יום שישי 22.3.13 סיור בתוך יריחו + סיכום האירוע לזכר "שיירת הדסה" ד' ניסן תשע"ג
עמיתים לטיולים
השיירה
שיירת הדסה יצאה לדרכה להר הצופים המבודד בין ערביי ירושלים בד' ניסן תש"ח 8/4/1948. השיירה הובילה אנשי סגל של האוניברסיטה העברית שישבה על ההר וכן אנשי סגל רפואי שעבדו בביה"ח הדסה במורדות ההר. השירה נתקלה במארב ערבי מאסיבי בקצה בתי שכונת שמעון הצדיק הצמודה לשכונת שיח' ג'ראח. מאות ערבים תקפו את האמבולנסים והאוטובוסים בשיירה וללא התערבות הבריטים שאף מנעו מאנשי ההגנה להחיש סיוע לנתקפים. 78 איש נרצחו ורק 28 שרדו משיירת התופת התמימה. ההרוגים נטמנו בקברי אחים בביה"ק בסנהדריה ובביה"ק המוסלמי בפינת החומה הצפון- מזרחית בין שער הרחמים לשער האריות.
המסלול של הסיור:
כיכר ספרא, כיכר צה"ל, פינת החומה הצפון-מערבית, גג ביה"ח הצרפתי ע"ש סנט לואיס, חצר נוטרדם דה-פראנס, עץ האלה שבפינת הרחובות ע"ח והצנחנים. וצעידה עם דגלי ישראל מונפים ממוסררה לשייח ג'ראח.
דגשי הסיור:
הסיור התמקד באזור שיש לו משמעות של גבול שכולל בחובו מספר רבדים: מפגש חדש מול ישן-יציאת תושבים מאוכלוסיית ירושלים מן החומות, מעורבות המעצמות הזרות במהפכת הבינוי המוסדי המפואר בקרבת החומות, התחרות בין המעצמות בהפגנת נוכחות ובמיוחד במהלך החציון השני של המאה-19, איכות חיים ורווחה פיסית והיגיינה אישית וציבורית במכלולי המגורים שמחוץ לחומות לעומת העיר העתיקה, מוסדות רפואה הקשורים בכך, וכמובן הרובד "הקלאסי" של חיכוכי אוכלוסיה, דת ותרבות באזורי חיכוך בין אוכלוסיות וכאן באזור נוטרדם - מוסררה - מתחם מגרש הרוסים.
אריה התמקד בנושאים הבאים שחתכו את רבדי התיחום והגבול שמנינו:
1. מרוץ בינוי מאגניפיקנטי ותחרותי בין רוסיה לצרפת – התחרות הודגמה במתחם מגרש הרוסים שכלל מבנים רבים ומרשימים שהקימה הקיסרות הרוסית לצד מבנה מרשים הנשען על קומת קשתות יפה שלפניה גן מרהיב (שאפילו מצוין במפות התקופה) שבהם התמקמה הקונסוליה הצרפתית של המאה ה-19. כיום יושב בניין העירייה שבכיכר ספרא על הבית והגן הצרפתיים, שלא זכו לחסד של שימור וקיום ונהרסו ע"י העירייה. התחרות הזו הודגמה גם בגובה ובמיקום שנבחר למגרש הרוסים מאידך וכברירת מחדל למכלול הצרפתי הקטן יותר בשולי מגרש הרוסים. אל מול הקתדרלה בעלת הכיפות הרוסית שמיתמרת על שיא מגרש הרוסים ונישאת מעל כל ירושלים בחרו הצרפתים להקים אל מול הפינה הצפון-מערבית של חומת העיר את ביה"ח הצרפתי ע"ש סט. לואי ובמאה ה-20 גם את מתחם האכסניה הנהדר שכונה נוטרדם דה-פראנס. כשעמדנו על גגו של ביה"ח הצרפתי אפשר היה לראות את המאמץ הארכיטקטוני למתוח את גובהו של הבניין הצרפתי בהקמת שני צריחים על גגו ולאחר מכן ע"י הצבת פסל המדונה והרכבת התינוק על ידיה כשידו מורמת מעלה, וכך במאמץ רב חלף המתחם הצרפתי והתנשא בכחצי מ' מעל לצלב שעל כיפת הקתדרלה הרוסית. בכך לא תמה התחרות הזו - הרוסים מיהרו לרכוש את המגרש הצמוד מדרום מזרח לאכסניה והקימו עליו בניין גדול ומפואר שבו ישבו הקונסוליה הרוסית ובית הדואר הרוסי. כך נבלם מסע הרושם הארכיטקטוני הצרפתי אל מול הרובע הנוצרי. אמנם ממש בצמוד לחומה במקום שקרוי מחנה/מגדל טנקרד הוסיפו הצרפתים בנין נוסף של מנזר האחיות המתקנות וגימדו והאפילו על החומה. בניין זה שהיה חלק מהמערך הרפואי הטיפולי של ביה"ח הצרפתי נהרס במהלך מלחמת השחרור וסולק סופית לאחר מלחמת ששת הימים. כך זכינו לחזות שוב בחומה אל מול בית העיריה הישן.
