1: נסיעה - נשיאה
אוריאל פרנק
במהלך קריאת שמו"ת נתתי את לבי לכך -
פרשת בהעלותך
(כא) וְנָסְעוּ֙ הַקְּהָתִ֔ים נֹשְׂאֵ֖י הַמִּקְדָּ֑שׁ וְהֵקִ֥ימוּ אֶת־הַמִּשְׁכָּ֖ן עַד־בֹּאָֽם: ס
תרגום אונקלוס
(כא) ונטלין בני קהת נטלי מקדשא ומקימין ית משכנא עד מיתיהון:
מה הפשט שנסיעה ונשיאה מתתרגמים שניהם לאותה הלשון?
האם שייך זה לחילופי ש' שמאלית עם ס', וא' עם ע'?
בברכת התורה
שבת שלום
אוריאל פרנק
יישר כוח על האבחנה. אינני חושב שיש לתלות את הדבר בחילופי עיצורים.
לדעתי, יש כאן בארמית של אונקלוס תהליך סמנטי של שימוט איבר מביטוי, כשהמשמעות של הביטוי המלא נשמרת בביטוי המקוצר. הביטוי המלא: "וישא רגליו וילך". כאן חייבים לתרגם "וישא" – "ונטל"
כך למשל:(בר' כט, א) "וַיִּשָּׂא יַעֲקֹב רַגְלָיו וַיֵּלֶךְ אַרְצָה בְנֵי קֶדֶם"
אונקלוס: "ונטל יעקב רגלוהי ואזל לארע בני מדנחא".
הביטוי המקוצר: "וילך" נתפס אצל אונקלוס כאקוויוולנטי ל"ויסע", ולכן תרגם את "ויסע" לפי "וישא [רגליו וילך]".
בעבר הקדשתי מאמר גדול על "[ו]הנה" בעברית המקראית; שם פירשתי את משמעה על פי התקצרותה מביטוי "וישא עיניו וירא והנה", ואכמ"ל.
בברכה,
שמחה קוגוט
מאת: רות נאמן <rmne...@gmail.com>
Date: יום א׳, 7 ביוני 2020 ב-12:36
--