3 דבר, דיבור ודברים
אוריאל פרנק
אכן דורש עיוןבפרשגן יש התייחסות ראשונית לזה בבראשית יט, ח.והוסיף על כך בספר דברים, כג,י את הדברים הבאים:כי תצא מחנה על איביך ונשמרת מכל דבר רע - אֲרֵי תִפּוֹק מַשְׁרִיתָא עַל בַּעֲלֵי דְּבָבָךְ וְתִסְתְּמַר (ח"נ: וְתִסְטְמַר) מִכֹּל מִדָּעַם בִּישׁ
מאחר שתרגם "מכל דבר רע" - "מִכֹּל מִדָּעַם בִּישׁ", מדוע בהמשך תרגם "ולא יִרְאֶה בך ערות דבר" (פסוק טו) "עֲבֵירַת פִּתְגָּם"?
התרגום הקבוע של דָּבָר הוא פִּתְגָּם. ואולם בשלילות של דָּבָר או בצירוף "כָּל דָּבָר" - דָּבָר מתורגמת במלה מִדָּעַם כתרגום הקבוע לתיבת מְאוּמָה כגון "ואל תעש לו מְאוּמָה" (בר' כב יב) "וְלָא תַעֲבֵיד לֵיהּ מִדָּעַם". והטעם: בדומה למְאוּמָה שמשמעה כְּלוּם, מַשֶּׁהוּ, דְּבַר מָה, גם שלילה של דָּבָר וכן בצירוף "כָּל דָּבָר", דָּבָר משמעו מַשֶּׁהוּ. על פי זה תרגם בשלילות מִדָּעַם כגון: "רק לאנשים הָאֵל אל תעשו דבר" (בר' יט ח) "לָא תַעְבְּדוּן מִדָּעַם", "אין נגרע מעבדתכם דָּבָר" (שמ' ה יא) "לָא יִתְמְנַע מִפּוּלְחָנְכוֹן מִדָּעַם", "ולא ימות מכל לבני ישראל דָּבָר" (שם ט ד) "וְלָא יְמוּת מִכֹּלָא לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל מִדָּעַם", "לא חסרת דָּבָר" (דב' ב ז) "לָא חֲסַרְתָּא מִדָּעַם", "ולנער(ה) לא תעשה דָּבָר" (שם כב כו) "וּלְעוּלֵימְתָּא לָא תַעֲבֵיד מִדָּעַם"[1]. גם צירופי "כָּל דָּבָר" משמעם מַשֶּׁהוּ לכן תרגם "או נפש אשר תגע בכל דבר טמא" (ויק' ה ב) "בְּכָל מִדָּעַם מְסָאַב", "כל דבר אשר יבא באש" (במ' לא כג) "כָּל מִדָּעַם דְּמִתָּעַל בְּנוּרָא", "אשר יהיה בו מום כל דבר רע" (דב' יז א) "כֹּל מִדָּעַם בִּישׁ". על דרך זו תרגם גם בפסוקנו "ונשמרת מכל דבר רע" - "מִכֹּל מִדָּעַם בִּישׁ". אבל להלן "ולא יִרְאֶה בך ערות דבר" אין זו שלילת דָּבָר אלא שלילת "ערות דבר", לכן תרגם שם "וְלָא יִחְזֵי בָּךְ עֲבֵירַת פִּתְגָּם" כתרגום הקבוע של דָּבָר במשמע עִנְיָן, מַעֲשֶׂה[2].
[1] וכן "לא תִשָּׁאֵר פרסה" (שמ' י כו) "לָא נַשְׁאַר מִנֵּיהּ מִדָּעַם", "ועתה נפשנו יְבֵשָׁה אֵין כָּל" (במ' יא ו) "לֵית כָּל מִדָּעַם", כי גם אלה הן שלילת דָּבָר אף על פי שהתיבה לא נזכרה בכתוב.
[2] על פי הרב ח"י קוסובסקי, קונקורדנציה, ב, עמ' 93. אבל "נתינה לגר" לפסוקנו נדחק ולא הציע פתרון. גם הצעת "מרפא לשון" על אתר קשה: לדעתו רק בלשונות שמירה או עֲשִׂיָּה מתאים מְאוּמָה (מִדָּעַם) כגון "ונשמרת מכל דבר רע" - "וְתִסְתְּמַר מִכֹּל מִדָּעַם בִּישׁ", "ולנער(ה) לא תעשה דבר" - "וּלְעוּלֵימְתָּא לָא תַעֲבֵיד מִדָּעַם" אבל ביחס לרְאִיָּה אין לומר מאומה ולכן תרגם "ולא יִרְאֶה בך ערות דבר" - "וְלָא יִחְזֵי בָּךְ עֲבֵירַת פִּתְגָּם". ודוחק. על כללי דָּבָר באמצעות פִּתְגָּם עיין "דִּבַּרְתִּי דְּבָרָי" (בר' כד לג) "דַּאֲמַלֵּיל פִּתְגָּמָי". לגזרון מִדָּעַם ראה בפסוק אל תעשו דבר" (בר' יט ח) " מִדָּעַם".
