Fw: שמות יב, יח: בָּרִאשֹׁן - בניסן

7 views
Skip to first unread message

Uriel Frank

unread,
Mar 31, 2013, 6:09:24 AM3/31/13
to
תודה לרב פוזן על הרחבת היריעה, כדרכו.
להלן מכתבי אליו:
 

שלום רב

אחדשה"ט,

ייש"כ.

א. בהערה 4 כתוב "ב"תרגומנא" כתב שאולי התנא נסמך על הכתיב "ברשון" חסר אל"ף "

ואינו כן. הכתיב חסר ו' ומלא א' -  בָּרִאשֹׁן !

ב. לגבי "חַד וְעֶסְרִין" הקשה יא"ר: למה תרגם יוֹמָא חַד וְעֶסְרִין... השיב "מרפא לשון"...

זו באמת הפתעה בשבילי!

במאמרי על המספרים[1] כתבתי שיש רק דרך אחת בארמית, בסדר יורד[2], ואכן כך מצאתי גם כאן בחומשים רבים בסדר יורד, וכדאי לציין שגרסת תורת חיים בעקבות התיגאן איננה הגירסא היחידה.

חג שמח

אפ"ר


[1]  "עשרים ואחד או אחד ועשרים?", כתב העת "המעין", גיליון ניסן תשס"ט   (נגיש גם ב"מרשתת": http://www.shaalvim.co.il/uploads/files/09-C-3-25-42.pdf).

[2]  וכ"כ, למשל, המהרי"ץ בעץ חיים, דף מא עמ' ב: "מיום עשרים ואילך צריך להקדים מנין המרובה: 'עֶשְׂרִין וְחַד' כי כך צחות לשון ארמי, מה שאין כן בלשון הקדש דמקדים המנין המועט, עיין אחרונים".

----- Original Message -----
From: Parshegen
Sent: Thursday, March 28, 2013 6:11 PM
Subject: Re: שמות יב, יח: בָּרִאשֹׁן - בניסן

שלום אוריאל,
 
ראה המצ"ב מתוך  פרשגן שמות העמד להופיע בקרוב
 
מועדים לשמחה רב"פ
 

יב, יח

בָּרִאשֹׁן בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ בָּעֶרֶב תֹּאכְלוּ מַצֹּת עַד יוֹם הָאֶחָד וְעֶשְׂרִים לַחֹדֶשׁ בָּעָרֶב -    בְּנִיסָן בְּאַרְבְּעַת עַסְרָא יוֹמָא לְיַרְחָא בְרַמְשָׁא תֵּיכְלוּן פַּטִּירָא עַד יוֹמָא חַד וְעֶסְרִין לְיַרְחָא בְּרַמְשָׁא

 

תרגום חריג: בָּרִאשֹׁן - בְּנִיסָן

א. התורה מציינת חֳדָשִׁים על פי מספרם הסידורי וכך מתרגמם  גם אונקלוס כגון, "וַתָּנַח הַתֵּבָה  בַּחֹדֶשׁ  הַשְּׁבִיעִי"  (בר' ח ד) "בְּיַרְחָא שְׁבִיעָאָה", "בַּחֹדֶשׁ  הַשְּׁלִישִׁי ... בָּאוּ מִדְבַּר סִינָי" (שמ' יט א) "בְּיַרְחָא תְּלִיתָאָה". ואם כן מדוע תרגם כאן "בָּרִאשֹׁן בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ" - "בְּנִיסָן" בציון שם החודש, ולא תרגם בְּקַדְמָאָה כתרגומו "וּבַחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן...  פֶּסַח לַה'" (במ' כח טז)  "וּבְיַרְחָא קַדְמָאָה"? שתי תשובות נאמרו בדבר:  [א] בשאר מקומות אין ת"א מציין את שם החודש כי הכוונה ברורה. אבל כאן שנאמר "בָּרִאשֹׁן" ולא נאמר "בחדש הראשון", הוכרח לפרש שהכוונה לחודש  לכן תרגם "בְּנִיסָן". מטעם זה תרגם גם "וַיַּעֲשׂוּ אֶת הַפֶּסַח בָּרִאשׁוֹן בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר" (במ' ט  ה) "וַעֲבַדוּ  יָת פִּסְחָא בְּנִיסָן", כי גם שם חסרה תיבת חודש[1]. [ב]: תרגומו "בְּנִיסָן" בא לשלול מדרשת התנא דבי ר' ישמעאל (להלן אות ג)[2].

