3 קטניות
uriel
ד"ר שמחה עמנואל גילה לפני שנים ספורות, כי ב"דרשת הפסח" לרוקח, שהתגלתה לאחרונה בכתב-יד מוקסבה 511, (הנ"ל עומד לפרסם בקרוב [או שבינתיים כבר פרסם] את הדרשה המלאה), כי הרוקח הוא הראשון המזכיר חומרה זו, ונותן נימוק חדש, שלא היה ידוע משום מה לחכמים בתקופות יותר מאוחרות. [הרוקח חי קרוב למאה שנה לפני ר"י מקורביל בעל הסמ"ק] ראה: הנ"ל, "חיבוריו ההלכתיים של ר' אליעזר מוורמייזא, תעודה, טז-יז (תשס"א), עמ' 246-247:
"מנהג אשכנזי מפורסם אחר הוא איסור קטניות בפסח. העדויות הראשונות על איסור קטניות אצל חכמי צרפת במאה ה-13, וכבר בשנות השבעים של אותה מאה לא ידע ר' יצחק מקורבייל, בעל הסמ"ק, מה טעם "נוהגין בו העולם איסור מימי חכמים הקדמונים"; האם משום שהקטניות מחמיצות, או משום גזרה, שלא יבואו להחליף בין מעשה קדרה של דגן למעשה קדרה של קטניות. והנה ר' אליעזר מתייחס בדרשתו לאיסור קטניות כדבר פשוט ורגיל, ואין הוא מוצא צורך להרחיב בעניין, אלא מסתפק בתשע מילים בלבד: "ומה שאין אוכלין פולין ועדשים, מפני שיש בהן חיטין" (דף 193ב). למדנו מכאן טעם חדש לאיסור הקטניות - מפני שגרגרי חיטה מעורבים בקטניות - והוא שונה ממה שהציעו חכמי צרפת המאוחרים יותר. עוד נמצינו למדים כי איסור הקטניות ידוע היה כבר בשלהי המאה ה-12 כדבר פשוט, ובגרמניה דווקא. ואפשר אפוא כי מוצאו של המנהג איננו בצרפת, כפי שנראה היה עד כה, אלא בגרמניה, ארץ לידתם של מרבית מנהגי אשכנז".
ושם, הערה 161: "אפשר שעניין זה קשור בשינויים האגרונומיים שהתרחשו בכלכלת אירופה. במהלך ימי הביניים המוקדמים עברו החקלאים באירופה למחזור זרעים תלת-שנתי, שבו נזרעה כל שדה לסירוגין: שנה אחת בתבואה, שנה שנייה בקטניות ובשנה השלישית הוברה השדה. בעקבות זאת גד[ל] מאוד יבול הקטניות, ובמיוחד משנת 950 ואילך (ראה... שיטת גידול זו הביאה בוודאי לצמיחה לא מתוכננת של מעט תבואה בתוך שדה הקטניות, ואולי ספיחין אלו הם שגרמו לחכמים לאסור את הקטניות בפסח".
לכאורה התגלה על-ידי ד"ר עמנואל, מהו הגורם העיקרי, שהביא את חכמי אשכנז לאסור אכילת קטניות בפסח!
בברכה
מרדכי
הלפרין