ניקוד ברכת "שעשה לי כל צרכי"

[אוריאל פרנק‎]

1. לקט יושר חלק א (או"ח) עמוד ז ענין ב ד"ה בשחרית מיד

ואח"כ אמר [...] אשר הכין מצעדי  גבר , שעשית לי כל צרכי +כפי גירסא שלנו בגמ' וכ' הב"ח שכן היה כתוב בכל סידורים שלנו ועכשיו שינו המדפיסים בסדורים וכתבו כמ"ש בש"ע ע"פ הרי"ף והרמב"ם והרא"ש (ברכת כל צרכי קודם אשר הכין) ועתידים הן ליתן את הדין עכ"ל ועי' במג"א שם סק"ב+

2. ריעב"ץ, לוח ארש, עמ' כה, תיב: 

צָרְכִּי 

3. ר"א גרינבלט, נושא המאמר: הערות במנהגי תפילה 

כתב עת שנה בשנה תשל"ה, 124 - 123  

(א) מדוע כל ברכות השחר הם בלשון רבים וברכת "העושה לי כל צרכי" בלשון יחיד? וכבר העירו בזה (עי' "ערוך השלחן" סי' מו ו"ברכת ראש" בסופו על נזיר בלקוטי הרא"י), וכן ברכות מתיר אסורים, פוקח עורים, וזוקף כפופים, הם מתהילים קמו, אבל היכן הפסוק של מלביש ערומים? ובסידור אוצר התפלות כתב פסוק מלא הוא אבל היכן הוא. ועי' "בף החיים" סי' מו אות מז שהוא מתיחס לפסוק "ויעש ד' לאדם ולאשתו כתנות עור וילבשם". ואולי ברכת "צרכי" כל אחד מודה לה' לפי מה שחסר לו, ולכן בלשון יחיד.

4. ילקוט יוסף תפילה ב נוסחאות התפלה והברכות סעיף יח

יח. בברכת שעשה לי כל "צרכִּי" יש לומר הכ"ף בחיריק, וכ"ף דגושה. 

יח) נוסח ברכת שעשה לי כל צרכי

כן כתב בהלכות גדולות (דפוס ויניציא סוף מסכת ברכות) צורכי בוא"ו [הו"ד בקונטרס לאוקמי גירסא אות ה'], ומשמע כגירסתינו. וכתב המג"א (סק"ב), שי"א כל צרכי בניקוד קמ"ץ תחת הכ"ף, שהוא בלשון רבים. וכתב המג"א, ולי נראה דאין לשנות הנוסחא. וכן כתבו עוד אחרונים. וכתב בשלמי צבור, דצריך לומר הכ"ף דגושה, כמו שאנו אומרים מן חשך חשכי. וכן כתב בחסד לאלפים שצריך לומר צרכי בלשון יחיד והכ"ף דגושה. וכן כתב מהר"ח פלאג'י בכף החיים (סימן ט' אות יא). וכן כתב מהר"י רקח בספר שערי תפלה (דף יג ע"ב). וראה בכף החיים סופר (סימן מו אות טו). וכן הסכמת רוב ככל האחרונים. 

5. הנאמ"ן, קונטרס "לאוקמי גירסא"  