 

בְּנִיסָן - שם בבלי

ב. מכיוון שאונקלוס תרגם "בְּנִיסָן", והוא שם  שנתחדש בבבל כמפורש בירושלמי "שמות  חדשים עלו בידם מבבל" (ראש השנה  א ב [נו ע"ד]), מוכח כדברי מהר"ץ חיות שכתב "דעזרא תקן תרגום כשעלה מבבל... ואונקלוס החזירו אחר שנשכח. עכ"פ עיקר התרגום מבבל בא"[3].

 

בְּנִיסָן - ולא כתנא דבי ישמעאל

 

ג. התרגום חולק על דרשת תנא דבי רבי ישמעאל: הגמרא מוכיחה שחמץ אסור מן התורה כבר מערב פסח שנאמר "אַךְ בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן תַּשְׁבִּיתוּ שְּׂאֹר מִבָּתֵּיכֶם" (טו) ו"ביום הראשון" הוא ערב פסח שכן: "דבי רבי ישמעאל תנא:  מצינו י"ד שנקרא ראשון שנאמר בָּרִאשֹׁן בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ" (פסחים ה ע"א). הרי שתנא דבי ר' ישמעאל מפרש בָּרִאשֹׁן  כיום י"ד בניסן  אבל לת"א "בָּרִאשֹׁן - בְּנִיסָן" מוסב על החודש. "ואין להקשות משום ברייתא על התרגום כי דברי בעל התרגום עיקר"[4].

 

 

מקור למנהג הגר"א מ"יונתן"                                                     

ד. המשפט "תֹּאכְלוּ מַצֹּת עַד יוֹם הָאֶחָד וְעֶשְׂרִים לַחֹדֶשׁ בָּעָרֶב" מתורגם באונקלוס תרגום מילולי: "תֵּיכְלוּן פַּטִּירָא עַד יוֹמָא חַד וְעֶסְרִין לְיַרְחָא בְּרַמְשָׁא". אבל המיוחס ליונתן הוסיף  "בְּרַמְשָׁא דְעֶסְרִין וּתְרֵין תֵּיכְלוּן חַמִיעַ" (בליל עשרים ושנים תאכלו חמץ), והתוספת תמוהה: מדוע ציין שבמוצאי שביעי של פסח יש לאכול חמץ? כתב על כך "תורה תמימה": "תוספת דברים אלו מכוונת למה שנהגו גדולים מיוחדים לטעום חמץ בכניסת ליל מוצאי פסח. וכך שמעתי בשם הגר"א שהיה מבדיל במוצאי הפסח על כוס שכר חמץ... והטעם: כדי לעשות היכר בין זמן האסור ומותר בחמץ"[5].   

 

תרגום חריג: חַד וְעֶסְרִין

ה. הקשה יא"ר: למה תרגם "עַד יוֹם הָאֶחָד וְעֶשְׂרִים" -   "עַד יוֹמָא חַד וְעֶסְרִין" ולא כדרכו לתרגם מספרים בסדר עולה כמו  "בְּשִׁבְעָה וְעֶשְׂרִים יוֹם לַחֹדֶשׁ יָבְשָׁה הָאָרֶץ" (בר' ח יד)  "בְּעֶשְׂרִין וְשִׁבְעָא יוֹמִין לְיַרְחָא"?  השיב "מרפא לשון": כאן שנאמר יוֹם הָאֶחָד  וְעֶשְׂרִים, הוצרך לתרגם יוֹמָא ביידוע [ולא: יוֹמִין]. לכן הוכרח לתרגם גם "עַד יוֹמָא חַד וְעֶסְרִין" [ולא: עֶסְרִין וְחַד] כדי לסמוך תיבת  יוֹם לתיבת  הָאֶחָד המיודעת.   

 

 



[1]   "נתינה לגר" (לפסוק ב) ו"לחם ושמלה": אבל תשובת רמ"מ כשר ("תורה שלמה", כד, עמ' קכז-קכח) תמוהה: לדעתו ת"א תרגם כאן בלבד "בניסן" כהמשך לפסוק א "החדש הזה לכם"  הדן במצוות קידוש החודש וכדי לציין את החודש בשמו. ומלבד הדוחק שבקישור שני הפסוקים הרחוקים זה מזה, מה יענה  לת"א "ויעשו את הפסח בראשון בארבעה עשר" (במ' ט  ה)  וַעֲבַדוּ  יָת פִּסְחָא בְּנִיסָן"? וראה קושי דומה  ביוב"ע שתרגם "בָּרִאשׁוֹן בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם הַפָּסַח" (יחז' מה כא) "בְּנִיסָן", כת"א. ואם כן מדוע תרגם "בָּרִאשׁוֹן בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ תִּקַּח פַּר בֶּן בָּקָר תָּמִים וְחִטֵּאתָ אֶת הַמִּקְדָּשׁ" (שם שם יח) "בְּקַדְמָאָה"? פירש  מו"ר הרה"ג אפרים דב לנדא מישיבת סלבודקה (בדרך אפשר), שרק בפסוק המדבר על פסח תרגם "ניסן" שהוא דין בחודש האביב, תקופת ניסן. ואולם בחיטוי המקדש בחודש הראשון, אין  דין "אביב" תקופת ניסן.

