הצעה להצטרף לרשימת תפוצה שבועית עם רעיונות מהתלמוד הירושלמי + שיעור מעניין
אוריאל פרנק
מאת: צבי שביט <zvi...@gmail.com>
Date: יום ב׳, 9 בדצמ׳ 2019 ב-19:05
Subject: [ יהדות ] הצעה להצטרף לרשימת תפוצה שבועים עם רעיונות מהתלמוד הירושלמי
שלמה המלך רוצה להוביל את העם
דף קשר מספר 460
לשוחרי הירושלמי היקרים השלום והברכה
ברוך השם אנו כולם מתכוננים לשבת הגדולה שתקיים אי"ה בפרשת וישלח. כמו שכבר כתבתי זכינו בסייעתא דשמיא בעבודה קשה ובעבודה מסורה של 'אשחר הפקות' למלא את החדרים – 110 חדרים. וברוך השם ישנם גם רבים וטובים ברשימת ההמתנה. אנו מקווים שיתפנו במלון עוד חדרים, כך שאנשים נוספים יטעמו מהטעם המיוחד של התלמוד הירושלמי. לי אין כל ספק ששבת זאת, וגם הפרסום המדהים של 'אשחר' תדחוף את בשורת הירושלמי בכמה רמות קדימה. עם ישראל מחכה בכיליון עיניים לבשורה המרעננת ולעצמה הרוחנית חינוכית של התלמוד הירושלמי. ישנם הרבה מחסומים סביב התלמוד הירושלמי, אבל המהלך שאנו מובילים עתיד לשבור הרבה מחסומים.
עלה ביוטיוב שיעור שזכיתי להעביר במדרשת הנשים בעפרה בנושא: האם היהדות היא רק דת. מוזמנים לצפות.. https://youtu.be/NtZQJkUWatU
אי אפשר לא להתייחס לאקטואליה. ברור שכולנו מאמינים ביושרה של כל שומרי הסף כולם ללא נגיעות, אף אחד לא מחפש את טובת ההנאה, אלא רק את הטוב והצדק. הרי כולנו יודעים שהכול שקר. אין אדם בעולם שחסין מפני האג'נדה שמובילה אותו, וכמובן שהאג'נדה של שומרי הסוף היא סוד גלוי. הוא לא נכנע ללחצים. הוא אף פעם לא ינקוט באכיפה בררנית.
הבעיה המרכזית במדינה היא שלא יודעים לשלוט, וממילא בשאלות המרכזיות שעומדות ברומו של עולם ובבסיס המחלוקת לא מצליחים לקדם שוב דבר.
לצערנו צריכים ללמוד מארצות הברית איך מנהלים מדינה – ראה ערך טראמפ.
הירושלמי (ברכות ט, ב) מתייחס כמובן לשאלת המשילות. הירושלמי מספר על יונתן בן גרשם נכדו של משה רבנו שכאשר ראה דוד שהוא אוהב את הממון מינה אותו שר אוצר. לאחר פטירתו של דוד המלך ועלייתו של שלמה מצא עצמו יונתן בן גרשם מפוטר. כאשר שלטון מתחלף כדי לבצע מדיניות הוא חייב להחליף את כל הפקידות.
ועוד הארה חשובה. בסיפור יונתן בן גרשם לפני שדוד מינה אותו הוא שימש כומר לעבודה זרה למרות כפי שמסופר שם הוא לא בדיוק האמין בה ולעג לאלו שעובדים אותה. שאל אותו פעם אחד מהעובדים של העבודה זרה אם כך מה אתה עושה כאן אמר לו יונתן. אני צריך להתפרנס ממשהו הלא כן?!