כל טוב
עקיבא
בתאריך יום ד׳, 3 באפר׳ 2019 ב-10:29 מאת אוריאל פרנק <frank...@gmail.com>:ייש"כ.מעניינת מאוד ההחנה בת"א.אמנם, אונקלוס לא מחויב לכל דרשה שנמצאת בספרות חז"ל.אולי הר"ב פוזן עסק בכך.בתאריך יום ד׳, 3 באפר׳ 2019 ב-8:41 מאת Shimon Bochner <sheim...@gmail.com>:שלו',
בתרגום אונקלס על תיבת 'דבר' מצינו לפעמים שמתרגם 'פתגמא' ולפעמים 'מידעם' (שהוא התרגום של 'מאומה'. גם 'מאומה' פירושו 'דבר' (משאת מאומה) וכן 'כלום'). אבל איננו יודע הכלל של התרגום בזה. ואין לומר שתרגם 'פתגמא' בכל מקום שחז"ל דרשו דבר מענין דיבור
[לדוגמא: וזה דבר הרוצח {דברים יט-ד}, ודין פתגם קטולא, ודרשו חז"ל (מכות ט:) אף הוא מדבר ע''י עצמו שנאמר וזה דבר הרוצח. וכן {דברים טו-ב} וזה דבר השמטה, ודין פתגם שמיטתא, ובחז"ל (שבועות מט.) והשביעית משמטת את השבועה דאמר קרא וזה דבר השמטה ואפילו דיבור משמטת. וכן בגיטין (לז:) צריך שיאמר לו משמט אני וכו' שנאמר וזה דבר השמטה, וכדומיהן,
דא"כ למה לא פירש כן התרגום בפסוק {דברים כג-י}מונשמרת מכל דבר רע שדרשו (כתובות מו.) אזהרה למוציא שם רע מנלן וכו' מונשמרת מכל דבר רע
[והכוונה, דיבור רע כמו שמפורש בספרי (תצא קיט)], ותירגם מכל מדעם ביש?
וגם איזה דרשה יש בפסוק לא תגרעו מלבניכם דבר יום ביומו דמתרגם פתגם יום ביומה?
שמעון באכנער
טורונטו
---------- Forwarded message ---------
מאת: אליעזר כמון <kam...@netvision.net.il>
Date: יום ג׳, 2 באפר׳ 2019 ב-16:49
Subject: RE: [רוחב לשון] דבר, דיבור ודברים
To: <frank...@gmail.com>יפה! דוגמא נוספת מהמקרא: דבר ה' אל הנביא – מה שמדבר אלוהים עם הנביא ("הדבר דברתי" [שמ"ב ז 7]).
דוגמה נוספת מלשון חכמים: יש דברים בגו
דוגמה מלשון ימינו: לשאת דברים = לדבר, לנאום (אם כי המקור כנראה מ"ישא מדברתיך" [דב' לג 3]).
יש להניח שניתן למצוא דוגמאות נוספות בכל רובדי לשון אלו.
אבל בעצם לא חידשנו דבר. במילון אבן שושן, מופיעה משמעות זו של "דבר" כמשמעות ראשונה: דיבור, מאמר, מילה. הוא מביא שש דוגמאות מהמקרא: יהו' ו 10, קה' יב 10, משלי יג 5, שופ' יא 10, דב' ד 12, תה' יט ד.
המשמעות עצם, גוף, חפץ, מופיעה כמשמעות שנייה. דוגמה: "לא היה דבר אשר לא הראם חזקיהו" (מל"ב כ 13).
משמעות 3 במילון הנ"ל: עניין, מעשה. דוגמאות: אס' ב 4, שמ"א ג 11.
משמעות 4: משהו, מאומה, כלום, דב' כב 26, דב' ב 7.
וחמישי, אחרון: משא, חזון, לוגוס, יר' יח 18. כלומר, לא כמו שאמרתי לעיל. לדעת אבן שושן הדבר לנביא הוא משמעות נוספת, מעבר לדיבור. אולי משום שדבר אלוהים אינו כדיבור האדם.
אליעזר כמוֹן
From: rohav-...@googlegroups.com [mailto:rohav-lashon@googlegroups.com] On Behalf Of אוריאל פרנק
Sent: Tuesday, April 02, 2019 2:32 AM
To: undisclosed-recipients:
Subject: [רוחב לשון] דבר, דיבור ודברים
בלשון ימינו, המילה דבר משמעה "משהו", כמו באנגלית thing; אולם, ע"פ חז"ל, המשמעות היסודית של המילה דבר היא מלשון דיבור ואמירה, באנגלית saying.
עֲשֶׂרֶת הַדְּבָרִים" - עשרת הדיבורים;
"דוגמאות למשמעות זו במקרא ע"פ חז"ל": ערות דבר - "ערות דיבור", וע"ע בקישור זה (ע"פ מלבי"ם, פירוש על ספרא, פרשת אחרי מות סימן פח).
דוגמאות למשמעות זו בדברי חז"ל:
"אונאת דברים", "ריבית דברים".
את צורת הרבים "דיבורים" מצאתי לראשונה בבראשית רבה ל"ה:
ר' אלעזר אומר: "שפה אחת ודברים אחדים" – דיבורים אחדים: מעשה דור המבול נתפרש – מעשה דור הפלגה לא נתפרש. (פירוש "אחדים" – סתומים, מלשון ארמי, כמו בראשית י"ח י': ואת הדלת סגרו תרגום: אחדו.) ודברים אחדים, שאמרו דברים חדים...
אך במשנה (כמו בצירופים הנ"ל) משמשת המילה "דברים" - צורת הרבים של "דבר" - בשתי הוראותיה: things; sayings.
נראה כי שני הפירושים היסודיים של "דָּבָר אַחֵר" הם בעצם שני פירושים של דָּבָר:
1. "פֵּרוּשׁ אַחֵר; בֵּאוּר נוֹסָף" >> דָּבָר: דיבור!
--
אוריאל פרנק
ייש"כ.
אוריאל פרנק
--
You received this message because you are subscribed to the Google Groups "מתורגמן" group.
To unsubscribe from this group and stop receiving emails from it, send an email to meturgeman+...@googlegroups.com.
To post to this group, send email to metur...@googlegroups.com.
Visit this group at https://groups.google.com/group/meturgeman.
For more options, visit https://groups.google.com/d/optout.