"לשמוע אל הרינה ואל התפילה" - שירת הים

[צבי שביט‎]

בס"ד כ' באייר תשע"א

שירת הים

בסוף פסוקי דזִמרא אנו אומרים את "שירת הים" (שמות ט"ו). להלן כמה הערות בנוגע לשירה זו:

"יָרְדוּ בִמְצוֹלֹת כְּמוֹ אָבֶן" (פס' ה') – יש לשים לב שהאות צד"י במילה "מצוֹלֹת" מנוקדת בחולם ולא בשורוק ('מְצוֹלֹת' ולא 'מְצוּלֹת') (גם מעט קודם לכן, בתפילת "ויברך דוד": "וְאֶת רֹדְפֵיהֶם הִשְׁלַכְתָּ בִמְצוֹלֹת כְּמוֹ אֶבֶן בְּמַיִם עַזִּים"). (תודה לפאר ברזילי שהביא לידיעתי הערה זו.)

"צללו כעופרת במים, אדירים" (פס' י') – כך היא החלוקה הנכונה לפי הטעמים. המילה "אדירים" איננה מתייחסת למים, אלא למצרים האדירים שצללו במים. כך גם אומרת הגמרא (מנחות נ"ג): "יבוא אדיר, ויפרע לאדירים, מאדירים, באדירים. אדיר – זה הקב"ה... ויפרע לאדירים – אלו ישראל... מאדירים – אלו המצרים, דכתיב: צללו כעופרת במים -- אדירים, באדירים – אלו מים, שנאמר מקולות מים רבים אדירים משברי ים (תהילים צ"ג, ד')". כך גם נפסק במשנה ברורה: "יש להפסיק בין "במים" ובין "אדירים" שהאדירים קאי על המצרים" (סימן נ"א, ס"ק י"ז).

"מִי כָמֹכָה בָּאֵלִים ה', מִי כָּמֹכָה נֶאְדָּר בַּקֹּדֶש" (פס' י"א) – במילה "כָמֹכָה" הראשונה הכ"ף רפויה (ללא דגש), ואילו בשנייה הכ"ף דגושה. כך גם כותב המשנה ברורה בסעיף הנ"ל. הבית יוסף מסביר שהסיבה לכך שבמילה השנייה הכ"ף רפויה היא שלפני החלק השני מופיע שם ה', ואם נאמר "מי כָמֹכָה" (בכ"ף רפויה), זה יישמע כמו "ה' מיכה", והרי מיכה גנב לוח שבו כתוב השם המפורש ועבר איתו בים ועשה איתו את העגל.

"מקדש, ה' כוננו ידיך" (פס' י"ז) – כך היא החלוקה הנכונה לפי הטעמים. המילה "מקדש" אינה מחוברת למילה ה' אלא נפרדת. כך גם מציין רש"י במקום: "הטעם עליו זקף גדול להפרידו מתיבת ה' של אחריו, המקדש אשר כוננו ידיך ה' ". כלומר, משה פונה לה' ואומר לו שידיו כוננו את המקדש.

 

לתגובות, לקבלת מאמרים קודמים ולהצטרפות לרשימת התפוצה,

צבי שביט

050-5918412

zvi...@gmail.com

http://diyukim.blogspot.com

http://www.yahadoot.com/articles/linguistics/shavit

 

[Uriel Frank]

ייש"כ. ברשות ר' צבי, אעיר כמה הערות:

1. "צללו כעופרת, במים אדירים" – כך היא החלוקה הנכונה לפי הטעמים, לפי המומחים לטעמים שבימינו. לאחרונה נערך דיון במחלוקת זו בפורטל הדף היומי. עיין שם.

2. "מִי כָמֹכָה... מִי כָּמֹכָה" - נאמרו כמה טעמים להבדל ביניהם, חלקם ע"ד הדרש וחלק ע"ד הפשט.

3. אם כבר מצטטים משנה ברורה מסימן נא ס"ק יז, כדאי להביאו עם השורה האחרונה (הדגשתיה להלן):

(יז) לעולם ועד - ובשם האר"י כתבו שיש לומר ג"כ תרגום פסוק זה דהיינו שנים יאמר מקרא ואחד תרגום ושיש לומר פסוק כי בא סוס פרעה שגם פרשה זו מעיקר שירה [ובשם הגר"א כתבו שלא לומר כי בא וגו'] מי כמוכה תנינא הכף דגושה אבל מי כמוכה קמא וכן כל עצמותי תאמרנה ד' מי כמוך הכף רפויה. עם זו גאלת הגימל דגושה. ידמו כאבן הכף דגושה. יש להפסיק בין במים ובין אדירים שהאדירים קאי על מצרים. ויאמר שירת הים בשמחה, וידמה בדעתו כאלו באותו היום עבר בים. והאומר בשמחה מוחלין לו עונותיו:

--
קיבלת הודעה זו כיוון שנרשמת ל קבוצת ""לשמוע אל הרינה ואל התפילה"" בקבוצות Google.
לתגובות והצעות לנושאים לדיון שלח דוא"ל לצבי שביט z...@shoresh.org.il
אנא הפץ מאמר זה בקרב חבריך וידידך והמלץ בפניהם להצטרף לקבוצה.
לביטול המנוי בקבוצה זו, שלח דוא"ל ל Diyuke-Tfila...@googlegroups.com
לאפשרויות נוספות ולצפיה במאמרים שפורסמו עד היום, בקר בקבוצה זו : http://groups.google.co.il/group/Diyuke-Tfila