דודי שלום רב,
אני מצטרף לדעתך ומבקש לחדד מעט:
דומני שהבעיה המרכזית היא קודם כל שקיפות.
גם אם המועצה המקומית בראשותו של מר גולברי אינה מספיקה לבצע מהלכים, עדיין זה במידה מסויימת לגיטימי כי גם למועצה ולעומד בראשה יש מספיק אתגרים ובעיות להתמודד בהם.
אני, כתושב קדימה-צורן, מודיע שאם ראש המועצה יעדכן ויחלוק איתי ועם אחרים את לבטיו ותוכניותיו, כמו גם מגבלות הביצוע שלו, אהיה הוגן והגיוני בשיפוט שלי כלפי ביצועי המועצה.
זאת ועוד - אהפוך לשותף מחוייב ואשתדל לעזור.
במצב העניינים הקיים, אני כתושב קדימה-צורן מלא חשדות וחששות.
אין לי מושג מה קורה.
אין לי מושג מה בתיכנון.
אין לי מושג מה "ייפול עלינו מחר בבוקר".
כל פיסת מידע שמגיעה לידי מנותחת מתוך נקודת מוצא ש"דופקים" אותנו.
זה מצב נוראי שיוביל לתוצאות גרועות לישוב שלנו.
איני מאשים את מר גולברי בנזקים כלשהם וזאת מסיבה פשוטה: אין לי מושג על מה אני מדבר ולכן אני הוגן מספיק לא לקבוע שמר גולברי אשם.
אני מנצל את ההזדמנות ופונה למר גולברי, חברי המועצה ועובדי המועצה:
אנחנו תושבי קדימה צורן עומדים על זכותנו לדעת מה מבוצע ומה אינו מבוצע, מה מתוכנן ומה אינו מתוכנן, מה לדעת המועצה אפשרי ויישים ומה אינו ריאלי. תהפכו אותנו לשותפים שלכם במקום לאוייבים שלכם.
זה יהיה מטופש אם תושבי היישוב יתחילו להפעיל יועצים משפטיים כנגד המועצה ויישתקו את פעולתה.
זה יהיה מגעיל אם תושבי היישוב יגרמו לחקירות משטרה ובדיקות מבקר מדינה.
ככה לא נגיע לשום מקום חיובי.
תגדירו את השקיפות כערך יום-יומי ותפעלו לפיו.
תפתחו לפנינו את כל הסודות והגילויים שנגיע אליהם ממילא בדרך לא תקינה.
תודה
טוני גרוס
-----Original Message-----
From: kfar_...@googlegroups.com [mailto:kfar_...@googlegroups.com] On Behalf Of dudi.hol
Sent: Thursday, February 14, 2008 12:29
To: פורום כפר קדימה-צורן
Subject: http://kfar.qadima.googlepages.com/ בהמשך לדברי מיקי ונעמה - ביקורות על ראש המועצה
בהמשך לדברי מיקי ונעמה - ביקורות על ראש המועצה
ברצוני למקד את הביקורות המוטחות בראש במועצה בשני תחומים - ולהימנע
מניגוח מיותר בכל נקודה ונקודה
1. חוסר מעש
2. שקיפות
1. לאורך ארבע שנות כהונתו של מר גולברי, עולה רושם פשוט של חוסר מעש
בתחומים החשובים. הדוגמאות לא מעטות:
א. תכנית הבטחון שאושרה ותוקצבה - ולא בוצעה
ב. תכניות מיתון ושיפור התנועה שאושרו - אך ביצוען נעשה בעצלתיים
ובגרירת רגליים
ג. החלטה בדבר החינוך העל-יסודי בישוב - בית ספר תיכון, חטיבת ביניים
לצורן או כל פתרון אחר
כל הדברים האלה אינם קשים לביצוע, והיו אמורים לקרום עור וגידים זה מכבר
- אני פשוט לא מבין מדוע הם לא מבוצעים - יש אישור ותמיכה גם מצד המועצה
ה"לעומתית". במקום זה אני רואה "גרירת רגליים" וטיפולים קוסמטיים בלבד
בדמות גני שעשועים והופעות בטקסים מלווים בנאומים מיותרים. אני פשוט לא
מבין את ראש המועצה - הכפפה מונחת לפניך - נותר רק להרים אותה (זה גם
יעזור בבחירות).
