השִׁלֵּם, הקִבֵּל וְהַדִּבֵּר

[אוריאל פרנק‎]

רש"י  דברים ל"ב:ל"ה  לִי נָקָם וְשִׁלֵּם 

ויש מפרשים: ושלם – שם דבר, כמו: ושלום, והוא מגזרת: והדיבר אין בהם (ירמיהו ה':י"ג), כמו: והדיבור, אימתי אשלם להם. 

רשב"ם דברים ל"ב:ל"ה (מקראות גדולות)

ושלם – תשלום, שם דבר, כמו:

ר' יוסף בכור שור דברים ל"ב:ל"ה (מקראות גדולות)

ושילם – כמו שם דבר, כמו:

רד"ק ירמיהו מ"ד:כ"א (מקראות גדולות)

הקטר – שם בפלס והדבר אין בהם לי נקם ושלם אותם.

ר' יוסף אבן כספי דברים ל"ב:ל"ה (מקראות גדולות)

ושלם – שם.

כג) וְקִבֵּל הַיְּהוּדִים אֵת אֲשֶׁר הֵחֵלּוּ לַעֲשׂוֹת וְאֵת אֲשֶׁר כָּתַב מׇרְדֳּכַי אֲלֵיהֶם

לקח טוב אסתר ט':כ"ג (מקראות גדולות)

וקבל היהודים. כאיש אחד, כענין ויאמר עד (ש"א יב ה):

אבן עזרא אסתר פירוש ראשון ט':כ"ג (מקראות גדולות)

וקבל – כמו לשון ארמית. ובא לשון יחיד שכל אחד ואחד קבל, כמו בנות צעדה (בראשית מ"ט:כ"ב).

ר' יוסף קרא אסתר 

פירוש א  

וקיבל היהודים – וקבלת היהודים אשר החלו לעשות.

ב:

(כג) וקבל היהודים את אשר החלו לעשות – פתרונו: וגם דבר זה כתב מרדכי: קבלנות היהודים אשר החלו היהודים לעשות פורים זאת. וכן כתב להם: אחינו שבכל מדינות המלך אחשורוש, ידוע יהיה לכם שאנו קהל היושבים בשושן הבירה קיבלנו עלינו לעשות פורים בכל שנה ושנה וכבר החלנו לעשות פורים שנה זו, וכשם שהחלנו לעשות אנו קהל שושן לעשות פורים שנה זו, וקיבלנו לעשות כמו כן בכל שנה ושנה, כמו כן כתב מרדכי עליכם לעשותו בכל שנה ושנה, שימי הפורים לא יעברו מתוך היהודים וזכרם לא יסוף מזרעם (אסתר ט':כ"ח).

ג:

(כג) [וקבל] היהודים – תיבה זו קמצה הוא, שהוא שם דבר ולשון קבלה. ודומה לו: והדבר אין בהם (ירמיהו ה':י"ג), וכן: נקם ושילם (דברים ל"ב:ל"ה) – לשון תשלום.

וקבל היהודים – שם דבר, לשון קבלה. 

 

 פירוש מחכמי צרפת אסתר ט':כ"ג (מקראות גדולות)

(כג) וקבל היהודים – כמו: קבלת היהודים. כמו: הדיבר אין בהם (ירמיהו ה':י"ג), וכמו: מדבר אליו (שמואל א' כ"ה:י"ז), וכמו: ישנה לפני הדבר (בבלי חגיגה ו'.-:). 

בלי וירוסים. www.avast.com