2: הג"ר נחום אליעזר רבינוביץ' זצ"ל
אוריאל פרנק
אחר מיטתו של הרב אליעזר נחום רבינוביץ' זצ"ל
לזכרו של הרב נחום אליעזר רבינוביץ' הכ"מ – עמיחי שמעוני
לא אני ראוי לתת ציונים למו"ר זצ"ל, כבר עשו זאת רבים וטובים וראויים הקרובים אליו באמת. כל מה שאוכל לתרום זו חוויתי האישית בתור תלמיד, מה קיבלתי, ומה מלווה אותי עד היום.
בהקשר זה אני חב תודה עצומה לשתי חברותות בוגרות שליוו אותי בשיעור א', דן רוזנשטוק ודרור בונדי, שמלבד היסודות בלימוד גמרא ובאמונה – גם הסבו את תשומת ליבי לכך שיושב כאן אדם גדול שכדאי לקבל ממנו. זו הייתה הכוונה נחוצה בהחלט, מאחר וכמו שידוע סגנון דיבורו של הרב בשיעוריו היה איטי ובחור צעיר עלול בקלות לדלג על הזדמנות זו.
אמנם גם אחר שכבר השכלתי להתקרב אל הרב, להקשיב ולשאול, עדיין רחוקה הייתה הדרך מלהחשף לגודל אישיותו ועוצמתה. כפי שכבר סופר – הרב לא מספק תשובות מפוצצות בקלות, תשובה טובה מותנית בשאלה טובה, מוכנה היטב מראש. גם מהחברותות עם הרב במדרש בראשית רבה ולאחר מכן במורה נבוכים – לא אומר שיצאתי "איש אחר". אך עם הזמן, ובעיקר במבט לאחור, עמדה דעתי על הזכות הגדולה שנפלה בחלקי להיות תלמיד בישיבה שהרב הוא מנהיגה.
השיעור הכללי
אחד הדברים שלמדתי בשלב מוקדם זה לדעת להטות אוזן קשבת כשהרב מדבר. השיעור הכללי כל יום שלישי אחר הצהריים מתחיל בהילוך ראשון, כאשר הרב מרצה לאיטו את הסוגיה אותה כבר למדנו בעיון, ממש מן היסודות. התחושה הראשונית הייתה שאפשר לצאת ולחזור עוד רבע שעה לפחות כשיתחיל להיות מעניין. אך האמת הייתה שלקראת השיעור הכללי היינו נרגשים ומתוחים. עם הזמן למדנו להיות דרוכים כבר מהרגע הראשון, כי תוך כדי הרצאת הדברים, הרב יכול פתאום לספק איזה הסבר שהופך את כל מה שלמדנו, ועל אף שגם זה קורה תוך כדי דיבורו האיטי והנינוח – אין זה מפחית מההלם הראשוני... וכאן גם היו מתחילות השאלות, הטונים התחילו לעלות, מכל הכיוונים התקפות – והרב, נינוח ושלב, הכול פשוט! השיעורים הפשוטים האלו פעמים רבות הפכו לנו משהו ממה שבנינו בשיעורי העיון ושפכו אור מזווית אחרת, פשוטה...
בשירות הצבאי
אזכיר רק חוויה אחת, כאשר הייתי במוצב נידח דתי יחיד בתוך מוצב שלם של חיילים רחוקים למדי, התעוררה לי שאלה מסוימת ערב שבת. יום שישי בצהריים הרמתי טלפון, הרב ענה, והרציתי את שאלתי (בערך כמו ההוא שניסה להכעיס את הלל הזקן...). הרב לא רק פסק אלא גם התחיל לצטט באזני גמרא, לא זוכר איזו בדיוק, אבל החוויה הזאת לשמוע את קולו הנעים, העליז והמעודד של ראש הישיבה, מזכיר מקורות, נותן מענה, נותן יחס, בהיותי כל כך רחוק מכל צורה נורמלית של שבת – זה היה ממש רגע של אור, של רוחניות ושל תורה, ולא רק בגלל שהתשובה לשאלתי הייתה שמותר...
שו"ת האינטרנט
כמה שנים מאוחר יותר זכיתי להיות במשך שנתיים המתווך בין שולחי השאלות באינטרנט לבין הרב. מהתקופה הזו אני רוצה לשתף כמה דברים חביבים, המשקפים כמה מהערכים והעקרונות עליהם דובר רבות לאחרונה.
מאחר שגישתו של מו"ר בכל הנוגע לשדים ורוחות רעות ידועה, שאלתי אותו כיצד עלי לחנך את ילדי לנטילת ידיים של בוקר, מאחר ואחד הטעמים הרווחים לכך הוא הרוח הרעה – הנידונה בספרי הלכה שונים בדיונים הלכתיים העוסקים באופן שבו היא מתבטלת או לא מתבטלת, האם אני מדבר עם הילדים על הרוח הרעה? ולכאורה, אם בספרי ההלכה דנים בה אז למה לא? ויהיו שיאמרו שלא הכל אנחנו צריכים להבין, אז נקבל את זה שיש גם רוח רעה, איפה התמימות וכו'. הרב ענה כך:
"יש להבחין בין שני עניינים שונים. לפעמים קורה בלילה, ובפרט בילדים,
שהידיים נוגעות במיני לכלוך ואם יגעו בעיניים וכדומה, זה יכול לגרום
לזיהום. לכן צריך לחנך לרחוץ את הידיים היטב בבוקר. יש גם מסורת של נטילת
ידיים שלוש פעמים. מסורת זו מחזקת את ההוראה לרחוץ את הידיים היטב.
