אנה - לאן?

[אוריאל פרנק‎]

---------- Forwarded message ---------
מאת: אוריאל פרנק <frank...@gmail.com>
‪Date: יום א׳, 24 בדצמ׳ 2017 ב-1:56‬
‪Subject: Re: אנה - לאן?‬ 

שמתי לב השבת שה' המגמה מִתַּרגמת בכמה אופנים: 

ארצה - על ארעא (בראשית מג, כו).

שמה - תמן (שם ל).

לעומת התרגום הרגיל (המצוי גם כן שם).

בתאריך 25 ביולי 2017 18:29,‏ "Yaqov Loyfer" <pesa...@gmail.com> כתב:

אני לא יודע אם הסגול מוגבל דווקא לגבי 'ה יתירה', נכון שיש דוגמאות של סגול והם בה' יתירה, אבל לא ראינו אינה ראיה.

לעצם הדבר, קורה לפעמים שה' שיסודה בה' המגמה 'מתאבנת' והופכת לחלק מן המילה, כמו 'בתמנתה' 'כרמי תמנתה' 'ישובו רשעים לשאולה' ועוד, כך שאפשר שיש 'אנה' שהה"א שלה היא ה' המגמה, ויש 'אנה' שהה"א שלה היא ה' מאובנת.

ומה שכתב עדיאל שה' יתירה אינה הופכת המילה למלעיל, זה אינו נכון, כי אז המילה בד"כ מלעיל, כמו הה"א של מאומה, וראה רד"ק בשורש מאם שמוכיח מהמלעיליות של 'מאומה' שהה"א יתירה. וריב"ג שם מביא עוד דוגמאות כמו השער התחתונה, החצר החיצונה עמד זבולה, ומפנה לרקמה שם (מהד' בכר עמ' 88).

בתאריך 25 ביולי 2017 בשעה 14:35, מאת Eliyahu Levin <eliy...@gmail.com>:

צריך לעבור על המקומות במקרא. 

כי לפחות בחלקם הם מתפרשים 'לאן' כאילו יש למ"ד בתחלתן.  

בעניין המשיכה מלרע לפני גרונית, לפעמים זה קורה גם כשהמלה לפני הגרונית בטעם מפסיק. 

אבל זה פחות צפוי, אפשר להשוות את המופעים של אנה איך מתנהגים כאשר אנה בטעם מפסיק, ואם יש הבדל בין מפסיק גדול למפסיק קטן. 

אבל יתכן שעדיאל צודק שלמלה 'אן' אין צורך להוסיף למ"ד בתחילתה, ומכאן לגבי הה"א בסופה.  

במקרא לא מצאתי לאן 

אבל יש משנה ידועה ולאן אתה הולך! 

אליהו

בתאריך 25 ביולי 2017 בשעה 13:15, מאת טעמי תורה <tame...@gmail.com>:

אינני בקי מספיק בכללי ה"א נוספת ובניקודה, אבל לפי הדוגמאות שמהן אתה מביא ראיה לכאורה אתה צודק.

בתאריך 25 ביולי 2017 בשעה 13:10, מאת עדיאל מס <adi...@okmail.co.il>:

מה דעתך? האם יש בזה כדי להסביר, למה "אנה ואנה" בסגו"ל? (כמו "ידשנה", "ואקראה"), או שזה לא קשור.

---

מ: טעמי תורה ‏[tame...@gmail.com]‏
‏‏נשלח: יום שלישי 25 יולי 2017 13:00
‏‏אל: עדיאל מס
עותק: אליהו לוין
‏‏נושא: Re: הערה

לכאורה אתה צודק וזו אכן ה"א נוספת ולא ה"א במקום למ"ד בתחילתה, וכן ראיתי שכתבו המדקדקים.

ניסיתי לחפש מהיכן לקחתי זאת, ולא מצאתי לע"ע, כנראה שזו טעות שלי.

יישר כחך על התיקון החשוב.

בתאריך 23 ביולי 2017 בשעה 22:10, מאת עדיאל מס <adi...@okmail.co.il>:

שלום וברכה.

בעלון לפרשת דברים בהערה י"ט כתבתם שתיבת "אנה" היא בעצם "אן" בתוספת ה"א בסוף התיבה, שבאה במקום למ"ד בתחילתה.

ולפ"ז הקשיתם משני מקומות ש"אנה" בא במלרע, והבאתם תירוץ המגיה על המכלול, שבשני מקומות אלו "אנה" במלרע מחמת האות הגרונית הבאה לאחריה.

וכבר הבלעתם בנעימה בתוך לשונכם, שרק "לפעמים" ["פעמים רבות"] האות הגרונית שאחר התיבה גורמת שהתיבה שלפניה תוטעם במלרע במקום מלעיל. כלומר - לא תמיד. ואכן ישנם כמה פסוקים שאחר "אנה" ישנה אות גרונית, ובכל זאת "אנה" באה במלעיל [למשל: "ואני אנה אני בא" (בראשית לז, ל), "לא ידעתי אנה הלכו האנשים" (יהושע ב, ה) ועוד].

ורציתי להציע כאן ביאור אחר לענין. ותחילה אקדים, שכמדומני שמה שכתבתם ש"אנה" הוא "אן" בתוספת ה"א הבאה במקום למ"ד - אין לזה מקור. והגם שזה רעיון שיכול להיות נכון, אך הרד"ק בספר השרשים (ערך אן) כתב שה"א זו היא ה"א יתירה, ולא כתב שהיא באה תמורת למ"ד. וה"א יתירה הכוונה היא, שהיא כמו אות ה"א שבתיבות "נסעה ונלכה", וכמו "לקרבה אל המלאכה לעשות אותה", וכמו "נרדה ונבלה שם שפתם", ועוד רבים כאלו. ותיבות אלו שיש בהן אות ה"א יתירה, לא תמיד הן במלעיל, ולפעמים הן במלרע, וכמו בדוגמות שהבאתי כאן [נסעה, נרדה, נבלה, וכן ולדבקה בו, ועוד].

ואם נקבל הנחה זו, שה"א שבתיבת "אנה" היא סתם ה"א יתירה, ולא באה במקום למ"ד, נוכל לענ"ד ליישב עוד שאלה. והיא, שמצאנו ג' מקומות במקרא ש"אנה" באה בסגול (וגם במלרע) - "אָנֶה וָאָנָה". ומה הוא הסגול הזה? ממתי תיבה שיש בה ה"א בסופה במקום למ"ד בתחילתה מנוקדת בסגו"ל?

אך אם נאמר שהיא ה"א יתירה, הרי מצינו "וָאֶקְרָאֶה לְךָ לְהוֹדִיעֵנִי מָה אֶעֱשֶׂה" (שמו"א כח, טו), וכן "וְעוֹלָתְךָ יְדַשְּׁנֶה סֶלָה" (תהלים כ, ד) - שיש בהן ה"א יתירה, ומנוקדות בסגול. וא"כ גם "אָנֶה וָאָנָה" יש לבאר כן.

ואולי יתכן גם לומר, ש"אנה" במלעיל - הה"א היא במקום למ"ד בתחילתה. אך "אנה" במלרע - הה"א היא סתם יתירה, ולכן התיבה במלרע. 

 

אשמח לשמוע דעתך.