לזכרו של הרב שריה דבליצקי

[אוריאל פרנק‎]

מכתבים מאת הרב שריה דבליצקי זצ"ל מענייני דיומא.

מהנהגותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרב דבליצקי נהג בהנהגות ייחודיות רבות, כי בניגוד למקובל לעיתים קרובות לפסוק הלכה מתוך ספרים מאוחרים יחסית כדוגמת השולחן ערוך, נהג הרב דבליצקי לברר את ההלכה ממקורותיה הראשוניים - מקרא, משנה ותלמוד. דוגמה לכך היא הימנעותו מאכילת מאכלי "פת הבאה בכיסנין", משום שהכמות שעליה יש לברך לדעת חלק מן הפוסקים ברכת מעין שלוש זהה לכמות שלדעות אחרות מחייבת כבר בברכת המזון. מכיוון שאם יאכל כמות מעטה הוא יהיה בספק אם לברך ברכת בורא נפשות או ברכת מעין שלוש, ואם יאכל כמות מרובה יהיה בספק אם לברך ברכת מעין שלוש או ברכת המזון, הריהו נמנע ולא אוכל כלל מיני מאפה מעין אלו, למעט בסעודה שבה אכל פת, בה נפטרים מיני המזונות בברכת המזון על הפת.

מנהג ייחודי נוסף שלו היה להתפלל שחרית בדיוק בזמן הנץ החמה הנראה בפועל. בעקבותיו החלו רבים לנהוג כך (ראו אזכורים לחלק מההנהגות הללו בפורום "ספרים וסופרים"^[4]).

הנהגה אחרת שלו היא לקצץ כמעט לחלוטין את זקנו. הדבר נעשה על פי פרשנות קבלית שלו, אם כי הרב דבליצקי היה מנחה את תלמידיו שלא לנהוג כמותו בנושא זה ^{[דרוש מקור]}.

הרב דבליצקי נהג להטיל פתיל תכלת (ארגמון קהה קוצים) בציציותיו בבגד הטלית הקטן אך לא בטלית גדול^[5]. היה נוהג להניח תפילין לאורך כל היום.

הרב דבליצקי היה מקפיד על כך שבנוסח התפילה לא יהיה דבר שקר. למשל, בשיר הייחוד ליום ראשון היה אומר "ואנחנו על אדמה טהורה" תחת "אדמה טמאה", משום שהוא נמצא בארץ ישראל, וביקום פורקןמחליף את המילים "די בבבל" ב"די בכל אתר ואתר", כי כיום אין תלמידי חכמים בבבל^[6].

לאחר מלחמת ששת הימים ביקש לקבוע יום הודיה, שיתבטא באמירת הלל ובקביעת סעודת מצווה^[7].

לאחר אישור חוק הגיוס בכנסת, במרץ 2014, ברך בשם ומלכות ברכת "ברוך דיין האמת"^[8].