'עמיתים לטיולים' ביום שישי 27.9.13 ממגדלים לג'בל רוכבה + סיכום חולדה נחל שורק, התקיים ביח' תשרי תשע"ד
עמיתים לטיולים
מקבוץ חולדה אל תחנת הרכבת בואדי סראר (נחל שורק) התקיים בג' דחוה"מ סוכות, תשע"ד
צהרי יום. לאורך כר המדשאה המרכזית של חולדה השתרכו 75 עמיתים אחר חבר משק מבוגר ששעט באנרגטיות רבה בראשם רכוב על גבי הקלנועית שלו. אמוץ פלג, יליד הקיבוץ, הראה לנו את שבילי המשק ששומר על חזותו המקורית והירבה להדגיש מקומות ועניינים הקשורים לחולדה בתש"ח ובמיוחד את תפקידה כראש גשר לדחיפת כוחות ושיירות אספקה לכוון לטרון וירושלים. המשק הקטן שימש מפקדה למסגרות של הכוחות שישבו באוהלים על המדשאה שליד מגדל המים הבולט וכן ביער חולדה הסמוך. המשק גויס כולו לתמיכה במערכה להקמת המדינה. חדר האוכל שירת גם את הלוחמים.
משם המשכנו אל עבר היער כשבדרך עצרנו בבית הקברות של חולדה. כאן ראינו את המחיר הכבד של הישיבה של חולדה בחוד הישוב היהודי באיזורה. החל מקברי שלושת הנרצחים מתרצ"ח בימי המרד הערבי הגדול שכבר פגשנו את זכרם בנחל השלושה ליד כביש 6 בסיור הקודם, ועבור, בין היתר, בשורה ארוכה של קברי לוחמים בחלקה הצבאית. בלטו מאד הקברים של עשרים ושנים הרוגי שירת חולדה (31.3.48), התעכבנו ליד קברו של מפקד משוריין בשיירה, איש רחובות יורם טרבס שפוצץ עצמו יחד עם פצועי המשוריין משכלו הסיכויים לחילוצם מהכוחות הערביים שסגרו על המשוריין. עוד הזכרנו את שר הבטחון לשעבר פנחס לבון, חבר חולדה הקבור גם הוא כאן.
עתה חצינו מרחב גדול נטוע כרמים של ענבי יין שעינם סגול - אדמדם. בקצה הכרמים התבלט מצפה טל היפהפה ממנו צפינו על האזור כולו מגבעות בקוע וכרמי יוסף ועד אשקלון ואשדוד. את המחיר שגבו מאורעות תרפ"ט ממגיני חוות חולדה – הנקודה הישנה שביער חולדה, ראינו במצבת מגיני העם שמעל לקברו של אפרים צ'יזיק ז"ל. כן ,זהו אחיה של שרה מנופלי תל חי. המקום מרשים ותחום בין שקמים יפות לשדרת דקלי ואשינגטוניה רמי צמרת שניבטו אלינו ממרומי כמאה שנותיהם. סיפור ההגנה של חוות חולדה הפך לסמל לאומי ומקור לגאווה לישוב היהודי המנדטורי. עד אשר גורשו מהמקום ע"י הצבא הבריטי ולפני שהחווה נותצה ועלתה באש הצליחו המגינים להרוג במתקיפים 42 הרוגים. הקיבוץ בן ימינו קומם את הריסות החווה תוך זמן קצר ובשנת 1937 העתיק את מיקומו לאתרו כיום. לאחר שהתרשמנו משרידי החווה ומהבולטות האדריכלית של בית הרצל שבמרכז יער חולדה, שלפי האבן הנעוצה בראשו החווה נוסדה ב- 1906. חצינו את יער הרצל (חולדה) אל באר שחם וממנה עלינו לגבעת ח'ולדה הערבית. בית המוכתר עומד על מכונו ובו סטודיו מרשים של עבודות פיסול באבן. מחצרו נשקף נוף מרהיב למביט מזרחה - השפלה הנמוכה, אגן נחל שורק, גבעות השפלה הגבוהה (כ-400 מ' מעפה"י), הרי ירושלים והרי חברון וגוש עציון עליהם.