חזקו ואמצו
אברהם בלס
מקורות:
תלמוד ירושלמי ברכות ט, ב
"רבי חונא שמעון קמטריא בשם רבי שמואל בר נחמן [שופטים יח ל] ויהונתן בן גרשום בן מנשה נון תלוי. אם זכה בן משה ואם לאו בן מנשה. חברייא בעון קומי רבי שמואל בר נחמן כומר היה לעבודה זרה והאריך ימים. אמר לון על ידי שהיה עינו צרה בעבודה זרה שלו. כיצד היתה עינו רעה בעבודה זרה שלו. הוה בר נש אתא למיקרבה תור או אימר או גדי לעבודה זרה ואמר ליה פייסיה עלי. והוא אמר ליה מה זו מועילה לך. לא רואה ולא שומעת לא אוכלת ולא שותה לא מטיבה ולא מריעה ולא מדברת. אמר ליה חייך ומה נעביד. ואמר ליה אזיל עביד ואייתי לי חד פינך דסולת ואתקין עלוי עשר ביעין ואתקין קומוי והוא אכל מכל מה דאתי ואנא מפייס ליה עלך. מכיון דאזיל ליה הוה אכיל לון. זימנא חדא אתא חד בר פחין אמר ליה כן. אמר ליה אם אין מועילה כלום את מה עביד הכא. אמר ליה בגין חיי. כיון שעמד דוד המלך שלח והביאו אמר ליה את בן בנו של אותו צדיק ואת עובד עבודה זרה. אמר ליה כך אני מקובל מבית אבי אבא מכור עצמך לעבודה זרה ואל תצטרך לבריות. אמר ליה חס ושלום לא אמר כן אלא מכור עצמך לעבודה שהיא זרה לך ואל תצטרך לבריות. כיון שראה דוד כך שהוא אוהב ממון מה עשה העמידו קומוס על תיסבריות שלו. הה"ד [דברי הימים א כו כד] ושבואל בן גרשם בן משה נגיד על האוצרות. שבואל ששב אל אל בכל לבו ובכל כחו. נגיד על האוצרות שמינוהו על תיסבוריות שלו. מתיבין לרבי שמואל בר נחמן והא כתיב [שופטים יח ל] עד יום גלות הארץ. אמר לון כיון שמת דוד עמד שלמה וחילף סנקליטין שלו. וחזר לקילקולו הראשון".
------------------------
להקדים תרופה למכה
דף קשר מספר 461
לשוחרי הירושלמי היקרים השלום והברכה
ראשית יישר כוח לכל הציבור שהחליט שהוא רוצה פעם אחת לטעום טעימה רצינית מהבשורה המיוחדת של התלמוד הירושלמי. אלו שנרשמו (110 חדרים) ורשימת ההמתנה הארוכה של למעלה מ50 משפחות שנענו לצערנו בשלילה. אולם על דאגה אנחנו לא הולכים לשום מקום. כמו שכתבתי בדף הקשר הקודם התכנון העתידי הוא של שתי שבתות בשנה. שבת אינטימית וקטנה יותר – רק ששי, ובמקביל שבת מרכזית שתחל מיום חמישי עד מוצאי שבת.
מה שחשוב הוא לומר במיוחד לאנשי הקשר שנמצאים בצפון (והם מתבקשים להעביר הלאה) שהשיעורים בחמישי ובששי הם ללא תשלום (שולח פעם נוספת את התוכנית). כמו כן מי שרוצה גם לראות הצגה טובה (האמת שלא ראיתי אותה אבל אני סומך על תיאטרון אספקלריא) - יוסלה זמיר , הרי שזו תתקיים אי"ה בהיכל התרבות יד שטרית בטבריה, ביום חמישי י"ד כסלו בשעה 20.30. כאשר מחיר כרטיס הוא 50 שקלים.