ה. שעשה לי כל צרכי. דעת המג"א (סי' מ"ו סק"ב) לומר צרכי בלשון יחיד, והובא בשלמי צבור (דף מ"ט ע"ב). וכ"כ בס' "קהלת צפרו" (ח"ג עמוד 266) שכן נקד היעב"ץ בסדורו כ"י (קרוב לודאי שהכוונה להרה"ג ר' יעקב בן צור מחכמי מרוקו), וכ"כ הגר"ח פלאג'י בכף החיים (סי' מ"ו אות י"א) ע"ש. וכן מצאתי בהלכות גדולות דפוס ויניציא (סוף מס' ברכות) כל צורכי בוי"ו, ומוכח כגירסת הסדורים בלשון יחיד. וע"ע בכה"ח סופר (סי' מ"ו אות ט"ו) ע"ש. כל קבל דנא הגאון יעב"ץ (האשכנזי) בסדורו כ' שהאומר בשוא הצד"י וכ"ף רפויה לא משתבש. וכן בתכלאל עץ חיים (דף ח' ע"א) גריס צרכי בלשון רבים ושכ"ה בכל הסדורים (התימניים), וכן דעת מורנו הגאון ר' שאול הכהן זצ"ל ראש חכמי ג'רבא בספרו לחם הבכורים (בקונטרס תפלת כהן דקל"ג ע"א) שאין נכון לומר "כל" על צרכי שהוא לשון יחיד. וכ"כ עוד בס' שי למורא על תפלות ימים נוראים ע"ש. ואע"ג דכתיב בדה"ב (ב', ט"ו) נכרות עצים מן הלבנון "ככל צרכך", והוא עצמו ציין את זה שם, נראה דדוקא התם שייך שפיר לשון כל ביחיד, שיכרות עצים ככל מה שהוא צריך, וכן עושה אדם כל צרכו בפת (שבת נ: קמג. ביצה כא:) מפרש להדיא בפת (וגם בזה בברכות נ: הגירסא עושה אדם כל צרכיו בפת). וה"ה הכא אי קאמר שעשה לי מנעלים ככל צרכי אתי שפיר בלשון יחיד, שתיקן לו מנעלים וסנדלים לחורף ולקיץ מינים ממינים שונים, אבל לשון שעשה לי כל צרכי אינו מתישב, דאטו צורך אחד בלבד יש לאדם? וגם מהו "כל"? ולכן נכון לומר צרכי בלשון רבים כנז"ל. (ומ"ש הרב לחם הבכורים שם לגרוס צָרְכָי (בפלס אָזְנָי), וכן הוא בכה"ח סי' מ"ו אות ט"ו בשם יש אומרים ע"ש, אינו נכון לפי הדקדוק, כי זו צורת רבוי זוגי, אבל ברבים י"ל צְרָכָי. וכן השיג עליו הרה"ג ר' יצחק צרור זצ"ל והובא בספר מנחת כהן ח"ג מערכת ב' אות ד', וכן שמעתי בשם מורי הרה"ג המדקדק רבי דוד ברדא זצ"ל). ומצאתי במדרש תלפיות ענף ברכות השחר (דף ק"ג ע"ג) בשם מחזור כ"י על קלף ישן נושן שהיה כתוב בו ברכת שעשה לי כל צרכי וברוך וכו' שלא חיסר מצרכי כלום ע"ש. ומשמע להדיא דגריס צרכיי בל' רבים. וכן מוכח משיר אחד להראב"ע המתחיל "אברך נא בבור ידי ה"' והוא במשקל יתד ושתי תנועות יתד ושתי תנועות יתד ותנועה, ומסודר ע"פ סדר ברכות השחר, ושם בחרוז ה' אומר: "ומכין מצעדי גבר ועושה/צרכיי מנעורי עד זקוני". ולפי המשקל ברור שהיה גורס צרכיי בל' רבים. וכן ראיתי בסדור המקובל ר' הירץ ש"ץ (דפוס טוהינגן ש"ך, צילום בא"י התשל"א) מנוקד שעשית לי כל צְרָכָי. ואחז"ר נדפס קובץ זכור לאברהם התש"ן וראיתי שם בעמוד ד' סדר מאה ברכות לראב"ן בחרוזים. וכ' עשה לי צְרָכָי, אזר בגבורה מְבוֹרָכַי. וע"ש בהערות המו"ל הערה 24 שציין לספר עבודת ישראל ועוד. ע"ש. וע"ע באוצר הגאונים ברכות עמוד 136 שלא חיסר מצרכיי כלום ע"ש. ומ"ש המג"א לבאר הנוסח בל' יחיד משום דקאי אנעילת מנעלים ע"ש, יש לומר דסוף סוף הכוונה היא שע"י המנעלים עושה אדם כל צרכיו בבית ובשוק, וא"כ עדיף לגרוס בלשון רבים, ור"ל שעשה והכין לי כל צרכיי ע"י נעילת המנעלים. וכן ראיתי להגאון בעל חוות יאיר בס' מקור חיים (הנדפס מחדש, על ש"ע א"ח, ר"ס מ"ו) שכתב שהברכה כוללת כל הצרכים. ואף אם תקנוה על נעילת מנעלים, מ"מ מצד כלילתן יכול לברך אף יחף ע"ש. ומסייע לדברינו. וכן גרס אמה"ג זצ"ל, וכן עיקר.

