הנץ החמה
אוריאל פרנק
נכוןבְּהָנֵץ הוא פועלכאשר החמה מְנֵצָה (את נושא הדגש בצ' נעזוב לכרגע).בתאריך יום ה׳, 14 במרץ 2019 ב-20:05 מאת נח הופנר <noac...@gmail.com>:אז צריך לכתוב שחרית בהנץ ?
הה"א לא שורש אבל היא חלק חשובזו ה"א של בניין הפעיל הנצו הרמוניםנץ הוא עוף טמא ותו לאהָנץ ה"א בקמץ.אליהובתאריך יום ה׳, 14 במרץ 2019 ב-16:26 מאת נח הופנר <noac...@gmail.com>:איך יותר נכון: שחרית נץ או שחרית בהנץ ?אחד אמר לי שהה"א שורש. האמנם כן ?
שלום.
מניין לך שהמלה "השל[י]מה" היא הינץ, הינף, היתר, וכו'?. אולי להפך: המילה המקורית בכתיב חסר, ו"נהגו" (להיפך) להוסיף את הי'?
בתאריך 2016 10 25 19:29, מאת "ELKA" <al...@zahav.net.il>:גם אם נדפס בלוחי הקטן "נץ" - הוא מדוחק המקום. ב"מבוא ללוחות המתוקנים" שבסוף הלוח, נכתב כראוי פעמים אחדות: הנץ החמה.
לעניות זכרוני כן קבלתי גם מהר"ר יעקב לוינגר הי"ו מת,א, וניתן לראות זאת, למעשה, בכל אחד מגלוסריוניו הנספחים לעתים למאמריו המצויינים והבלעדיים.
לעניות דעתי המלה השלמה היא הינץ, חברתן של הינף, היתר, וכו', אלא שכבר "נהגו" להשמיט את הי' בבחינת "עבר ושנה נעשה לו כהיתר", תרתי משמע...
בברכה שלמה,
מ. ג.
From: אוריאל פרנק [mailto:frank...@gmail.com]
Sent: Tuesday, October 25, 2016 4:19 PM
To: ELKA
Subject: הנץ החמה ולא נץ החמה
שלום רב
דומני שראיתי בלוח דבר בעתו נץ או בר"ת נה"ח, דלא כרב י"מ טיקוצינסקי דלקמן: "ורבים טעו בזה וכותבים נץ החמה".
אפ"ר
הודעה שהועברה
מאת: Uriel Frank <maane...@gmail.com>
תאריך: 29 באפריל 2014 בשעה 15:29
נושא: Re: מכנים את הנץ החמה לפעמים נץ החמה
להלן תכתובת שהעברתי בנושא אשתקד
----- Original Message -----
From: יהושע בוך
To: Uriel Frank
Sent: Sunday, April 21, 2013 6:10 PM
Subject: Re: [רוחב לשון] 2 הנץ החמה
בכתב יד קאופמן של המשנה יש הֶנֶץ ויש הָנֵץ, ויש הֶנֶף.
----- Original Message -----
From: Yuval Shilony
To: uriel
Sent: Sunday, April 21, 2013 1:09 PM
Subject: Re: [רוחב לשון] Fw: הנץ החמה
1. אם משתמשים במקור כמו הָכן (כון), הָנף (נוף) אז גם הָנץ (נצץ).
2. האם אפשר לסמוך למקור נסמך כמו לשם-עצם – הנץ החמה? - כנראה שכן כמו טְבֹח טֶבַח
3. המקור של כשר, פקר, בדל הוא הַכשר, הַפקר, הַבדל – כולם בפתח.
4. נוצר, כנראה בלשון חכמים, משקל חדש: שם-עצם של שם הפעולה המנוקד בסגול – הֶקטר, הֶבדל וכד'
5. אם רוצים להשתמש במשקל הזה יש לומר כנראה הֶנצץ החמה כמו הֶמסס משרש מסס
6. מסקנתי: הָנץ החמה
יובל שילוני
2013/4/21 Uriel Frank <u-f...@neto.bezeqint.net>
----- Original Message -----
From: eliyahu levin Sent: Sunday, April 21, 2013 9:25 AM
Subject: Re: הנץ החמה
ברור שהנף בתרי סגולין הוא ניקוד מלאכותי שגם אם נצדיק אותו מבחינה לשונית
אינו לשון המשנה.
ידוע בעניין הפשט (בפרק איזהו מקומן) או הקטר חלבים (פרק ראשון של ברכות) וכד'
שהניקוד המקובל הוא ה' סגולה, וכן גם בסידורים הספרדיים.