בהזדמנות זו אני מנצל את הבמה להודות לאלו שעומדים מאחורי הקלעים של השבת ההיסטורית הזאת. חברת אשחר: שמעון אבוטבול, חנניה ריצ'מן, מיכאל אדרי, נעמי וכל צוות העובדים המסור. האגף לתרבות יהודית – ראש האגף הרב איתיאל בר לוי, אילנה בן ישי, שמואל ברבי ועוד רבים וטובים, ואת הרב אליהו אביעד, את מנהל מכון אורות הירושלמי נתי קרייטר, את אשתי היקרה עמליה ועוד רבים וטובים שעשו מעל ומעבר כדי להגיע לרגע הזה. מה שנותר לנו עכשיו זה לאחל לכול המשתתפים שבת עשירה ומלאה תוכן, והתחברות, וממילא שותפות למהלך הנפלא הזה של החזרת עטרת תפארת התלמוד הירושלמי אל מרכז התודעה הציבורית. וכמובן להתפלל מעומק הלב ששבת זו תפעל גדולות ונצורות בקרב כל המשתתפים והדיה יגיעו למרחוק. כמובן שאי אפשר שלא להזכיר שבשבת זאת אנו משלבים שני פרויקטים, או יותר נכון מעלים על נס על ידי חלוקת פרסים, שני פרויקטים. הראשון הוא פרויקט של כתיבת עבודות בירושלמי על ידי תלמידי ישיבות גבוהות והסדר. והשני הוא חידון ירושלמי – מסכת ברכות, שהפיילוט שלו הוא – ישיבה תיכונית טבריה.
כאשר אנו מסתכלים בכלל על הציבור הציוני דתי רואים בחוש שאחת מהנקודות החזקות של הציבור הזה היא סתימת חורים. בדרך כלל אתה לא מוציא תוכניות לפריצה קדימה. אתה נלחם כאשר כבר אתה מותקף בצורה רצינית, ואז בדרך כלל אין מה לעשות. הרבה יותר קשה להיחלץ מבור כאשר כבר נופלים לתוכו. בתלמוד הירושלמי ישנם דגשים חשובים בדבר חשיבה קודם שאתה נקלע לצרה. כבד את רופאך קודם שאתה נזקק לו (ירושלמי תענית ג, ו וראה עוד אורות הירושלמי על מסכת תענית – סוגיות מתוך מסכת תענית של התלמוד הירושלמי – צום מוני – עמ' 188. וראה עוד בעניין זה בספר בשורת הירושלמי מאמר 64 – נלכדים ברשת).
בהמשך לנושא זה חשבתי בסוכות על רעיון נוסף ששייך לעניין מהותי זה. כבר כתבתי כמה פעמים, ואי"ה בטווח הרחוק מתוכנן גם ספר בנושא זה, על נושא העריכה הספרותית בירושלמי. מתברר שלא רק שישנה עריכה בירושלמי, אלא ישנה גם עריכה ספרותית למופת, החל מרמת המילה ועד לרמת המסכת. עריכה ספרותית פירושה שדרך מבנים אתה מקבל משמעות שאינה נאמרת במפורש.
מסכת תענית עניינה המרכזי הוא ההתנהלות במצב של עצירת גשמים. מתחילה המסכת ב4 מינים שהם פרקליטים על המים. לכאורה מה נכנסים כאן ארבעת המינים. התשובה היא שכבר בתחילת המסכת הירושלמי רוצה לעדכן אותך שהחכמה היא להיערך נכון לפני הצרה. להוציא את האדם מן הבור, לאחר מכן, זה הרבה יותר קשה.
חזקו ואמצו
אברהם בלס
מקורות:
מסכת תענית פרק א הלכה א
משנה:
"מאימתי
מזכירין גבורות גשמים ר' אליעזר אומר מי"ט הראשון של חג. ורבי יהושע
אומר מי"ט האחרון א"ר יהושע הואיל ואין הגשמים סימן ברכה בחג למה הוא
מזכיר אמר לו רבי אליעזר אף הוא אינו אומר אלא משיב הרוח ומוריד הגשם בעונתו אמר
לו אם כן לעולם יהא מזכיר".
תלמוד ירושלמי: טעמיה דר' אליעזר ע"י שארבעת מינין הללו גדילים על המים לפיכן הן באין פרקליטין למים".