 

6. אתר ישיבת כסא רחמים:

ניקוד המילה "צרכי" בברכות השחר

גיא בוסי | מס' שאלה 5484

בסידור איש מצליח בברכת שעשה לי כל "צרכי" עם שווא נע ב "צ" וקמץ ב "ר" + "כ" ושמעתי הרבה שקמים נגד זה ועוד כתב המג"א בש"ע או"ח חלק א' שיש שנוהגים ככה אך אין לשנות מהנוסחא (צורכי) וגם יש אומרים שהאר"י גם כן אמר (צורכי)?

רבני בית ההוראה:

מרן ראש הישיבה שליט"א האריך בזה בקונטרס "לאוקמי גירסא" (שנדפס בסוף הסידור במהדורא שניה תשנ"ז) אות ה'. ושם הביא דברי המג"א, ויישב דבריו, והביא רבים שסוברים כן, ושכן הוא נוסח התימנים, ובסידור המקובל ר' הירץ ש"ץ (משנת ש"ך, מחכמי אשכנז), והוכיח כן מראב"ע והראב"ן ומדרש תלפיות ועוד. ושכן הסכים היעב"ץ. וביאר שם שהנוסח צָרְכִּי בלשון יחיד, תמוה ע"פ הדקדוק. ע"ש. ובאמת שבבדיקות שלי (כותב השורות), ראיתי שהנוסח צְרָכָי (כדעת מרן נר"ו) הוא הנוסח המקורי והעָתיק בכל תפוצות ישראל, וכן נדפס ברוב ככל הסידורים הישנים, (כעת אין המקורות לפנַי, ואם מעוניין ישלח שוב), והמג"א הוא ששינה מהמנהג בזמנו, והעיר עליו בזה הרב מאורי אור שהמנהג לא כדבריו ויישב קושיותיו. וגם בסידורי ספרדים ישנים היה כן עד הדור האחרון, ובסידורי ליוורנו (בית עובד ותפלת החודש) הגירסא "צָרְכַי" כדעת מו"ר שזה בלשון רבים, אך בניקוד שונה, ומו"ר ביאר שם בלאוקמי גירסא שניקוד זה נכון רק בצורת ריבוי זוגי. ע"ש. וכן עיקר.

ואין להתפעל ממה שאנשים קמים נגד, בלא בדיקה ועיון, רק מפני שנהגו אחרת מילדותם ע"פ סידורי זמננו. ואכמ"ל. גבי דעת האר"י, אין לזה רמז בכל כתביו, ובכל דבר שלא יודעים אומרים בשמו דברים שאינם, כאשר ראיתי והוכחתי בדברים רבים. ואכמ"ל.

7. 

הדפסת ברכות השחר - הרב רצון ערוסי - מורשת

 http://www.moreshet.co.il/web/shut/print.asp?id=75693&kod=&modul=15&codeClient=58      

ברכות השחר (התקבלה בתאריך 02/08/2006)

לכבוד מרי רצון ערוסי, שלום. 
אני נוהג בברכות השחר כמו הרמב"ם. 
ו. 'שעשה לי כל צרכי' כתב מהר"י קאפח בהערה הצא"ד בצירי. יכול להיות שזו ט"ס?! 
ז. 'שעשה לי כל צרכי' היא על כל סוגי המנעלים או דווקא נעל העשויה מעור? 

תשובת הרב

ו. נראה שנפלה טעות סופר, וצריך להיות צ' שוויה, ר' קמוצה וכ' קמוצה, צְרָכָי, לאפוקי מהגירסה צָרְכּי בלשון יחיד. שהיא גירסת המג"א, כפי שהעיר מהרי"ץ בעץ חיים. שנוסח סידורי תימן צְרָכָי, ושכן המנהג ובאמת שכך מנוקד בתכלאל קדמונים ותכלאל משתא שבזי צְרָכָי. 
ז. על המנעל הסטנדרטית, והיא של עור. וראיה לכך שביוה"כ ות"ב, אין מברכים שעשה לי כל צְרָכָי, אע"פ שיכול לנעול מנעל גומי.