חנוך ילון מביא בשם זליגמן בר שהניקוד הוא ה' פתוחה מקור של הפעיל.
למעשה בעברית של זמננו אומרים אומרים הֶכשר, הֶתקן הֶפסק הֶפקר הֶתר (הכתיב היתר מראה על סגול) וכו'.
אליבא דזליגמן בר [אינני זוכר כרגע אם עד כמה ילון מסכים עמו] כל אלה בפתח.
אחר כל זה אין מסתבר שגם הנץ החמה בסגול על משקל הֶפקר.
אליהובתאריך 21 באפריל 2013 00:42, מאת Uriel Frank <u-f...@neto.bezeqint.net>:
להלן מיומי דקדוקי לברכות ט
מופיע גם באתר שלי:
ניקוד: הָנֵץ הַחַמָּה, בדומה ל:יוֹם הָנֵף, ואינו ה' הידיעה (ואין לומר, או לכתוב: נה"ח).
ברצוני לשאול מהו הניקוד הנכון למילה "הנץ החמה". לי אישית נראה בשני סגולים האם זה נכון?כמו כן, חשוב כמובן להדגיש שצריך לומר "הנץ החמה" (עם ה"א, מלשון להניץ, כמו "הנצו הרימונים"), ולא "נץ החמה", כפי שרבים אומרים בטעות.
בברכה
צבי שביט (שטרן)
שלום צבי,
להלן דוא"ל ששלחתי בסיון האחרון:
לגבאים היקרים
תיקון קטן:
בפרסום לשבועות פורסם "נץ" = שם של עוף דורס,
במקום "הנץ" = שם הפעולה של החמה כשהיא מניצה וזורחת.
שבת שלום
אפ"ר
:)
לגבי הניקוד, כתב ריעב"ץ, לחם שמים, ברכות פ"א מ"ב (עמ' ז') שהוא "בפלס" (=במשקל): הָקֵם הֵקִימוּ אֶת הַשֹּׁמְרִים (שופטים פרק ז פסוק יט), הָסֵר מִשָּׁם כָּל שֶׂה (בראשית פרק ל פסוק לב), וּטְבֹחַ טֶבַח וְהָכֵן (בראשית פרק מג פסוק טז).
בעקבותיו מנוקד בחלק מהדפוסים (לא עיינתי בכתי"י) של המשנה (ברכות פ"א מ"ב) הָנֵץ, ובראש השנה (פ"ד מ"ג) יוֹם הָנֵף.
אך יש מנקדים הֶנֶּץ, הֶנֶּף, ובמילון אבן שושן הביא את שתי החלופות.
אם נסגל בלשון הדיבור את החלופה הסגולית, אולי נרוויח לבער את המחשבה המוטעית שזוהי ה' היידוע (וכך גם ידמה יותר לצליל של "הנצו הרימונים", ולא כמו "הַנֵּץ לְמִינֵהוּ", ויקרא יא, טז).
בס"ד
שלום,שמעתי היום מישהו שקרא הלכה מתוך המשנה ברורה והוא אומר הנץ החמה בקמץ באות ה"א. אמרתי לו שצריך לומר בצירה. הוא ענה שכך מנוקד במשנה ברורה שלו (מדובר בהמהדורה מנוקדת). בנוסף הוא אמר שזכור לו בילדותו שדיברו בהברה אשכנזית קראו עם קמץ (המקביל לחולם בהברה הספרדית). האם הניקוד הנכון הוא עם צירה או קמץ (או אולי אפשר שניהם)?
--בברכה
צבי שביט (שטרן)-------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------
בתאריך 28 באפריל 2014 בשעה 22:32, מאת Eliyahu Levin <eliy...@gmail.com>:
ברור שהשורש הנץ לא קיים!
יש שתפסו בטעות את הה' שהוא ה' הידיעה ו"ויתרו" עליו,
אבל הה"א המקור של הפעיל כמו הכן הפשט הלבש וכו'.
[במילה 'הפלגה' תפסו בטעות שהה' היא של הפעיל ולכן ה"מהדרים" (ר'שלום שבדרן ר' יחזקאל אברמסקי ר' אליהו כי-טוב ועוד) הוסיפו ה' נוספת לידיעה: "דור ההפלגה" ויש שאפילו מביאים כך (בשוגג או במזיד) מקורות מחז"ל....]
אליהו
בתאריך 28 באפריל 2014 בשעה 22:21, מאת אברהם אומן <aum...@etrog.net.il>:
לכאורה מוסכם שההא אינה מהשורש של הנץ. והיא רק נכנסה לשם כמשמשת.
וכנראה זה כמו הציץ וצץ ששניהם קבילים.