כלפי צפון מזרח בלטו על קו הרקיע מגדלי המגורים החדישים של רמאללה. מתחתינו המו שני הכבישים הארציים המוליכים לירושלים , לבית שמש, לרמלה ולאיזור הדרום, בהתאמה. מול בקוע, היא דיר מוחסיין לשעבר, הלכה דרך בורמה לכיוון בית מחסיר. היה זה צעד חשוב לשחרור ירושלים –החל מקיץ 48, מתלות קשה במידת ההידוק של עניבת החנק שכרכו על מבואותיה הצרים עליה. הדרך שנמשכת מצומת נחשון, בו נחתכים צירי התנועה, ועד לצמת שמשון שבפאתי בית שמש היוותה שלב נוסף במתן המענה הקבוע לצרכי ירושלים ולקשריה לשפלה ולמישור החוף. זהו כביש הגבורה מ-1949 שגבה גם הוא מחיר דמים מחיילי חיל ההנדסה שפרצו אותו תחת אש הלגיון הירדני. לכן בסמוך לנו, ליד הישוב משמר דוד מתנשאת לה אנדרטת ההנצחה של חללי החיל. משם הבנו את מהלכה של שיירת חולדה וראינו את הטופוגרפיה הנמוכה שהביאה לשקיעת המשוריינים בבוץ הגשמים והמים שזרמו בערוץ הנחל שבמקום (כיום צומת חולדה שמתחת לטל שחר). ראינו גם את ההקשר הגיאוגראפי שהביא להזרמת הכוחות של הלגיון הערבי ועריקי צבא ההצלה ממחנה ואדי סראר אל עבר השיירה התקועה ולהכרעתו הטראגית של הקרב על השיירה ואנשיה. כך תם לו חודש מרץ הנורא בתולדות ההגנה והשיירות. מכאן החלה התפנית ובתוך ימים פרץ מבצע נחשון וביסס את התפיסה ההתקפית של שליטה על צירי הדרכים. מטה המבצע כזכור מסיור 2, ישב בנען אך מפקדה קדמית יותר ישבה בחולדה (החדשה) בבית שנקרא בית הפלמ"ח.
עתה גלשנו לאורכו של נחל שחם בכיוון נחל שורק אל מחנה ואדי סראר כשאנו עוברים בתוך ים לבן של הלקטי כותנה, אך את קבוצות השחורים לא ראינו (שלא כמאמר השיר מימי תנועת הנוער שלי), אלא את קטפת הכותנה האדירה שהיינו כחגבים בעיניה ובעינינו כשנדחקנו לצידה בשדה. במקום שהנחלים נפגשו וחישות קנים גבוהות כיסו את תוואי הנחלים כאות למציאות מים חיים ומי תהום גבוהים במקום, שמענו על התוכנית שדחף איש הישוב הישן הפרושי בעיר העתיקה של ירושלים, הוא מרדכי צורף. אביו הראש"ז היה מאנשי עליית תלמידי הגר"א ונחשב לראשון החללים המוכרים ע"י משרד הביטחון כיוון שנרצח בידי ערבי. התוכנית הוגשה לשר מונטיפיורי בעת מסעו בא"י ב-1839. היא דנה בהקמת מסגרת של תלמידי הכולל הפרושי מי-ם שתעבד את הקרקעות של הכפר קזאזה. יהודה זיו מצביע במאמרו על אזור חיבורם של נ.שחם ונ.שורק לכיוון יסודות של ימינו כמקום האמור. עקב נפילת השלטון המצרי בארץ וחזרת התורכים נשתבשה התוכנית. היא נחשבת כאחד מהצעדים שהוליכו למפנה בתולדות היישוב בארץ ולבסוף לייסוד ישובים פרודוקטיביים חקלאיים, (פרופ' ברתל סבור שהמפנה ארע רק בשנות השמונים עם העליה הראשונה ומושבותיה). כאן נוסיף שבסמוך לנחל השלושה ולכביש 6 שכנה מנצורה שבה אכן התנסה אותו מ.צורף בגידול חקלאי ממשי בשיתוף ערבי נוצרי מקומי. גם בח'ולדה הערבית היתה אז פעילות של גידול שומשומין ע"י יהודי מירושלים, ראובן פינטו.
עברנו מתחת לכביש 3 דרך המטע אל תחנת הרכבת סראר שהיתה פעילה בזמן הטורכים ושודרגה ע"י הבריטים, אליה הגענו כמתוכנן.
תודה לעמיתים המסורים ששומרים אמונים לסידרה ולכלל המשתתפים. תודה לעמית א. שיצא מסוכתו וירד לשפלה למשוך מקרוב בחוטים. תודה לאמוץ פלג מארחנו מקיבוץ חולדה.
דוא"ל הקבוצה arara...@gmail.com עמית אררט 052-7-90.60.90 מצפה יריחו
אתר הקבוצה לעיון ולהצטרפות https://groups.google.com/forum/?hl=iw&fromgroups=#!forum/amitimtiyulim
הצטרף לקבוצה גם בפייסבוק https://www.facebook.com/groups/amitimtiyulim/