2. ואכן המיקוד השני של אריה היה בחיכוך האלים שהתפתח בגזרה הזו החולשת על העיר כולה ועל צירי מפתח לתנועה בה וממנה ואליה. הסכסוך האלים העיקרי נמתח על פני המאה ה-20 והתחולל בין הערבים ליהודים עם נקודות שיא במאורעות 1920, 1929, 1936-39 ,1948 (תש"ח) ו-1967 (ששת הימים) לכל אלה היו השלכות עצומות על עיצובה של שכונת מוסררה שנמצאת במורד מגרש הרוסים בואכה שער שכם. האלימות השפיעה על הרכב האוכלוסין שהלך והשתנה עם השנים כשהשכונה הולכת ונהיית ערביה טהורה כמעט בימי המנדט הבריטי, עד אשר קרבות נוטרדם וסביבתה במהלך מבצע קלשון בתש"ח משנים לחלוטין את התמונה. אריה פרט מאד את הקרב על נוטרדם וציין אותו כגולת הכותרת בהצלחת צה"ל הצעיר במערכה על ירושלים מול אנשי הלגיון הירדני בפרט וערביי הסביבה ומתנדביהם מארצות חוץ. למרבה הפלא במרכז העלילה ניצבו הלוחמים הצעירים של גדנ"ע ירושלים. הקרב הוכרע באש דוידקות על כוחותינו שגרם לנסיגה הערבית עם אבידות משמעותיות. כך נותרה שכונת מוסררה כמעט בשלמותה בשליטה ישראלית. גבולותיה הם מגבולות הקו העירוני שהיו תלויים בעובי הקו הגס ששורטט בצ'ייינוק ע"י משה דיין ועבדאללה א-תל, שני מושלי ירושלים בהתאמה שהסכימו על הקו המפריד בין כוחותיהם כחלק מההיערכות להפוגה הראשונה בקיץ 48. קו זה קפא לקו גבול לא שקט שרדף את הירושלמים 19 שנה עד למלחמת ששת הימים, והשאר היסטוריה. בשנים הקשות ישבו בשכונה עולים מדלת העם וגידלו במצוקה ותחת קני הרובים הירדניים את ילדיהם. מהם צמחו אותם "לא נחמדים" שהקימו את "הפנתרים השחורים" והרי לנו עוד מוקד חיכוך שצמח מן האזור. ואל נקודת ההתמקדות השלישית.