 

[2] ר' שמואל  וואלדבערג, "לשון חכמים".

[3] הערתו על לשון רש"י למגילה כא ע"ב ד"ה ובנביא שכתב  "והתרגום הוא לעז הבבליים".

[4] רבי חיים חזקיה מדיני, "שדי חמד", ה,  קסו ע"ב. אכן דרשת תנא דבי ר' ישמעאל המפרש ש"בראשון" מוסב על יום י"ד,  תמוהה כי מלבד שהיא כנגד התרגום הריהי מנוגדת לפשט הפסוק המוסב על החודש וכבר עמד על כך בחידושי "שפת אמת" לפסחים שם. וב"תרגומנא" כתב שאולי התנא נסמך על הכתיב "ברשון" חסר אל"ף הרומז שמדובר על היום, ורחוק. וראה גם "נפש הגר".    

 

 

[5]  למנהגו זה של הגר"א עיין גם ר' מרדכי זלושינסקי, "מעשה רב השלם",  ירושלים תשמ"ז, עמ' רח-רט.  ואולם הרה"ג אביגדר נבנצל העיר על כך: "קשה לי להאמין כן על הגר"א, שהרי חז"ל שבחו המבדיל על היין. אלא שלאחר הבדלה קנה מגוי כוס שכר ושתהו". 



בתאריך 19 בינואר 2013 21:56, מאת Uriel Frank <u-f...@neto.bezeqint.net>:

שמות יב, יח: בָּרִאשֹׁן בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ בָּעֶרֶב תֹּאכְלוּ מַצֹּת עַד יוֹם הָאֶחָד וְעֶשְׂרִים לַחֹדֶשׁ בָּעָרֶב:

אונקלוס:  בניסן...

שאלני שכני, ר' נחום זיטר: למה לא תרגם מילולית "בקדמאה"? האין זו שיטתו בד"כ?

השוה בראשית ח, יג - אם כי שם, אולי רצה אונקלוס להימנע מלהכריע בין שני רבותיו, ר"א ור"י, שנחלקו אם זה ניסן או תשרי.

 

נ"ב האם מישהו דן בכתיב חסר הוי"ו כאן?

 

אוריאל פרנק
המלצה: בקרו באתר שלי "מענה לשון" www.maanelashon.blogspot.com
הערה: דוא"ל ממני ואליי עשוי להישלח לעיונו של צד שלישי. נא ציין במפורש אם זה לא רצוי לך.


אוריאל פרנק

unread,
Jan 10, 2019, 2:20:18 PM1/10/19
to
שלום, 
1. מצו"ב למטה מו"מ לפרשת בא מלפני כמה שנים. 

2. הנה כמה קישורים לגבי מאמרי

http://ravtzair.blogspot.com/2013/04/blog-post_29.html


3. הנה תוספת מקור למאמרי: 
אבן עזרא אסתר פירוש שני א':א': 
יש אומר כי הזכיר הכתוב החשבון המעט לפני הרב כי בתחלה היה מלך על המעט, ואינו צורך כי משפט הערים שיקדימו המעט או יאחרוהו כרצון הכותב כשנות יעקב אבינו. 


--
You received this message because you are subscribed to the Google Groups "מתורגמן" group.

אוריאל פרנק

unread,
Jan 10, 2019, 3:16:28 PM1/10/19
to


---------- Forwarded message ---------
From: מלא <mal...@gmail.com>
‪Date: יום ה׳, 10 בינו׳ 2019 ב-21:47‬ 


אפשר לצרף לחברי הקבוצה, דוגמא מתוך פירוש מעט צרי (על כל חמשה חומשי תורה), לאאמו"ר הכ"מ.
משה אהרן לב

פרשת בא - עם מילואים.pdf
Reply all
Reply to author
Forward
0 new messages