ובנוסף על כך, נטילת ידיים זו הינה הכנה לתפילה. לפיכך יש לחנך את הילדים
שייטלו שלוש פעמים כדי להדגיש שיש בכך הכנה לתפילה וכמו כן שיקפידו לרחוץ
את הידיים היטב. אבל אין להזכיר עניין הרוח הרעה כלל וכלל."לא יעזור כלום, השכל והחיבור למציאות הם המדיום שבו התורה מתפקדת, ולא בשום מישור מיסטי ודמיוני, והכל חייב להישקל במאזני השכל הישר. מהרב קיבלתי את הביטחון לא רק שלא להאמין לשטויות באופן פסיבי, אלא גם לכפור בהבלים האלה כערך חיובי שביסודו עומדת ההבנה שהתורה והיהדות זה עניין רציני מאוד ומחובר מאוד למציאות.
פעם נשאל על ידי תלמיד העולה לכיתה י' מה משמעות לימוד הגמרא?? תשובות כמו אלו האומרות שהגמרא משלבת את הכל (מוסר, הלכה, סיפורים) לא סיפקו אותו והוא הרגיש שהוא לא מוצא תשובה המניחה את הדעת. מה הייתם עונים על שאלה באמת גדולה שכזו?
זו הייתה תשובת הרב לאותו תלמיד:
"עיקר מטרת לימוד גמרא צריכה להיות להתאמן בחשיבה בשכל ישר על בעיות חברה ומוסר וחובות האדם בעולמו. לפתח יכולת חשיבה כזאת היא אתגר גדול וקשה, אבל מי שמצליח בכך נמצא שהוא מימש את כל הפוטנציאל שלו כבן אדם."
שני משפטים המשקפים בתמצית תפיסת עולם שלימה, גם מנערת את הלימוד מכל ההשפעות הרוחניות הנסתרות שאין לנו, ובטח לא לתלמיד הצעיר עסק בהן, וגם מחדדת את האתגר האמיתי העומד בפני הלומד, שהידע, ההיקף החריפות וההספק הם רק כלים להשגתו.
עוד בהקשר של האתגר שמציב לימוד התורה – כך כתב פעם בחריפות כחלק מתשובה בה התייחס לטענה שיש חובה לציית לכל מה שיאמרו גדולי הדור (ההקשר היה התנגדותם של גדולי הדורות הקודמים לציונות):
"..בכלל הגישה הזאת שבוחרת לעצמה "גדולי דור" וגוזרת על הציבור שחייב לציית דווקא להם – גישה זאת היא כנגד התורה וכנגד הדעת. כל יהודי חייב לקחת אחריות על מעשיו וצריך לשקול גם בשכלו מה נכון ומה לא..."
התחושה היא אכן, שארִי, גדול עולם עלה מקנדה רק בשביל לבוא להעצים בחורים צעירים בארץ ישראל, לתת בהם אמון, ולהחדיר אצלם את ההכרה שאין מונופול על הגדלות בתורה, במידות או בסמכות הפסיקה – הכל תלוי בך, בשכלך הישר יחד עם רצונך הטוב, ודבר זה ולא אחר הוא הבסיס לתורת אמת כתוכן מעצב ובונה אישיות ולא רק כאוסף דקדוקי הלכות.
האמון הזה, הנשען על קבלת אחריות על ידיעה והבנה של התורה שלומדים, הוא שנצרב אצלי כדמות דיוקנו של רבי המלווה אותי בכל יום.
אלו חלק מתחושותי בתור אחד מתלמידיו, לא הכל ניתן להיכתב.
יהיו הדברים לזכרו.
אוריאל פרנק
מתוך "המעיין" האחרון:
ממאפייני משנתו ההלכתית של הרב נחום אליעזר רבינוביץ' זצ"ל / יצחק שיזגל
לקראת זמן מתן תורתנו, הנה שני הספדים נוספים על הרב, ובסוף המובא כאן התייחסות למשמעות לימוד הגמרא, לקבלת אחריות על הידיעה וההבנה של התורה שלומדים, ועל כך שאין מונופול על הגדלות בתורה, במידות או בסמכות הפסיקה.חג שמח,אפ"ררביבים - הרב אליעזר מלמד
אחר מיטתו של הרב אליעזר נחום רבינוביץ' זצ"לבתאריך יום ו׳, 15 במאי 2020 ב-18:23
לזכרו של הרב נחום אליעזר רבינוביץ' הכ"מ – עמיחי שמעוני