3. אל מול הדם ותמרות האש מעניין היה לשמוע מאריה שכאן היה גם חלק משמעותי מייסוד עריסת מערכת הבריאות של א"י ואולי גם המזה"ת. הזכרנו כבר את הקמת ביה"ח הצרפתי סט. לואי שמושיט סיוע וסיעוד רפואיים עד היום ומתמחה בחולים סופניים. המקום הצרפתי הגאה הזה מעוטר בציורי קיר המהללים את כוחות הצבא הצלבניים ובראשם המלך לואי החסיד. יוזם ביה"ח ואביו מקימו הוא שצייר את הציורים בחללי האשפוז ואף על קירות הקפלה ושמו הרוזן מרי פול אמדה דה-פיילא. לא הרחק על רח' הע"ח במורשה (מוסררה) קבלה הרפואה העברית תאוצה מרשימה בהקמתו של ביה"ס לאחיות מיסודן של נשות הדסה בארה"ב. הפעולה נתמכה בכספי הנדבן נתן שטראוס שעוד קודם לכן (1912) הקים את בית הבריאות בקרבת מקום. בית הבריאות התמחה במחלות עינים (בעיקר גרענת) ובמחלות מידבקות תוך ניסיון לייצר חיסונים ולחסן את האוכלוסיה, במיוחד כנגד הכלבת הנפוצה בארץ עקב שוטטות כלבים עזובים. לימים לחמו גם בקדחת. בית הבריאות שברח' שטראוס בן ימינו הוא ממשיכו של בית הבריאות האמור. מבית הבריאות במוסררה נמתחו קשרים אישיים ושת"פ למעבדות המיקרוביולוגיהה שנוסדו על הר הצופים באוניברסיטה.
את סיפורה המורכב של התפתחות הרפואה הארצישראלית העברית שמענו בעודנו יושבים בצילה של אלה אטלנטית באה בימים מחוץ למתחמה של נוטרדאם. כאן נרקם בראשינו ביוזמתו של אריה הקשר בין האישים והמוסדות שפעלו בשירות החולים ולמען בריאות הציבור לבין אותם אנשי מחקר והוראה ורפואה שישבו בכלי שיירת הדסה.
יצאנו אפוא במהירות לדרכנו לאתר ההיתקלות של שיירת הדסה בפורעים הערביים וליד האנדרטה בגבול בין שייח ג'ראח לשמעון הצדיק ובנוכחות רבנים ,וצאצאים של הרוגים מן השירה ועד ראיה קיימנו טקס התייחדות וזיכרון שנחתם בשירת התקווה.
הרוצים בכך נתלוו לסיור קצר בשכונת שמעון הצדיק, בקרנו בביהכ"ס היהודי מן המאה ה-19 ששרת את השכונה בימיה הראשונים ואף היום, וכן ביקרו בתצפית על גג בית מריבה שעבר לידיים יהודיות ולבסוף בקרו גם במערת הסנהדרין הקטנה ומערת שמעון הצדיק. הסיור הזה הודרך ע"י יהונתן נכדו של הרב עובדיה יוסף.
תודה והידד למסיירים הרבים - 101 איש, שלא נרתעו מן השרב והגיעו, תודה כפולה ומכופלת למדריכנו היקר אריה קליין, למנהלת 'ראשית ירושלים' רעות אודם ולצוותה על השת"פ בהרמת האירוע ועל ההוצאה לאור של החוברת - סיור חברתי במוסררה, למגן שכונת שמעון הצדיק יהונתן יוסף על אירגון טקס הזיכרון וכתמיד למארגן ולמושך בחוטים עמית אררט.
שלכם, ראובן שדה - רחובות i...@zahav.net.il
* להשגת החוברת המקורית לביצוע סיור חברתי בשכונת מוסררה - מורשה, נא לפנות לעדי - רכזת ההזמנות של ראשית ירושלים a...@reshit.org 02-6264488
התמונות של יהונתן יוסף, ליחצו כאן
התמונות של אליה הירשפלד, ליחצו כאן
========================================================================================================
לכבודו של הטייס סגן-אלוף נועם רון ז"ל ומשפחתו, הפקנו בעזרת הגרפיקאית ענת מסד מישוב רבבה mass...@gmail.com
פוסטר עם תמונות החלמוניות שצילם בפעילות 'עמיתים לטיולים' מֵבֵירָא רָמָא לְחלמוניתא צהיבתא - טיול לאום-אל-עמד ופסטיבל החלמוניות, יום שישי ט' כסלו תשע"ג (23.11.12)
נציגינו - נפתלי שטרן מיקיר מעניק את הפוסטר למשפחה במהלך השבעה.
דוא"ל הקבוצה arara...@gmail.com עמית אררט 052-7-90.60.90 מצפה יריחו
אתר הקבוצה לעיון ולהצטרפות https://groups.google.com/forum/?hl=iw&fromgroups=#!forum/amitimtiyulim
הצטרף לקבוצה גם בפייסבוק https://www.facebook.com/groups/amitimtiyulim/
