לְדֹר וָדֹר
אוריאל פרנק
שלום,
|
יִמְלֹךְ ה', | לְעוֹלָם, אֱלֹהַיִךְ צִיּוֹן, לְדֹר וָדֹר; הַלְלוּיָהּ. |
יִמְלֹךְ ה' לְעוֹלָם, אֱלֹהַיִךְ צִיּוֹן, לְדֹר וָדֹר, הַלְלוּיָהּ. |
|
ההפסקה העיקרית צריכה להיות לפני המילה האחרונה. "לְדֹר וָדֹר" הוא תיאור זמן למלכות ה' ולא ל"הַלְלוּיָהּ", שהיא מילת סיום למזמור, העומדת בפני עצמה. כך מורים טעמי המקרא: המילה "וָדֹר" מוטעמת ברביע, שהוא המפסיק הגדול ביותר בפסוק זה[1]. |
מטעמים מוסיקליים מנגנים פסוק זה בחלוקה "מאוזנת" זו, ומשמעות הפסוק משתנה: "לְדֹר וָדֹר" שנצמד ל"הַלְלוּיָהּ", מובן כתיאור זמן ל"הַלְלוּיָהּ". |
פסוק זה חותם כיום את סדר הקדושה, אם כי במקורו הכיל סדר הקדושה רק את פסוקי קדוש וברוך, שהם קדושת השם שבפי מלאכי מעלה[2]. יש להקפיד בקריאת פסוק זה לא רק בקריאת מזמור קמ"ו אלא כמובן אף בסדר קדושה.
ברם, יש להעיר כי ניתן למצוא צידוק מסוים לפיסוק "המוטעה" הנ"ל, אף שלענ"ד, אין בו בכדי להוציאו מהגדרתו כמוטעה:
א. ישנם נוסחי תפילה לאחר הקדושה, הנוקטים בלשון הפסוק האחרון, ובהם המילים "לְדֹר וָדֹר" מתארים את זמן ההילול:
1) נוסח ברכת קדושת השם בסדר רב עמרם גאון ובמנהג איטליה הוא: "לדור ודור המליכו לאל כי הוא לבדו מרום וקדוש, ושבחך אלוהינו מפינו לא ימוש לעולם ועד כי מלך גדול וקדוש אתה. ברוך אתה ה', האל הקדוש".
2) למנהג האשכנזים, יש לש"ץ נוסח מיוחד של ברכת קדושת השם כהמשך לסדר קדושה, הפותח: "לְדוֹר וָדוֹר נַגִּיד גָּדְלֶֽךָ, וּלְנֵֽצַח נְצָחִים קְדֻשָּׁתְךָ נַקְדִּישׁ, וְשִׁבְחֲךָ, אֱלֹהֵֽינוּ, מִפִּֽינוּ לֹא יָמוּשׁ לְעוֹלָם וָעֶד".
ניתן לטעון שמתקני נוסחים אלה שיבצו את המילים "לדור ודור" כתיאור זמן ההילול לה', מתוך הבנתם שזוהי משמעות הפסוק המקורי. אך, ניתן לדחות זאת בטענה שהם רק לקחו מטבע לשון מקראי זה, ונתנו לו מסגרת חדשה במובן אחֵר[3].
ב. מדברי ר' דוד אבודרהם[4] המצטט רק את סופו של הכתוב "לדור ודור הללויה", יתכן להוכיח על הפיסוק והפירוש שנתן לכתוב, וזו לשונו[5]:
"'מגן ישענו' - על שם (ש"ב כב, לו) ותתן לי מגן ישעך.
'אתה הוא לדור ודור' - על שם (תהלים קמו, י) לדור ודור הללויה.
'נודה לך' - על שם אך צדיקים יודו לשמך...".
אך "אין ספק מוציא מידי ודאי", וברור שיש לחלק חלוקה עיקרית בפסוק זה לפני מילת הסיום הַלְלוּיָהּ, בדיוק כפי שיש לשהות אחרי כותרת מזמור (ראה לעיל תהלים כז א). והוא הדין והוא הטעם בכל המזמורים החותמים הללויה (קיג, קטו, קטז, קיז, קלה, קמז, קמח, קנ).
[1] ראה דברי הרב ברויאר בספרו טעמי המקרא, עמ' 251; ובמבואו לתהלים בסדרת דעת מקרא, עמ' 10, סעיף 4.
[2] כך מוכח מחסרון ימלוך בקדושת יוצר וקדושה דסדרא, ומהעדרו מהתוספתא (ברכות פ"א הי"א). לכן מעמד פסוקי קדוש וברוך חשוב יותר, כפי שכתוב בלחם חמודות (ברכות פ"ב, אות כג), שאין להפסיק בקדושה אלא לענות קדוש וברוך, ששני פסוקים אלו נאמרו על ידי ישעיה ויחזקאל ששמעום מפי המלאכים ושייכים לענין קדושה, מה שאין כן פסוק ימלוך (ע"ע מגן אברהם, סי' ס"ו סק"ו; ושלא כהגהת יש נוחלין).
[3] השוה לדברי הרב מאזוז לעיל תהלים פד יא.
[4] ודומה לכך לשון רבי יהודה בן יקר.
[5] שמונה עשרה, ד"ה מודים אנחנו.