2. יותר ויותר פעמים אני מרגיש חוסר שקיפות בהתנהלותו של ראש המועצה
(אשמח לקבל בהזדמנות את הסבריו לכך): תכניות הבניה השונות שמופיעות להן,
תחנת הדלק ש"לא תקום" ופתאום יש איזשהוא אישור לתחנה. ללא הסברים מספקים,
נראה יותר ויותר שיש לראש המועצה מה להסתיר. אשמח להתבדות.
אין לי דבר אישי נגד ראש המועצה. הוא אף אדם נחמד וחביב, והביקורת שאני
מעביר היא מתוך כוונה לשפר (אם לא מאוחר מדי). אני לא חושב שראש המועצה
אשם בתאונה או בכל מפגע, ובמקרים רבים ניתן לפתור בעיות דרך עובדי
המועצה.
אך בשורה התחתונה, מבחינת ביצועי ראש המועצה - יש לנו בעיה קשה
This mail arrived via mail.pineapp.net ************************************************************************************ This footnote confirms that this email message has been scanned by PineApp Mail-SeCure for the presence of malicious code, vandals & computer viruses. ****************************************************************
אני מאד מתרשם מהגישה החיובית שבה אתה מתמודד עם הנושאים
שבת שלוםראובן סדן
הממשלה השלטון המררזי-מעבירה חלק מסמכויותיה לשלטון המקומי המורכב מרשויות מקומיות.
כל רשות מקומית מנהלת את ענייניו של יישוב מסויים או את ענייניהם של כמה ישובים סמוכים.
התפתחות השלטון המקומי תלויה בהתרחבות היקף התפקידים של הממשלה, והדבר מחייב אותה למסור חלק מתפקידיה וסמכויותיה לגופים מקומיים.
השלטון המקומי מבטא את הרעיון הדמוקרטי של השתתפות האזרחים בניהול ענייניהם הציבוריים.
הרשות המקומית מנוהלת על ידי נציגות של תושבי היישוב, שנבחרה על ידיהם בבחירות דמוקרטיות.
סוגי הרשויות המקומיות בישראל
העירייה- הרשות המקומית הגדולה ביותר מבחינת מס' התושבים, והיא בעלת הסמכויות הרחבות ביותר מבין הרשויות המקומיות.
העירייה מנוהלת בידי ראש העירייה ומועצת העיר שנבחרים ע"י התושבים.
המועצה המקומית- רשות מקומית של ישוב אחד, בד"כ קטן יותר מעיר, שהתפתחותו אינה מספיקה לצורך הכרתו כעיר.
הרשות מנהולת בידי ראש המועצה וחברי מועצה הנבחרים ע"י תושבי המקום.
המועצה האזורית- רשות מקומית המנהלת את ענייניהם של כמה ישובים כפריים קטנים סמוכים.
לכל ישוב כזה יש ועד מקומי ולכל ישוב יש ייצוג במועצה האזורית.
המועצה מנוהלת ע"י ראש המועצה שנבחר ע"י חברי המועצה ולצדו חברי המועצה שנבחרים ע"י ועדי הישובים.
בשטח השיפוט של המועצה מצויים גם שטחים לא מיושבים.
את מעמדו של ישוב קובע שר הפנים.
מועצה מקומית יכולה לקבל מעמד של עיר בהתאם להתפתחותה: מספר תושביה, כושרה הכלכלי, אפשרויות תעסוקה במקום וכושרה לנהל את ענייני הישוב.
לעתים מוענק מעמד של עיר גם מסיבות אחרות, כגון רצון לשקם את מעמדו של ישוב מסויים.
מוסדות השלטון המקומי
הרשות המקומית מנוהלת ע"י 2 רשויות: ראש הרשות ומועצת הרשות.
ראש הרשות וסגניו פועלים כמעין רשות מבצעת, והמועצה פועלת כרשות מחוקקת.
ראש הרשות-האחראי לביצוע עבודת הרשות המקומית:
1. הוא מכין את הצעת התקציב לאישור המועצה, ומכין תכנית לפעולות הרשות.
2. ממנה את עובדי הרשות ומפקח על עבודתם.
3. פועל ליישום החלטות מועצת הרשות במסגרת התקציב שנקבע לה.
4. קובע סדר יום לישיבות המועצה ומכהן כיו"ר המועצה.
5. מתקשר בחוזים שונים בשם הרשות.
6. מייצג את הרשות כלפי גורמי חוץ.
מועצת הרשות- בית הנבחרים של הרשות הכולל את נציגי התושבים- נציגים שהתושבים בחרו.
סמכותה כרשות מחוקקת היא להתקין חוקי עזר באישור שר הפנים.
כגורם המפקח על עבודת מוסדות הרשות, המועצה מאשרת את תקציב הרשות.
מועצה אחראית לקיים ברשות את הסדר, השלטון התקין והבטחון.
המועצה אחראית לקיים שירותים לטובת הציבור, להבטיח את בריאותו, להסדיר את ענייני התברואה והמים ולהכין משק לשעת חירום- ולצורך כך היא מטילה מסים ואגרות על התושבים.
המועצה פועלת באמצעות ועדות. בכל רשות מקומית פועלות ועדות חובה ולצידן ועדות רשות.
ועדות החובה, המורכבות מחברי המועצה והפועלות מכוח החוק, עוסקות בנושאים כגון: מכרזים, כספים, בטחון, משק לשעת חירום, הנחות וערעור על מסי ארנונה, רכישות ותמיכות.
ועדות הרשות מורכבות בעיקר מאנשי ציבור ועוסקות בנושאים שנציגי הציבור רואים בהם נושאים חשובים, כגון: חינוך ותרבות, שיפור חזות היישוב וקביעת שמות לרחובות.
בכל רשות מקומית פועלים גם יועץ משפטי ומבקר פנימי של הרשות.
תפקידו של היועץ המשפטי הוא לתת למוסדות הרשות המקומית חוות דעת משפטית ומקצועית. הוא יועץ לראש הרשות, למועצת הרשות, לוועדות ולמחלקות המינהליות והביצועיות השונות ברשות. היועץ המשפטי מסייע בעיצוב משפט של חוקי העזר ובעריכת חוזים והתקשרויות עם גורמים שונים, והוא מייצג א הרשות בבתי המשפט ולפני השלטון המרכזי. את היועץ ממנה מועצת הרשות, והוא נהנה ממעמד מקצועי בלתי תלוי.
תפקידו של המבקר הפנימי הוא לבדוק את חוקיות פעולותיה של הרשות המקומית, את היעילות והחסכון בעבודתה, את ניהול החשבונות והפעילות הכספית, את טוהר המידות של העבודים ואת ההקפדה בשמירת נהלי העבודה.
ראש הרשות וועדת הביקורת רשאים לבקשו לבדוק עניינים שונים.
המבקר נבחר על ידי מועצת הרשות, והחוק מבטיח את עצמאותו כדי שימלא את תפקידו באופן אובייקטיבי.
הדו"ח השנתי של המבקר מוגש לראש הרשות ולוועדת הביקורת לצורך תיקון ליקויים וייעול.
תקציב הרשות המקומית
תקציב הרשות מורכב מהכנסות והוצאות. התקציב מוכן ע"י ראש הרשות ונמסר לאישור מועצת העיר ואח"כ לאישור שר הפנים.
הכנסות הרשות הן בעיקר משני מקורות:
1.הכנסות ממסים מקומיים כמו ארנונה כללית (מס על רקע ובנייני מגורים), מס עסקים (מוטל על עסק, מפעל, בית מלאכה ומסחר) וארגות שונות כמו אגרות על רשיונות.
2. מענקים והקצבות ממשרדי הממשלה. משרד הפנים מעביר לרשויות המקומיות מענקים לכיסוי גרעונותיהן ולביצוע פעולות פיתוח. משרדי הממשלה השונים מעבירים לרשויות הקצבות למימון שירותים ממלכתיים הניתנים ע"י הרשויות, כגון שירותי חינוך, רווחה ובריאות.
מקורות נוספים בהם נעזרת הרשות: תרומות מפעלים שונים והכנסות מרכוש עירוני ומחברות כלכליות של הרשות כמו מפעלי תרבות, מפעלי קייטנות וחניה.
הרשות המקומית- תפקידים וסמכויות.
תפקידיהן וסמכויותיהן של הרשויות המקומיות נקבעו בזמן המנדט הבריטי על א"י. הוראות אלו אומצו אחרי הקמת המדינה ע"י הכנסת, והן הבסיס לפעולתן של הרשויות המקומיות בישראל. תפקידי הרשות המקומית: מתן שירותם לתושבים להלן:
· שירותי חינוך-אחזקת בתי ספר וגני ילדים, הפעלת חינוך טרום חובה ומתן שירותי עזר לבתי ספר.
· שירותי דת (באמצעות המועצה הדתית)-אחזקת בתי כנסת, פיקוח על הכשרות, ועריכת נישואים.
· מים וביוב-הקמת מאגרי מים, חיבור בתים למערכת הביוב ופיקוח על המערכת הנ"ל.
· רישוי עסקים-מתן רשיונות לעסקים, בדיקת מבנים מבחינה בטיחותית.
· שירותי רווחה-טיפת חלב, סיוע לקשישים, תחנה לבריאות הנפש וטיפול בנוער במצוקה.
· שירותי הנדסה ובניין-סלילת רחובות ותחזוקתם, מתן היתרי בנייה והריסת מבנים מסוכנים.
· תברואה ונקיון-נקיות הרחובות, איסוף אשפה, טיפול בשווקים וטיפול במפגעי תברואה.
· מקומות ציבוריים-הקמת בריכות שחיה ציבוריות, הקמת גנים ומקומות נופש ונטיעת עצים.
במתן שירותים אלו קיימת חלוקת עבודה בין הממשלה ומשרדיה לבין הרשות המקומית. כמו בתחום החינוך: משרד החינוך אחראי לקביעת מדיניות החינוך במדינה, קביעת תוכניות לימודים וגיוס מורים למערכת החינוך, בעוד שהרשות המקומית אחראית לתחזוקת המבנים של מוסדות החינוך ולהפעלת שירותים שונים בבתי ספר (כמו מזכירות וחינוך משלים).
סמכויות השלטון המרכזי: חקיקת חוקים (הכנסת) והתקנת תקנות (הממשלה), גביית מסים (מס הכנסה ומס ערך מוסף), שפיטה באמצעות בתי משפט ובתי דין.
סמכויות השלטון המקומי: חקיקת חוקי עזר, גביית מסים מקומיים וגביית אגרות עבור שירותים כמו ארנונה ואגרת מים וביוב ומוסדות שיפוט מקומיים הדנים בענייני המקום.
הבחירות לרשויות המקומיות
הבחירות למוסדות הרשויות המקומיות מתקיימות כל 5 שנים והן כלליות, שוות וחשאיות.
ארגון הבחירות דומה לארגון הבחירות לכנסת.
הכנסת הבחירות היא בידי ועדת הבחירות, המורכבת מנציגי מועצת הרשות ומפקיד בחירות הממונה ע"י משרד הפנים.
זכות הבחירה היא לתושב בן 18 ומעלה, אזרח ישראלי או תושב הרשות המקומית שאינו אזרח אך מתגורר במקום לפחות 6 חודשים, ששמו מופיע ברשימת בוחרים.
הזכות להבחר ניתנת לבן 21 לפחות, ששמו מופיע ברשימת הבוחרים ומקום מגוריו הקבוע הוא בתחום שיפוטה של הרשות.
קבוצה המונה 200 בעלי זכות בחירה לפחות או 2% מבעלי זכות הבחירה, רשאית להגיש רשימת מועמדים.
חלק מן הרשימות המתמודדות הן מפלגות ארציות המתמודדות גם את מעמדו של ראש הרשות ואת היציבות ביישוב. ואולם, אם נוצר מצב שבו רוב בבחירות לכנסת, וחלקן הן רשימות מקומיות, מפלגתיות או אל-מפלגתיות, או רשימות המורכבות מנציגי מפלגות שונות שיצרו רשימה משותפת.
התושבים מצביעים בפתק אחד עבור מועמד לראשות הרשות, ובפתק שני עבור רשימת מועמדים למועצת הרשות. הפרדת הבחירות לראשות הרשות מן הבחירות למועצת הרשות, נועדה לחזק חברי המועצה אינם תומכים בראש הרשות, הוא עלול להתקשות בביצוע תפקידיו.
זו הסיבה שלשכונה הגיעו במהלך השנים יזמי נדל"ן רבים, שקיוו כי נוכחותם של הרבנים המפורסמים שמתגוררים בה תאפשר להם לגבות מחירים גבוהים. עם השנים גדלה הצפיפות בשכונה, ונותרו בה שטחים פתוחים מעטים. גם הנוף של יער ירושלים, הגובל בשכונה, נחסם כתוצאה מהבנייה הצפופה בסביבה.
לפני כשלוש שנים הוגשה לוועדה המקומית לתכנון ובנייה בירושלים תוכנית שהצליחה להקפיץ אפילו את תושביה החרדים של השכונה - אוכלוסייה שבדרך כלל אינה ידועה כבעלת מודעות סביבתית גבוהה.
התוכנית, ביוזמת חברת ואלימר שבבעלות אילי נדל"ן יהודים מארה"ב, ייעדה את אחד השטחים הציבוריים האחרונים בשכונה למתחם מגורי יוקרה. בפרויקט היו אמורים להיבנות ארבעה מגדלים על השטח שבו תוכננה לקום טיילת סביב השכונה.
התושבים הקימו את עמותת "שומרה" למען שמירה על איכות הסביבה, שיצאה למאבק. בין השאר, הם גילו כי התוכניות התקפות מאפשרות שימוש בשטח רק בעבור מוסד ציבורי. הם מצאו עוד שהיזמים חתמו על חוזה עם ראשי המינהלת הקהילתית של השכונה, אותם אנשים שהיו אמורים להיות המתנגדים העיקריים לשינוי יעוד השטח.
היזמים התחייבו לפתח שטח ירוק קטן בסמוך לבניינים, ולתרום 250 אלף דולר לפיתוח גינות ציבוריות בתחומי הר נוף. כל זאת בתמורה להסרת התנגדות התושבים לתוכנית הגרנדיוזית. כדי שיוכלו לשכנע את התושבים, היזמים תרמו למינהלת 20 אלף שקל נוספים, לצורכי הסברה.
המאבק של עמותת שומרה נשא פירות חלקיים: מהנדס העיר השתכנע כי התוכנית אינה עולה בקנה אחד עם התוכניות להקמת טיילת סביב השכונה, וכי הקמת מגדלים תחסום את הנוף הירוק למרבית תושבי הסביבה.
כמקובל, הועברה התוכנית לוועדה המחוזית לצורך שמיעת התנגדויות. ואולם שם, למרות יותר מ-2,000 התנגדויות שהגישו תושבי השכונה, אישרה הוועדה לבנות שלושה בניינים, שחלקם ייבנה לגובה וחלקם במדרון הפונה ליער ירושלים.
עיון בתוכנית מגלה שהתושבים, הסובלים גם כך מצפיפות יחסית, יכולים לשכוח מהטיילת המתוכננת. משרד האדריכלים שתיכנן אותה קבע נחרצות כי פרויקט המגורים פוגע ברצף הטיילת, ובתוכנית להקמת כיכר שממנה ייצאו שבילים לשכונה.
התושבים לא התייאשו. למרות העלויות הכספיות הגבוהות הם החליטו להגיש ערר על החלטת הוועדה המחוזית. הערר הצליח לשכנע את חברי הוועדה כי מדובר בתוכנית שתפגע בתושבים. באוגוסט האחרון החליטה הוועדה לבטל את התוכנית כולה, ולהחזיר את השטח לידי הציבור.
היזמים, כצפוי, עתרו לבית המשפט נגד ההחלטה. ואז, אחרי שנים של דיונים מפורטים שבהן היו רשויות התכנון מעורבות עד אחרון הפרטים, התחולל לפתע נס: המועצה הארצית לתכנון ובנייה השיבה לבית המשפט כי ברצונה לקיים דיון חוזר בתוכנית ולשמוע מחדש את טיעוני הצדדים כאילו התוכניות לא נדונו מעולם.
כך, מתוך שיקולים משפטיים יבשים והתעלמות מהחלטה ששמה את רווחת התושבים לפני הרווח של היזמים, מחקה המדינה את הישגם של התושבים. היזמים חוגגים. "כנראה שבמועצה הארצית הבינו שההחלטה ניתנה בחוסר סבירות, וכי לא ניתן לעמוד מאחוריה בבית המשפט", מסר השבוע נציגם.
מהמועצה הארצית לתכנון ובנייה נמסר בתגובה כי "ועדת המשנה לעררים שליד המועצה הארצית לא שינתה את עמדתה בסוגיה, כי אם מצאה מקום לבחון מחדש את הנתונים הרלוונטיים לסוגיה האמורה. לאור זאת ביקשה לקיים דיון נוסף, שבמסגרתו תינתן זכות טיעון לכלל הצדדים ולבסוף תתקבל החלטה".