וַיְהִי כִּי הִרְבְּתָה לְהִתְפַּלֵּל לִפְנֵי ה', וְעֵלִי שֹׁמֵר אֶת פִּיהָ. וְחַנָּה הִיא מְדַבֶּרֶת עַל לִבָּהּ, רַק שְׂפָתֶיהָ נָּעוֹת וְקוֹלָהּ לֹא יִשָּׁמֵעַ, וַיַּחְשְׁבֶהָ עֵלִי לְשִׁכֹּרָה.
האם מוכר לכם פסוק זה?
בכוונה לא הקפתי פסוק זה במירכאות. אע"פ שהנוסח הנ"ל מצוטט בכמה ספרים, ראשונים ואחרונים (מר"י עראמה בעל עקידת יצחק ור"ד אבודרהם, ועד לראשל"צ בעל ילקוט יוסף), אין פסוק כזה.
אתם מוזמנים לעיין ולהתבונן ולמצוא היכן השיבוש.
לאחר שמצאתם, יש לנסות להבין מדוע באמת לא נכתב הפסוק כנ"ל, כפי שלכאורה מתבקש.