שלום רב,אני מכיר קצת את טעמי אמ"ת, אך בהחלט לא בקי.ראשית, אשמח להכיר חיבור של רוו"ה על טעמי אמ"ת. ב"משפטי הטעמים" שלו לא מצאתי.שנית, תלמידו, ד"ר זליגמן בר (בספרו תורת אמת, עמ' 52; קישור) כותב:שלישית: המילה "וָדֹר" מוטעמת ברביע, הבא במקום אתנח, ולכן ברור שהוא המפסיק הגדול ביותר בפסוק זה. ראה על כך בדברי "מלך הטעמים", הר"מ ברויאר (בספרו טעמי המקרא, עמ' 251; ובמבואו לתהלים בסדרת דעת מקרא, עמ' 10, סעיף 4).רביעית: כל מי שמצאתי שהדפיס תהלים מפוסק ע"פ הטעמים, מסכים לדברי ר' עמוס חכם (שגם הוא היה בקי באמת בטעמי אמ"ת!):1. שה"דחי" [משנֶה שני] שבמילה "ציון" מפסיק פחות מאשר ה"רביע גדול" [משנה ראשון] שב"לעולם",2. וכן שהמפסיק העיקרי בפסוק זה הוא ה"רביע" [מלך!] שב"ודור".- כך מופיע במהדורת הר"מ ברויאר (מוסד הרב קוק, תשמ"ב), במהדורת מיכאל פרלמן (תשמ"ג, עמ' 130) במהדורת "סימנים" של ר"ש ריאחי, במהדורת ר' אלישע בן עזרא (קישור), בסידורושננתם של אליהוא שנון, וגם כאן.כ"ט,אפ"רבתאריך 20 ביוני 2018 בשעה 23:26, מאת צבי שביט <zvi...@gmail.com>:-- *****************3 - האם ידוע לכם כיצד פירשו הפרשנים השונים את הפסוק? במאמר שלי העתקתי את פירושו של עמוס חכם בפירוש "דעת מקרא". גם בעל מצודת דוד מסביר בצורה מאד דומה: "וחזר ופירש, אלוהיך, השוכן בציוןת הוא ימלוך לדור ודור". פירוש זה הינו כמעט זהה לפירושו של עמוס חכם. יש רק הבדל קטן: לפי עמוס חכם המלה ציון הינה פניה, ולפי מצודת דוד זה סומך - אלוהי ציון (כך לפחות אני מבין את דבריו). בכל אופן, לפי שניהם חלוקת הפסוק הינה זהה. האם מישהו יודע על פירשנים נוספים שהסבירו את הפסוק (וכיצד זה משליך על חלוקת הפסוק)?2 - אשמח לשמוע תגובות לפירוש ששלח אלי דניאל1 - אשמח אם מישהו שבקי בטעמי אמ"ת יעזור לי בחלוקת הפסוק לפי הטעמים.שלחתי למישהו את המאמר שהפצתי בעבר בקבוצה זו לגבי חלוקת הפסוק "ימלך ה' לעולם" (המאמר מצורף לדוא"ל זה), וקיבלתי את התדובה הבאה. אשמח לעזרה:בס"דשלום,הודעה שהועברה
מאת: Daniel Aaron Glauberman <globe...@013net.net>
תאריך: 20 ביוני 2018 בשעה 21:09
נושא: Re: הצעה להצטרף לרשימות התפוצה שלי
אל: צבי שביט <zvi...@gmail.com>
שלום,אני ממליץ לכבודו לחשוב עוד פעם על פירושו ב"ימלוך ה' לעולם". אני מניח שכובוד לא ירוץ לחלק את הפסוק בלי לדעת טעמי המקרא של ספר תהלים, שהם שונים מאד משל רוב כתבי הקודש. אבל מי לנו גדול מהרב וואלף היידנהיים זצ"ל, שהוא עצמו חיבר ספר "משפטי הטעמים" והבין אותם היטב. והוא תירגם את הפסוק כך במחזורים שלו:דער הערר רעגירט עוויגליך; דיין גאָטט אָ ציון! דורך אללע לייטען, הללויה!(עברית: האדון מולך לנצח, אלוקייך ציון! במשך כל הנהגות (כמו מנהיגות), הללויה.)יש כמה מקומות שהוא מתרגם "דור" במילים של מנהיגות, אין זה ענייננו כעת. העיקר הוא זה, שרואים כאן שהוא סובר שההפסק אחרי "ציון" הוא יותר גדול מן ההפסק אחרי "לעולם", וגם יותר חזק מן ההפסק אחרי "ודור".ואין לי התפסיר של רב סעדיה גאון כעת לבדוק איך הוא תירגם (ערבית). היה כדאי לבדוק גם אצל רק שמשון רפאל הירש זצ"ל.כיון שאני מתרגם (לאנגלית), למדתי שכדאי לבדוק אצל גדולי ישראל לראות איך הם מבינים, אלא שכמעט ואין תירגומים מוסמכים חוץ מן הנ"ל שהזכרתי. בדקתי בכמה שפות, ואלה הם היחידים שמצאתי שידועים כאנשים גדולים בפני עצמם. אם תמצאו עוד תירגום שידוע שהוא לאדם גדול (לאפוקי רמ"ד וחביריו), אשמח לשמוע.כל טוב,דניאל אהרן גלוברמן