יש פה אחד שלא מכותב פה שאם תגיד לו שאתה מתפלל בנץ הוא ישאל אותך מאיפה יש לך נץ כל כך גדול שאתה יכול להכנס לתוך חלל גופו כדי להתפלל שם בפנים.
אברהם אומן
0527135863
לחץ להסרה מרשימת התפוצה
From: Eliyahu Levin [mailto:eliy...@gmail.com]
Sent: Monday, April 28, 2014 10:08 PM
Subject: Re: מכנים את הנץ החמה לפעמים נץ החמה
אשתף כמה חברים שמסתמא לחלקם שלחת
השאלה היא על "בדיעבד".
הכנתי למישהו איזה נוסח תפילה ובתחתית העמוד "כולל הנץ" והוא כמובן (?!) "תיקן" לכולל נץ.
המילה הנץ (ה' קמוצה) היא מקור הפעיל של נצץ
בהחלט אפשר לעשות שם עצם 'נץ' מהפועל הזה: הנצו הרמונים
תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת שביעית פרק ד
זיתים משיניצו אמר ר' יונה משהכניסו רובע מה רובע נץ או רובע זיתים אמר רבי יונה לאי דו נץ שהוא עושה רובע זיתים
פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) ויקרא פרשת קדושים דף נד עמוד א
ד"א שעטנז זה הצמר שמעטה את הצאן ונוז זה נוץ של פשתן שהוא נץ מן הארץ.
פירוש הריבמ"ץ למשנה מסכת שביעית פרק ז
קליפי רמון והנץ שלו. פי' נץ הוא פרח שעל פיטמא שלהן.
כך שאינני רואה למחות בחוזקה
אליהו
מאת: "Yaaqov and Judith Loewinger" <jud...@post.tau.ac.il>
Date: 2014 4 28 22:45
נושא: FW: מכנים את הנץ החמה לפעמים נץ החמה
אל: "Yaaqov and Judith Loewinger" <jud...@post.tau.ac.il>הכותב הוא, פרופ' חיים כהן פרופסור לשפה העברית באוניברסיטת ת''א, וחבר האקדמיה ללשון העברית.
From: Chaim Cohen
Sent: 28 April, 2014 21:54
To: Yaaqov and Judith Loewinger
Subject: Re: מכנים את הנץ החמה לפעמים נץ החמה
לר' יעקב שלום וברכה,
הצדק עמך. זו טעות והיא נובעת מתוך שהחשיבו את הה"א כה"א הידיעה. וכבר ציין זאת ילון במבוא לניקוד המשנה, 44, והעיר על היידיש: תפילה "מיט'ן נץ", וגם ציין למה שכתב הרב י"מ טיקוצינסקי: "ורבים טעו בזה וכותבים נץהחמה".
לדעתי מה שסייע להשתרשות הטעות הזאת היא הבנת "נץ" מלשון נצנוצי חמה.
טעויות מסוג זה קשה לשרש. במקום שאפשר לתקן, טוב, אך לא נראה לי שיש לרדוף אחר הטעות הזאת עד חרמה. הנח להם לישראל.
שיבושים מסוג זה אכן הצמיחו במהלך הדורות מילים והגיות מוטעות. טעות כזאת בכיוון הפוך היא ההגייה המקובלת בקרב אשכנזים דור הַפְלָגָה, במקום הַפַּלָּגָה, מתוך אי ידיעה שהה"א הזאת היא ה'"א הידיעה.
ואגב, כמקרה הנץ-נץ קרה בערבית לשם אלכסנדר שבשפה זו הוא אסכנדר מתוך מחשבה שצמד האותיות אל שבראש המילה הוא אַל הידיעה.
כל טוב,
חיים כהן
בתאריך 28 באפריל 2014 בשעה 21:29, מאת Yaaqov and Judith Loewinger <jud...@post.tau.ac.il>:
נכבדיי,
ידוע שמחברים חשובים ביותר, הידועים כחכמים גדולים וידענים מפורסמים, מכנים את הנץ החמה לפעמים נץ החמה. יש איזו שהיא הצדקה לשונית לכך?
מחברים אלה כנראה החשיבו את הה"א כה''א הידיעה, או סתם התרשלו בלשונם או שמהדורות כתביהם לא הוגהו כראוי.
אולי נוכל להצדיק בדרך כלשהי את כתיבתם? בעקבותיהם יש בזמננו 'שועלים קטנים' הנתלים בהם ומרשים לעצמם את השגיאה הצורמת.
איך אתם רואים את הדבר?
ילמדנו רבנו.
תודה עבור המענה.
Yaaqov L o e w i n g e r - יעקב ל ו י נ ג ר