למה "בן" בחירק

[אוריאל פרנק‎]

1. רש"י בראשית פרשת וישלח פרק לה פסוק יח ד"ה בנימין - בן

(יח) בן אוני - בן צערי: בנימין - נראה בעיני לפי שהוא לבדו נולד בארץ כנען, שהיא בנגב כשאדם בא מארם נהרים, כמו שנאמר (במדבר לג מ) בנגב בארץ כנען, (לעיל יב ט) הלוך ונסוע הנגבה: 

בנימין - בן ימין, לשון (תהלים פט יג) צפון וימין אתה בראתם, לפיכך הוא מלא: 

2. אבן עזרא דברים פרשת כי תצא פרק כה פסוק ב ד"ה (ב) בן הכות - 

בחירק, כמו בן נון (יהוש' א, א); בן יקה (משלי ל, א). והטעם - כמו בן בליעל (ש"א כה, יז); וכן שבן לילה היה (יונה ד, י); והוא חייב להכותו. לפי דעתי שהכה חבירו. 

אבן עזרא משלי פרק ל פסוק א

בן - בחירק כמו בצרי כמו ריש ורש בן נון בן לילה בן הכות:  

3.  רד"ק יהושע פרק א פסוק א ד"ה בן נון - 

בחירק כמו בסגול ואמר בכל מקום בן נון בחירק ולא יאמר באחד מהם בסגול כמו שהוא מנהג ברוב לפי שהן נדבקות שתי המלות לעולם מפני שהם מלות זעירות ונדבקות ובהדבקם תקל הקריאה בחירק ולא כן בסגול: משרת משה - והוא היה במקום משה לצאת 

שמואל א פרק ט פסוק א

וַיְהִי־אִישׁ מבן־ימין מִבִּנְיָמִין וּשְׁמוֹ קִישׁ ...

רד"ק 

ויהי איש מבן ימין - כן כתיב בשתי מלות וקרי מבנימן מלה אחת והענין אחד: 

רד"ק יונה פרק ד פסוק י ד"ה שבין לילה היה ובין לילה אבד - 

בין כמו בן וכן בן נון ובן לילה כמו בן לילה כמו בן חדש בן עשרים

4.  רמב"ן שמות פרשת כי תשא פרק לג פסוק יא ד"ה וטעם בן

וטעם בן נון, בא בחירק תמורת סגול, וכן דברי אגור בן יקה (משלי ל א), שבן לילה היה ובן לילה אבד (יונה ד י), אם בן הכות הרשע (דברים כה ב). ועם כל זה אני תמה מדוע לא נמלט בשם הצדיק הזה אחד שיבא כמנהג. ואני חושב כי נהגו לקרותו כן לכבוד, כי היה הגדול בתלמידי משה רבינו ויקראו לו בינון, כלומר הנבון, כי אין נבון וחכם כמוהו, או יהיה ענינו יהושע שהבינה מוליד, יעשו נון מלשון לפני שמש ינוֹן שמו (תהלים עב יז):

והשוה ל"נוֹן בְּנוֹ, יְהוֹשֻׁעַ בְּנוֹ"