ו) שאינה אלא "ארגמן", כך שבהתאם לנ"ל, "מְרַחְשְוןָ " התימני אינו אלא "וְרַחְשְמָן"= יֶרַח שְמִנִ(כמובן, בכתיב עיצורי, ללא ניקוד, שאפיין את התקופה הקדומה ההיא).
אמור מעתה "מַרְחֶשְוָן " ברצף אחד , וכך, כמובן, יכתוב גם הסופר בגט.
בברכת חודש כסלו טוב ומבורך
אוריאל פרנק
מתוך 'התקשרות' (חב"ד) גליון 1056:14) כן הוא האיות, כנפסק בשו"ע אה"ע סי' קכו ס"ז בהג"ה ונו"כ ("מרחשון" תיבה אחת, וכן הוא ברוב מכתבי רבותינו נשיאינו מחודש זה, ולא כמופיע בלוח כולל-חב"ד "מר-חשון". ו'חשון' המופיע בסידורי תורה-אור ותהלת ה' בברכת החודש, ובלוח היום יום וכדומה במשך החודש - אינו אלא קיצור).
הלכות ומנהגי חב"ד לוח השבוע
מאת: הרב יוסף-שמחה גינזבורג
שבת-קודש פרשת בראשית1
כ"ד תשרי, מברכים-החודש מרחשווןמברכים החודש מרחשוון14:
