Prof. David Bloch - in memoriam
Eliad Giora Lotan
פרופ' דוד בלוך, מוזיקולוג, 2010-1939
דברים לזכרו של דוד / אליעד לוטן
ביום ו' 6.8.2010 נפטר פרופ' דוד בלוך, לאחר מחלה קשה.
פרופ' דוד בלוך היה פסנתרן מחונן, מוזיקולוג בעל ידע עצום, נדבך חשוב
במפעל ההנצחה לגטו טרזיינשטאט, ומעל לכל – איש צנוע ונוח לבריות.
נהניתי לקחת חלק בכל אחד מהקורסים שדוד בלוך הנחה, ואף להשתתף בהם באופן
פעיל. ההתנסויות הראשונות שלי בדיבור לפני קהל והחוויה הכרוכה בכך –
קשורות בין השאר לשיעוריו המרתקים של בלוך.
בין שלל תחומי הדעת של פרופ' דוד בלוך :
התמצאות להלכה ולמעשה במיטב המוזיקה הקלאסית הקאמרית; היכרות עם מיטב
המוזיקה האמריקאית במאה ה- 20 ומומחיות יתרה ב 'אבא' של המוזיקה הזו, הלא
הוא צ'רלס אייבז; מחקר רב שנים ומפעל הנצחה בבית טרזין – על כך תעיד טוב
ממני הגב' חני ריקרדו; הנחיל לדורות הבאים את המורשת המחקרית של
התיאורטיקן לאונרד ראטנר, מורו ורבו של בלוך; ועוד .
נוסף על כך, דוד בלוך, היה גם דמות מרכזית בעשייה המוזיקלית בארץ, ראש
החוג למוזיקולוגיה באוניברסיטת תל-אביב, פסנתרן פעיל שנגינתו הוקלטה
ושודרה בקול ישראל ברדיו;
במסגרת החוג למוזיקולוגיה נזקף לזכותו הקורס 'נגינה בצוותא' (שמותר לקחת
רק פעם אחת במהלך התואר ...) אשר הפגיש את תלמידי המוזיקולוגיה לנגינה
בפסנתר ב- 4 ידיים וכן לנגינה ולשירה בהרכבים שונים; כמו כן, ריכז בלוך
במשך כמה שנים את הסמינריון המחלקתי אשר במסגרתו נהנו תלמידי המחקר של
החוג מהצצה לנעשה מחוץ לקמפוס, והיכרות עם מוזיקאים רבים ושונים מהארץ
ומהעולם .
לאחר שעברתי כמה שנים של מרעה בשדות זרים, היה זה דוד בלוך, שהחזיר
אותי לחיקה החם של אהבת נעוריי, המוזיקה הפופולארית האמריקאית .
ברשותכם, אתייחס כעת למוזיקה התוססת הזאת, אשר גילתה פן נוסף באישיותו של
פרופ' בלוך – ההומניסט ואוהב האדם :
בלוך ניהל קשרי חברות עם המלחין והפסנתרן האמריקאי ויליאם (ביל) בולקום
ואשתו הזמרת ג'ואן מוריס, מומחים להלכה ולמעשה בז'אנר הרגטיים בפרט
והמוזיקה האמריקאית בכלל; במסגרת שיעוריו, הקדיש דוד קורס אקדמי נפרד על
טהרת הרגטיים האמריקאי במקורו, מורשת סקוט ג'ופלין וגאוות האפרו-
אמריקאים.
היה לי הכבוד ללמוד - יחד עם קולגות כמוטי ('הקטן'), חני ריקרדו, עינן
פרל, עירד עתיר ועוד חבר'ה טובים - את הקורס 'שירים פופולאריים בארה"ב
בין השנים 1940-1890' אשר נערך בשנה"ל תשס"ד, בהנחייתו של בלוך. בשיעור
זה, שעתו היפה של בלוך, הוא ניצח על המקהלה של מטול השקפים אשר אב הבית
דאג בשעה 10:00 בבוקר מדי יום א' בשבוע להוריד לחדר מ014, הקריא את מילות
הלהיטים האמריקאים במבטא אמריקאי למהדרין, פרט למופת על מיתרי הפסנתר,
השמיע מעל גבי ... תקליטים (!) את קולותיהם השחוקים של סופי טאקר, פאני
ברייס, ברט ויליאמס, הרולד ארלן בתפקיד עצמו וכהנה וכהנה ... במחצית
השנייה של השנה אנחנו התלמידים הרצנו בקולנו על החומר הנלמד ואני לא יודע
אם היה מישהו שלא נהנה לעשות כן.
לסיכום הדברים לזכרו של דוד בלוך, אבקש לבחור 3 שירים שהושמעו או נוגנו
במהלך הקורס 'שירים פופולריים', ומבחינתי הם מייצגים את הייחודיות של
פרופ' בלוך בנוף המקומי :
ראשית, שירו של קול פורטר In the Still of the Night . בנוקטורן זה,
מהמלודיים והדיאטוניים בשיריו של פורטר, ניתן לשמוע את רחש הצרצרים בשקט
של הלילה ...
שנית, שירו של ג'רום קרן Smoke Gets in Your Eyes. בשיר אמנותי (ליד)
זה, בעיבודו לפסנתר סולו של לי אוונס, המעבר השוברטי אל סולם השישית
המונמכת החלומית (רעיון שלמדתי בשיעוריו של ד"ר ארז רפופורט ז"ל), ניכר
גם ויזואלית לעיניים (זה העשן?), בהחלפת סימני ההתק מבמולים לדיאזים (מה
שדוד תיאר כאור שמש) .
ולסיום, הדואט (איך לא?) של ג'ורג' גרשווין That Certain Feeling. בשיר
אצילי זה, עדות לדם הרוסי החם והווירטואוזי שזרם בעורקיו של גרשווין,
אומר המלחין, למילותיו של אחיו הגדול איירה, אמת עירומה במעט צלילים.
וודאי שמתם לב שהשירים שבחרתי, אינם נמנים על שוברי הקופות, ה- show-
stoppers :
Night and Day, All the Things You Are, Fascinating Rhythm
כזה היה גם דוד בלוך, איש צנוע ונוח לבריות .
תהא מנוחתו עדן.
Anita Herz
--
קיבלת הודעה זו מכיוון שאתה מנוי לקבוצה 'israelmusicologysociety' בקבוצות Google.
כדי לפרסם הודעות בקבוצה זו, שלח דוא"ל ל-israelmusic...@googlegroups.com.
כדי לבטל את המינוי שלך לקבוצה זו, שלח הודעת דוא"ל ל-israelmusicologysociety+unsubscribe@googlegroups.com
לאפשרויות נוספות, בקר בקבוצה זו בכתובת http://groups.google.com/group/israelmusicologysociety?hl=iw.